אכן שליו היה ביער, כשהגענו למסעדה הצפונית בערב שישי נעים. שליו ונעול. שלט קטן הורה לצלצל בפעמון. צלצלנו.
הדלת נפתחה ונכנסנו לתוך חדר הסבה אינטימי עמוס נרות, ואנחנו, שהבנו שהנעילה מחליפה את השומר, הרגשנו כאילו נכנסנו למועדון חברים סודי.
מהר מאוד הסתבר לנו שהחלל המואר ורחב הידיים היה בעבר נחלתם של שומרי העמק. על קירות המסעדה הצבועים ירוק, שהשתלב להפליא בירוק-הטבעי שפרץ מבחוץ דרך החלונות הגדולים, נחו תמונות מקוריות מתקופת אלכסנדר זייד וחברים. במרכז החדר היתה אח מבוערת ושולחנות העץ כוסו כולם במפות צחורות.
הפתעה נעימה ציפתה לנו כשהתיישבנו. בניגוד למסעדות רבות הנוטות להושיב לקוחות רעבים על הדומי עץ קשים מנשוא (משל היה חלקנו האחורי איבר זנוח שאינו דורש פינוק בסיסי) הרי שב'שלו ביער' נח לו כל סועד בכסא רחב, מרופד ונינוח סטייל לואי ה-14.
התפריט התגלה מזן הקצרצרים והציע מספר קטן של מנות. שמה של כל אחת מאלה התגלה, לעומת זאת, כא-רו-ך עד מתיש. בין השלל הים תיכוני (סינייה–טלה-עם-שיני-שום-בקרמל-לימון-וחמש-טחינות-צבעוניות או: רביולי-רוקפור-ורביולי-עגבניות-וזיתים-בציר-ירקות-וחמאת-עגבניות), גילינו קריצה תמוהה לעבר המזרח הרחוק בדמות שרימפס-במרינדה-תאילנדית-וחלב-קוקוס, או: פרוסות-דקות-של-פילה-עגל-בתיבול-קוריאני. התחושה שמתקבלת היא שהמסעדה עדיין לא החליטה מה היא רוצה להיות כשתהיה גדולה.
בתפריט היינות מצאנו את יינות ירדן, גמלא, רקנאטי, וישראלים אחרים, וגם חיוב של 40 שקל, עבור דמי חליצת הפקק לבקבוקים שמביאים הסועדים מן הבית. ראוי עוד לציין כי טרנד הבריאות הגיע גם לקריית טבעון והאוויר במקום עמוס ריחות נעימים ונטול טבעות עשן כחלחלות.
טחינה צבעונית ופיסטוקים
למנה ראשונה ביקש הקרניבור סינייה ואילו אני צללתי לתוך סלט עלי בייבי ואורוגולה עליו נחה גבינת עיזים חמה בציפוי פריך. מנת הסינייה התגלתה כפירמידה קטומה של בשר טלה על מצע חציל, שבראשה התנוססו שיני שום שמנמנות, היא טבלה בעיגולי טחינה צבעוניים והייתה כה יפה עד כי כמעט לא נעים היה לקלקל. בזהירות רבה ניגש האיש הרעב לפירוק המנה ומצמוצי הנאה גדולים נשמעו מכיוונו. "לו הייתה הטחינה מוגשת במנות טיפ-טיפה יותר גדולות, לא רק לקישוט אלא גם למאכל" אמר האיש, "זה היה פשוט מושלם".
אני לחכתי את העלים המתובלים היטב, כמו עז הרים רעבתנית, ונהניתי משפע הגרעינים (דלעת, חמניות, אבטיח ופיסטוקים) שפוזרו ביניהם. לאלה נוספו גם פיסות גבינת עיזים מצופה קלילות. היה טעים.
הרבה פסטה, מעט ים
למנה עיקרית התעקש חובב הבשר על אנטריקוט עגל בציר זהה. המנה התגלתה כמדליון בשר בן 230 גרם שהונח על גרטן תפוחי אדמה ודלעת, ולווה בראש שום אפוי. "טעם אמיתי של בשר", קבע האיש וליקק את שפתיו, "בניגוד לכל אותן מנות מלוות ברוטבי פלפלת או פטריות שלא פעם מאפילים על הטעם המקורי". הגרטן התגלה גם הוא כתוספת מלאת טעמים וערבה לחיך.
אני, לעומתו, בהיתי בפסטת פירות הים שרבצה בצלחת עמוקה למולי. המון פסטה הייתה שם, מעט מאוד ים. שלושת השרימפסים שדגתי מתוך הפטוצ'יני היו אכן טעימים מאוד, האבל קלמרי הקטנטנים היו טעימים הרבה פחות, והמנה כולה, מן היקרות בתפריט, הייתה פשוט מאכזבת. נשנשתי לאיטי ביס ועוד ביס וכשהציעה המלצרית האדיבה (שהוכיחה שירות מצוין לאורך כל הדרך) להחליף את המנה, סירבתי מטעמי אין-מקום-בבטן, אך רשמתי בפני את האפשרות.
זוטא לבנה לקינוח
כמעט ויתרנו על המנות האחרונות, אלא שהמרכיבים המוזרים שהופיעו בתפריט עוררו בנו סקרנות חולנית. מתי אכלתם לאחרונה פנקוטה של זוטא לבנה ברוטב סחלבים? הזוטא הלבנה היא צמח ממשפחת השיפתניים הידוע יותר כמתבל ומרפא. תה עם זוטא אומרות הסבתות, מוריד חום, לחץ דם גבוה
ועוד, אבל בתוך פנקוטה? ועוד ברוטב, המיוצר, כך המלצרית, מגבעולי סחלבים? לא הייתה ברירה, והמנה הוזמנה אל שולחננו אחר כבוד. לניסוי הקולינרי צורפה גם מנה של קרם שוקולד לבן מלווה ברוזמרין, ששחה ברוטב הבלתי נמנע - הפסיפלורה. שיהיה.
שתי המנות הגיעו בצלחות יפהפיות, שבמרכזן שקערורית ובתוכה נח הקינוח לתפארה. הפנקוטה הצהבהבה, שרבצה בשלולית סחלבית חומה-חמצמצה, רטטה במתיקות והורגשו בה טעמי זעתר עדינים. השילוב הביזארי התגלה כייחודי ומשובח והשאיר טעם של עוד. גם מנת קרם השוקולד הלבן התגלתה כמצוינת ואנחנו הודינו בקול לאלוהי המנות האחרונות.
לא הספקנו לומר "שאטו גולן בבקשה" וכבר חלפו להן שלוש שעות נעימות. עוד בהייה קלה בלשונות האש המרצדות, עוד זמזום קצר עם יוני רכטר שברקע והנה הגיע זמן לגרור רגליים בחזרה אל המכונית. מפרץ החנייה, שהיה ריק כשהגענו, היה מלא לחלוטין. כדאי להזמין מקום.
שלו ביער, רח' השומרים 1, קריית טבעון (סמוך לכניסה לבית שערים).
טל': 04-9831837.
שעות פתיחה: בימים א'-ו', 18:00 עד אחרון הסועדים. יום שבת : 12:00 עד אחרון הסועדים.
מחירים: ראשונות: 38-55 שקל.
עיקריות: 38-93 שקל.
אחרונות: 27-29 שקל.