"רשלנות הרגה את בעלי בניתוח מעקפים"

כתב תביעה שהגישה השבוע אלמנתו של הנפטר מגולל מסכת של החלטות שגויות הנוגעות למנוח - החל בעיכוב בביצוע הניתוח וכלה בטיפול בתרופות אסורות לשימוש לחולים במצבו. כעת היא דורשת פיצויים בסך שני מיליון ו-250 אלף שקלים

לפני כשש שנים הגיע י', חולה אסטמה וסוכרת בן 54, לבית-החולים בילינסון בפתח תקווה לצורך ביצוע ניתוח מעקפים. זאת, לאחר שבעת התקנת צנתר בלבו, איתרו הרופאים ארבע חסימות בכלי-דם לבביים. לאחר כשבועיים מת מוות קליני. שמונה חודשים אחר כך נפטר. כעת תובעת אלמנתו את בית החולים ואת מפעילתו, קופת חולים כללית, בגין רשלנות רפואית קשה.

 

י' הגיע לבית החולים ששה ימים קודם למועד הניתוח המתוכנן ואושפז, אך בשל עומס יתר בבית החולים נדחה מועד ניתוחו במספר ימים נוספים. לטענת אלמנתו, במשך כל ימי האשפוז לא בוצעה כל הערכה טרום ניתוחית בנוגע לרקע המחלה ותפקוד הריאות. כמו כן, לא הומלץ לו לעבור טיפול בסטרואידים, כנהוג במצבו. 

 

הניתוח עצמו ארך שבע שעות, ובמהלכו חלו סיבוכים רבים. ריאותיו של י' התנפחו, והוא עבר שני התקפי אסטמה, אחד מהם קשה במיוחד, שסיכן באופן משמעותי את חייו. לאחר שהסתיים הניתוח הועבר י' לטיפול נמרץ. כעבור 36 שעות, כשמצבו הכללי הוגדר טוב, הועבר י' למחלקה הקרדיולוגית. עם זאת, טוענת התובעת, מרגע שהועבר בעלה למחלקה הקרדיולוגית, לא שוחח הצוות הרפואי עם י' או עם בני משפחתו לגבי מצבו הרפואי ולא ניתנה להם כל הדרכה.

 

יממה לאחר הניתוח, במהלך השבת, לא נערכה לו כל ביקורת רפואית, פרט להתעניינות של אחות במצבו. באותו הערב חש לפתע ברע ומיהר בחזרה למיטתו. אז תקף אותו התקף אסטמה חדש, והוא חובר למכונת חמצן. למרות שהרעייה ביקשה מן האחות לספק לו משאף ונטולין, לא נמצא משאף כזה וכאשר ביקשה הרעייה להזריק לבעלה קורטיזון, נאמר לה כי אין רופא במחלקה. 

 

בסופו של דבר הובהל י' שוב למחלקה לטיפול נמרץ, שם בוצעה בו החייאה, פתיחת בית חזה וחיבורו למכונת לב-ריאה. לטענת עורך-הדין זליכוב, ההתקף הקשה שעבר י' הסב לו פגיעה מוחית קשה, בעקבותיה הוגדר כמת מוות קליני. כעבור שמונה חודשי אשפוז במצב של מוות קליני, נפטר לבסוף בחודש נובמבר 1998.

 

"סיבוכים שגררו נזק מוחי בלתי הפיך"

 

לכתב התביעה מצורפת חוות דעתו של ד"ר אלי מילגרטר, מומחה לניתוחי לב וחזה מבית החולים הדסה עין כרם. לדברי ד"ר מילגרטר, "חוסר הכנה מתאימה לפני הניתוח, טעות בבחירת השתלים, בשיקול דעת ובתגובה, גרמו ככל הנראה להתקף אסטמטי קשה לאחר הניתוח, שסיבוכיו גררו נזק מוחי בלתי הפיך ומוות מוחי". 

 

כמו כן מצורפת חוות דעתו של פרופ' ישראל ברודרמן, מומחה למחלות ריאה שקבע כי "הרופאים הסתפקו בצילום חזה בלבד לצורך הערכת מצבו הנשימתי של החולה, ובנוסף שגו בכך שפיענחו את הצילום כתקין... הכשל העיקרי, שלמעשה חרץ את גורלו של החולה, נגרם על ידי טיפול שגוי לאחר הניתוח. ביום הראשון לאחר הניתוח החולה טופל בדראלין, תרופה האסורה לחולה אסטמה, ובוודאי אסורה לחולה לאחר התקף אסטמה קשה".

 

לדברי עורך הדין חיים זליכוב, המייצג את האלמנה, "נמצא כי הרופאים פעלו באופן בלתי מקצועי בעליל, הן בכל הנוגע להכנה הדרושה טרם ניתוח מהסוג האמור, במיוחד לחולה אסטמה, והן באשר לטכניקה הניתוחית שננקטה, אשר לא הביאה בחשבון את העובדה כי המנוח סבל מאסטמה ואף בטיפול שניתן לו לאחר הניתוח. כמו כן, בית החולים לא דאג לצוות רפואי מיומן ולהימצאותן של תרופות מתאימות במחלקה בה אושפז המנוח לאחר הניתוח". 

 

האלמנה דורשת בתביעתה דמי נזיקין ופיצויים בסך של 2 מיליון ו-250 אלף שקלים. מבית החולים נמסר בתגובה כי "כתב התביעה הועבר ליועצים המשפטיים שיבדקו את הנושא. תגובתנו תינתן במסגרת ההליך המשפטי בבית המשפט".

 

• הידיעה הראשונית הגיעה במייל האדום