קבוצה של חמישה סטודנטים מהחוג להנדסת מחשבים באוניברסיטה העברית עשויה לפתור את אחת הנקודות הבעייתיות ביותר במשחק הכדורגל - חוק הנבדל (אופסייד). חוקי המשחק קובעים כי בעת התקפה של אחת הקבוצות, לא יוכל שחקן תוקף לקבל את הכדור אם הוא הקרוב ביותר מבין השחקנים על המגרש לשוער של הקבוצה היריבה.
מצב כזה נקרא "נבדל" ועל השופט לשרוק ולהעביר את הכדור לקבוצה היריבה. במקרים רבים מדובר במצב גבולי שבו מתקשים השופטים לקבוע במדויק מי הוא השחקן האחרון בקו ההתקפה של הקבוצה. במקרים רבים נפסלו שערים חוקיים לחלוטין ובמקרים אחרים אושרו שערים שהובקעו ממצב של נבדל.
הבעיה עם העין האנושית
"הבעיה העיקרית היא שהעין האנושית מתקשה לעקוב במדויק ברגע המסירה גם אחרי השחקן המוסר וגם אחרי השחקן שמקבל את הכדור", אומר יניב בן יאיר, אחד הסטודנטים. בן יאיר, אוהד של קבוצת בית"ר ירושלים, צפה לפני כ-10 שנים במשחק גורלי בין קבוצתו למכבי ת"א (1-1). באותו משחק פסל השופט שער של אלי אוחנה בטענת נבדל. מאוחר יותר הוכיחה הטלוויזיה שהשער היה חוקי לחלוטין. זה היה הרגע שבו נולד הרעיון.
חבריו של בן יאיר לצוות הם רן הולצמן, תמיר מור, אלי זנגביל ויובל טאוב. החמישה פיתחו את המערכת שלהם במסגרת עבודת גמר של החוג, ועליה מפקחים הפרופסורים שמואל פלג ורענן פתאל. המערכת שמציעים הסטודנטים מבוססת על הצבה של 2-3 מצלמות בכל אחד משני חצאי המגרש.
המצלמות יוכלו לזהות לפי צבעי החולצות את מיקומו של כל שחקן. במקרה ששחקן מהקבוצה התוקפת יימצא בנקודה הקרובה ביותר מבין כל השחקנים לשוער של הקבוצה היריבה המערכת תצפצף באוזנו של הקוון והוא ירים את הדגל לנבדל.
דיוק של 98 אחוז
לאחר שנתיים של ניסויים במסגרת משחקי אימון שנערכו באיצטדיון בהרצליה, נוסה השנה אבטיפוס של המערכת במשחק בליגה הארצית. לדברי חברי הצוות, התוצאות הצביעו על דיוק של 98%.
התאחדות הכדורגל הבינלאומית, פיפ"א, שהיא גוף שמרן, מתנגדת לשימוש בעזרים טכניים לקביעת מצבים של נבדל בטענה כי הדבר יפגום בהנאה מהמשחק ובספונטניות שלו. עם זאת, חברי הצוות מעוניינים להתחיל את השימוש במערכת בליגת הקולג'ים האמריקנית, שלא כפופה לפיפ"א. לשם כך, הוצגה המערכת בפני חבר הוועד האולימפי הבינלאומי, אלכס גלעדי.
חברי הצוות כבר רשמו את המערכת שלהם כפטנט. בסופו של דבר, הם מאמינים, תעבור המערכת גם את המגבלה של פיפ"א והיא תיכנס לשימוש גם בליגות באירופה.