האתגר: למחשב את צה"ל

הצבא הישראלי, שבנה את המוניטין שלו על אילתורים ותעוזה, מתחיל להתנהג כמו אירגון-ענק מסודר. המטרה: להקל על מקבלי ההחלטות להגיע לכל מידע האגור במחשבי הצבא במהירות שיא באגף התקשוב בוחנים בימים אלה תוכנות ניהול ( ERP ) הפועלות באירגוני ענק אזרחיים

האם ניתן לנהל צבא כמו ארגון עסקי? האם ניתן לנהל צבא בכלל, וצבא גדול ומורכב כמו צה"ל בפרט, באמצעות תוכנות ניהול משאבים (ERP) המקובלות בארגונים קטנים בהרבה ומורכבים פחות?

 

גם קציני הצבא השמרניים ביותר מודים שבכל הנוגע להשקעת משאבים, צבא הוא ארגון שחייב להתנהל על-פי אמות-מידה ברורות, כללים מחייבים ושקיפות מלאה. צבא אומנם לא יכול לפשוט רגל, אבל בהחלט עלול להגיע למצב בו לא יוכל לבצע את משימותיו כראוי.

 

מבחינה זו, חברות התוכנה הבינלאומיות המחזרות בימים אלה אחר הגורמים הקובעים בצה"ל ומציעות להם את כלי התיכנון שלהן, תוכנות המשמשות לניהול כמה מהחברות הגדולות בעולם, פורצות לדלת פתוחה. לא במקרה משמש כיום הגנרל האמריקני בדימוס ג'ון בארי כסגן נשיא חברת התוכנה הגדולה SAP.

 

בעיות בניהול צבא

 

הגנרל, טייס קרב לשעבר בחיל האוויר האמריקני, שירת במגוון תפקידי פיקוד רגישים וניהל מערכי ניהול ורכש בהיקף עצום. במהלך מלחמת המפרץ הראשונה ב-1991 שימש כעוזר שר ההגנה האמריקני ואף התבקש להשתתף בוועדת החקירה לאסון התרסקות המעבורת קולומביה.

  

בשבוע שעבר, בכנס בינלאומי להגנת גבולות בגרמניה, נתן ג'ון בארי כמה דוגמאות לבעיות אופיניות בניהול צבאות. כמו בכל ארגון גדול, גם לצבא יש בעיה לעדכן נתונים באופן מתמיד ולהציגם לכל הגורמים הרלוונטיים.

 

הזרמה רציפה של מידע היא צורך חיוני מאין כמותו: כדי לקבל החלטות נדרשים מפקדים בכל הרמות להיחשף לכל מידע אפשרי, המסייע להם להחליט בשאלות מסוג "מה יקרה אם" – שאלות הנוגעות למצבי שיגרה, כמו למצבי חירום. נאמר, למשל, שצה"ל נערך לפעילות מול מדינת אויב.

 

מידע זמין בלחיצת כפתור

 

המטה הכללי, המקביל למועצת המנהלים הארגונית, נדרש לבנות לצורך העניין כוח משימה מיוחד, המורכב מחיילי רגלים, שיריון וחיל-אוויר. האם קיימים בכל רחבי צה"ל טנקים המוכנים לפעולה מיידית? האם החיילים באוגדה הרלוונטית מאומנים היטב בסוג הלחימה הספציפי הדרוש לצורך הפעולה? האם מערכות הקשר עודכנו לעבודה בפרוטוקול התקשורת החדש?

 

האם קיימות במלאי מספיק ערכות קשר לווייני, פועלות ותקינות? כיום, כדי לקבל תשובות לשאלות האלה יצטרך הרמטכ"ל לפנות לכמה וכמה קצינים, וכלל לא בטוח שהמידע המלא יהיה זמין לאלופי המטה הכללי מיידית, על המקום.

 

ענקיות המיחשוב של ימינו מנסות לחדור בדיוק לנישה הזו, וליצור בעזרת כלי תוכנה רבי-עוצמה מערכת אינטגרטיבית של מידע, המוצלב מאין-סוף מקורות. המידע כולו מעורבל מאחורי הקלעים, וזמין בלחיצת כפתור. בנוסף, מוצעות למקבלי ההחלטות עוד הרבה אפשרויות "משחק" וניצול של המידע הזה, למשל, לראות מה קורה אם נתון מסויים אחד משתנה, או מה צריך לעשות כדי שנתון מסויים לא יירד מתחת ל"קו האדום".

 

חיבור כל מערכות ניהול התוכנה

 

חיל-האוויר הישראלי כבר עושה שימוש בכלי תוכנה מסוג הזה, שפותח על-ידי חברת "אורקל". SAP, המתחרה בעוצמה ב"אורקל", מתאמצת עתה לשכנע את הצבא לקפוץ מדרגה, ולהטמיע את המערכת שלה לא רק בחיל אחד אלא בכל צה"ל.

 

אחד מאנשי המפתח ב-SAP הוא "ילד הפלא" הישראלי, שי אגסי, שאחראי בחברה, בין היתר, על פיתוח כלי תוכנה בעל עוצמה מיוחדת, Net weaver שמו. Net weaver מאפשר לתוכנות ניהול שונות "לדבר זה עם זה", גם אם יוצרו במקור על-ידי חברות שונות.

 

"אם לארגון כמו צבא יש כבר מערכת ניהול משאבים אחת", אומר הגנרל בדימוס בארי, "הוא לא חייב להיפטר ממנה כדי להכניס לשימוש את המערכת שלנו. הכלי הזה מחבר את כולם למערכת אחת".

 

בלי קומבינות

 

בארגון מיוחד במינו כמו צה"ל, שלאורך שנים נבנה על אילתורים, מזל ופעולות של הרגע האחרון, מדובר בהחלטה נועזת למדי: להפוך את הצבא, על משאביו העצומים, לארגון עסקי מסודר.

 

בארי מבקש להרגיע, ש-SAP מודעת היטב להשלכות של המהלך שהיא מבקשת לכונן בצבא: "אחריות דומה יש לנו גם כאשר מערכת שלנו פועלת אצל יצרנית מכוניות מובילה. שם כל תקלה חמורה יכולה לגרום להפסדי ענק". תת-אלוף ארנון זוארץ, ראש מטה אגף התיקשוב בצה"ל, אומר, כי במטה הכללי בוחנים עתה אם ניתן בכלל להתקין מערכת ERP כלל-צה"לית.

 

מתברר כי במקביל למאמצי אגף התיקשוב לספק למפקדי צה"ל בכל הרמות כלי שליטה ובקרה מבצעיים, הוא עוסק גם בחיפוש אחר כלי הניהול היומיומי האופטימלי המתאים לצבא. מה שבעבר נתפס כנטע זר בארגון צבאי, הפועל במדינה שהיא אלופת הקומבינות והאילתורים, נראה עכשיו כמעט כהכרח.

 

צה"ל חייב להתאים את עצמו לנסיבות

 

כיום משרתות מערכות נפרדות את מערך כוח האדם, התשלומים, התחזוקה ומערכים נוספים. חיל-הים סיים רק באחרונה הסבה של מערכת כזו לטכנולוגיות סטנדרטיות של HP ומייקרוסופט, בפרוייקט שנאמד בכ-200 אלף דולר. תא"ל זוארץ מסכים שהמצב הקיים לא אידיאלי.

 

"כיום יש לכל זרוע מערכת משלה, וזה אכן יוצר בעיות", הוא מודה. לדברי זוארץ, מערכת אחת, שתאפשר לכל המערכות הקיימות "לנגן יחד", תשנה את כל הגישה הניהולית של הצבא ותתרום ליעילותו. צה"ל בוחן בימים אלה כמה מערכות מתחרות ואין לו ספק שאחת מהן תיבחר ותיכנס לשימוש.

 

"אני רואה את צה"ל כמו כל ארגון עסקי, שצריך לתת למנהליו כלי ניהול טובים ויעילים יותר". צה"ל, מתברר, הוא דוגמה קלאסית לבעייתיות שטמונה בהטמעת מערכות ERP מתקדמות. המומחים טוענים, כי לצורך הפעלה יעילה של מערכת כזו, תרבות הניהול בצה"ל חייבת להתאים עצמה לנסיבות.

 

כלי רב עוצמה מקל את העבודה

 

"בסופו של דבר, ההצלחה שלה תהיה תלויה באנשים שיזינו לתוכה את הנתונים באופן שוטף, ובהבנה שלהם שהכלי רב-העוצמה הזה לא רק יקל עליהם את העבודה, אלא יביא את הצבא לרמות חדשות של ניהול שוטף", אומר ראש אגף התיקשוב.

 

אבל לא רק האופי הבלגניסטי של הישראלים מהווה מיכשול גדול, אלא גם העובדה שחלק מהחילות כבר התמודדו עצמאית עם הבעיה – וקלטו מערכות מחשב כאלה, מסוגים שונים ומשונים, לצרכיהם המיוחדים. עכשיו השאלה היא כיצד "לתפור" את כל המערכות השונות לאותה מערכת-על של ניהול משאבים.