קי ווסט: סוף הדרך

במשך 18 חודשים ו-37 כתבות ליווינו כאן את יוסף ג'קסון במסעו לאורכה ולרוחבה של ארה"ב - מניו יורק במזרח, דרך מדינות הצפון, החוף המערבי והדרום הפראי. את אקורד הסיום הוא שמר לקי ווסט, בשפיץ הדרומי של פלורידה. לא בטוח שג'ורג' בוש ראה כל כך הרבה בסיורי הבחירות שלו. כתבה אחרונה בסדרה

איך מסכמים מסע של חצי שנה וכל כך הרבה אלפי קילומטרים לאורכה ולרוחבה של ארצות הברית? אני בחרתי לסיים את סדרת הטיולים חוצה אמריקה בפינה הכי דרומית של המדינה - באי קי ווסט החלומי, שהוא בעצם מין אי קריבי שסופח לארה"ב.

 

למי שהספיק לשכוח, או שהצטרף רק באמצע המסלול, התחלנו, איך לא, בניו-יורק, לפני 37 כתבות, ופנינו צפונה ומערבה לאורך הגבול הקנדי עד העיר סיאטל. עברנו בדרך את כל המדינות המעניינות בצפון ארה"ב, כמו מיניסוטה, צפון ודרום דקוטה, מונטנה וגם וושינגטון. מסיאטל נדדנו דרומה לאורך החוף הקסום של האוקיינוס השקט, אורגון וקליפורניה, עד לעיירות הנופש בדרומה של סן פרנסיסקו. בילינו בפארק יוסמיטי המרשים ובעמק המוות, שבו גוועה מצמא שיירה של חלוצים אמריקנים בשלהי המאה ה-19. המשכנו לעבר עיר ההימורים לאס-וגאס ולפארקים הפחות מוכרים סביבה. 

  

 

מסלול המסע של יוסף ג'קסון. לחצו פה לכל התחנות הקודמות במסע

   

אחרי המתנה לתקופת החורף יצאנו לעבר החלקים הדרום והדרום-מזרחיים של ארה"ב - לפארקים המופלאים של נבאדה, יוטה, אריזונה וניו מקסיקו, לארץ הבוקרים והנפט טקסס וממנה לאורך מפרץ מקסיקו. המסלול עבר דרך לואיזיאנה, דלתת הנהר המיסיסיפי והמורשת הצרפתית שלה, הקצה הדרומי של אלבמה וידית המחבת של חצי האי פלורידה. מדינה זו הפכה בעזרתם של אנשי דיסני ויוניברסל לאתר הבידור המבוקש ביותר עלי אדמות - לא פחות מ-44 מיליון תיירים פוקדים אותה מדי שנה.

 

ואחרי כל זה נראה לי טבעי ביותר לסיים את סדרת הכתבות בקצה של פלורידה, במקום שהוא מעין אצבע אמריקנית המזדקרת לעבר הים הקריבי ומפרץ מקסיקו.  

 

הפרק האחרון

 

כשסיימתי את כל מסלול הטיול וחזרתי לניו יורק הרגשתי שהתוודעתי למרחבי ארה"ב לא פחות מאשר פוליטיקאי אמריקני שרץ לנשיאות. בטוח שאוכל לשאול כמה שאלות מביכות גם את הנשיא בוש על מקומות בארצו שאפילו הוא אינו מכיר, אבל את קי ווסט הוא ודאי מכיר היטב. לא מעט נשיאים אמריקנים ששו לבלות כאן את חופשותיהם. הנשיא האמריקני שתרם יותר מכל להקמתה של מדינת ישראל, הארי טרומן, הפך את האי המבודד דאז למשכן החורף שלו.

 

כאשר הכתירו את בית החורף של הנשיא טרומן בקי ווסט בתואר "הבית הלבן הקטן", היתה סיבה לדבר, שכן לא מעט החלטות מדיניות כבדות משקל התקבלו במהלך השהייה של טרומן בבית החורף שלו, שנמצא

במקום הכי קרוב לאקלים טרופי שיש בארה"ב. טרומן לא אהב במיוחד שיפריעו לו בעת משחקי הפוקר שניהל עם ידידיו הקרובים. שעות משחק אלו כונו "ישיבות חשובות בענייני מדינה". 

 

אבל הנשיא טרומן אינו הסיבה היחידה לפקוד את קי ווסט, וגם לא העובדה שהסופר האמריקני ארנסט המינגוויי, זוכה פרס נובל לספרות שכתב בין היתר את "הזקן והים", בחר באי כמקום מגורים. היום, אגב, אפשר לבקר בביתו ולצאת לטיול בעקבות סדר היום שלו בשנות ה-30, כאשר התגורר בקי ווסט.

 

בואו נבדוק עוד כמה סיבות לבקר בקצה הדרומי ביותר של שרשרת 42 האיים המשתרעים לאורך 190 ק"מ, מדרום למיאמי. אשכול האיים נקרא "איי המפתח", בשל היותם מעין מפתח דרומי לכניסה לארה"ב. 

 

את האיים מחבר כביש מרשים, US-1, העובר בחלקו על גשר בתוך הים. רק מעצמה טכנולוגית כמו ארה"ב יכולה להרשות לעצמה להקים כביש כה יקר כדי לחבר את מתי מעט התושבים המתגוררים באיים אל גוף המדינה.

 

כאשר תיארו את קי ווסט בשנות ה-40 ציינו שהמקום רדום מדי עבור אנשים שוחרי פעילות. חצי מאה מאוחר יותר הפך המקום לעיירה תיירותית אופיינית שאותה פוקדות ספינות קרוזים רבות ושוחרי טמפרטורות קייציות.

 

רק 30 אלף תושבים מתגוררים כיום בעיירה קי ווסט, והם עדיין משמרים את הרוגע ושלוות הנפש שאינם אופייניים במיוחד לתושבי ארה"ב הלחוצים. את עסקי השמטעס באזור מנהלים בדרך כלל יורדים מישראל. ברחוב

התיירותי הראשי, רחוב דובאל (Duval), תוכלו להתמקח בעברית ברוב החנויות.

 

די מיותר לכלות כאן זמן יקר בחנויות, עדיף לשוטט ברחובות הצדדיים של רובע בהאמה. ברובע זה, ששימש מגורים לפליטים שנדדו לקי ווסט מאיי בהאמה, יש אווירה מיוחדת לה תורמות כנסיות עתיקות, בתי עץ מטים ליפול ובין לבין חנויות סיגרים. הרובע משופע צמחייה, שכה חסרה לכל מי שמגיע לדרום הרחוק של פלורידה מניו יורק וסביבתה.

 

פאי לקינוח

 

אם התחביב שלכם הוא סרטי אימה ותופעות על-טבעיות, צאו לסיור המוקדש לרוחות המרחפות בעיירה. אל תדלגו על ביקור בבית הקברות העתיק של קי ווסט, שם תמצאו מצבות עם כתובות כמו "אמרתי לך שאני חולה", או "כאן קבור מעריץ של חוליו איגלסיאס". בפינת הרחובות מרגרט ואנג'לה קבור קפטן סלופי ג'ו, שהיה חברו של המינגוויי ושותפו להפלגות דיג.

 

לעצלנים מוצע סיור בטרולי שעובר בעיר העתיקה ופוקד את מרבית האטרקציות של האי.

 

קי ווסט מלאה במוזיאונים פרטיים למיניהם, כמו מוזיאון המוזרויות של סדרת הטלוויזיה "האמינו או לא" של רוברט ריפלי. העיירה יותר קרובה לקובה מאשר למיאמי, וכך שמרה על אופיה המובדל. המבנים העתיקים באי, רובם בני מאה ויותר, שמרו על ייחודם.

 

לרשימת המפורסמים שבדיירי קי ווסט ראוי להוסיף את המחזאי טנסי וויליאמס, ולא פחות ממאה אמנים וסופרים אחרים שהתמסרו ליצירה אמנותית בנקודה המבודדת הזאת. 

 

אוהבי היסטוריה אמריקנית מוזמנים לפקוד את מצודת זאכארי טיילור, שנבנתה לפני מלחמת האזרחים האמריקנית ושימשה את לוחמי ארה"ב בעת המלחמה

עם ספרד בסוף המאה ה-19. גם מצודת ג'פרסון שנבנתה בתקופת מלחמת האזרחים מעוררת עניין, שכן בה הוחזק כאסיר הרופא סמואל מוד, שהתפרסם כשחבש את פצעי רוצחו של הנשיא לינקולן.

 

נחמד לצאת להפלגה לקראת השקיעה, על אחת מסירות המפרש - הקטמרנים - שבנמל, וליהנות מהמראה תוך לגימת שמפניה והאזנה למוסיקה מרגיעה. 

 

מרבית התיירים, וגם המקומיים, נאספים לסגירת היום לקראת השקיעה בכיכר מאלורי, שבה נוהגים בימים יפים מוסיקאים, להטוטנים ושאר אמנים לשעשע את הנוכחים. עם השקיעה מתחיל מצעד שוחרי הבילוי לעבר רחוב דובאל בחיפוש אחר בר, מסעדה או כל מקום בילוי אחר שאפשר להעביר בו את הערב ואולי גם חלק מהלילה.

 

גם לאוהבי תיאטרון, מוסיקה קלאסית ובלט לא ישעמם בקי ווסט. בעיתונים המקומיים ניתן למצוא מבחר הופעות שממנו ניתן לשלות את המתאים לטעמכם. ועוד המלצה חשובה: אל תוותרו אל אחת מהמסעדות המקומיות למאכלי ים. קי ווסט מצטיינת בדגים ובפירות-ים מעולים. מי שיכול להרשות לעצמו מוזמן לטעום את הפלורידה-לובסטר ולקנח בקי ליים פאי.

 

מה רע לסיים מסע ארוך, חציית אמריקה כולה הלוך ושוב, עם טעם טוב בפה.