כשבטי בכתה

ההפקה ביקשה ללמד את הדוגמניות לשתוק יפה, אבל מציאות לחוד וריאליטי לחוד: עדי סטרוד יצאה הכי רע שאפשר, אוולין שוב זיעזעה את כולם ורק אינס הצליחה לגרום אפילו לבטי רוקוואי לבכות. סמדר שילוני מנחמת: גם מירי בוהדנה לא שתקה ביום אחד

ברוכים הבאים לטלנובלה החדשה של ערוץ עשר. כן! היא כבר פה! קבלו את – הדוגמניות! בתפקיד כלבת הרחוב עם הלב הטוב – אוולין! בתפקיד קפוצת השפתיים שכולנו שונאים – עדי סטרוד! בתפקיד הילדה התמימה שגונבת את ההצגה (ראו חלון וידאו) – אינס! בתפקיד הפיה הטובה והמוזרה שמוכיחה את חפותה כנגד כל

הסיכויים – מיתר! בתפקיד הבחורה שלא מעניין לה את התחת – אולגה! בתפקיד הבחורה הטהורה שלמעשה שומרת על סוד נורא – ויקטוריה! בתפקיד האף – ליאת! 

 

נתקו את הטלפונים, סלקו את השכנים ונעלו את הילדים ארון החשמל – זה מתחיל.

 

מערכה ראשונה:

 

אוולין יושבת בחדר, מנצלת את שיחת הטלפון היחידה שנתנו לה השוטרים כדי להתקשר לבן שלה בפולין, שחוגג יום הולדת. עונה אמא של אוולין. הילד רואה טלוויזיה, הוא לא רוצה לגשת לטלפון. אוולין בוכה. קאט. הקהל נאנח קולקטיבית. נשלפות ממחטות נייר קטנות שהוכנו מבעוד מועד.

 

מה יש להוסיף? אוולין אולי שוברת את השיניים על העברית, אבל שפת האם שלה היא דרמה. הכל אמיתי והכל בחוץ. הלב מתפרק לחתיכות כשאמא של אוולין צועקת "אמא בוכה, אמא בוכה". אפילו הבנות מרגישות את זה, וכשאוולין בוכה ונוהה במעגל, בוכה גם כל החברייה.

 

מערכה שנייה:

 

מעגל בנות, במרכז חיים אתגר שמפיל את ויקטוריה בפח וסודה נחשף: לא עשתה צבא. הקהל נאלם. מיתר כותבת אוטוביוגרפיה בגיל 20? ליאת מחוננת? בלו מאומצת? סשה עובדת בבורגראנץ'? מענין לי את התחת! ויקטוריה לא עשתה צבא! אאאאאאאאאווווווווו.

 

מתוך כל הרפש הנפלא בתוכנית, צצה ועלתה סוגיית השירות הצבאי של ויקטוריה כמו ונוס מהביוב ("זה קצת אנוכי, לא?" חורצת גוטמן. ובתשובה לשאלתכם, כן, גוטמן עשתה צבא. זה היה נהדר אם לא, אבל גם הפקה בשקל, שלומיאלית ככל שתהיה, לא היתה לוקחת את הסיכון). כל הדודות של הוועד למען החייל הרימו קול זעקה. חברים, להזכירכם, הדיון המלומד אמור להגיע אחרי התוכנית. למה להקדים את המשעמם? חשבתי שבאנו לכאן ליהנות! תשאלו את אוולין, אפילו הפולנים כבר עושים את זה חמש פעמים ביום, ואני בטוחה שאפילו הם לא מלבישים את הקונדום לפני המשחק המקדים.

 

באופן אבסורדי העובדה שלא עשתה צבא אולי תציל את ויקטוריה מתהום השכחה. ויקי לא מצליחה להנפיק אף סימן היכר שיהפוך אותה לזכירה בעיני השופטים והצופים, בעוד שהנתונים הפיזיים שלה יביאו אותה לפחות עד לגמר. ויקטוריה נופלת בין הבלטות? אז יאללה, שתהיה הבחורה שלא עשתה צבא. הג'בלאות הרי קורסות תחת גדודי הדוגמניות שחולמות על שלום עולמי, אבל לא במחיר של הביטחון המקומי.

 

מערכה שלישית:

 

קארין מגריזו מ"ערב טוב עם גיא פינס" מגיעה לראיין את הבנות. עדי סטרוד לא מצליחה להשתלט על הלוע שלה ומתגלה כנסיכת השופכין. בוווווווווו.

 

סטרוד הלכה והתכערה מול עינינו. נבואת הזעם של מיתר התגשמה. בשקט בשקט, בעיניים פעורות ובחיוך קטן, היא נישלה את סטרוד ("איזה עיניים יפות יש לה!" התרגשו השופטים כשמיתר תהתה מה רוצים ממנה כולם. "מהממת!") וניפתה אותה מהתוכנית. סטרוד, במראה הכובסת הממורמרת, ניסתה לשכנע את מגריזו שהיא פה בשביל לחנך, והיא רק רוצה שמיתר תגיד תודה, סליחה ובבקשה. לא יותר. אבל מה שאולי היה נכון לפני שני פרקים, כשמטר שמונים ושתיים עוד היתה הבחורה המגושמת שלא מצליחה להתאקלם, הפך להפי אנד של מיתר ולנצחון של היפה על המכוער.

 

מעולם לא התמרמרנו על שהבנות הושפלו. הן ילדות גדולות ואף אחד לא מכריח אותן להישאר שם. מה שכן מבאס הוא המוסרנות הכפוייה והנסיון לניילן את הבנות כדי שיתאימו לצרכים החלקלקים של התקשורת. השמיים נופלים עלינו! עדי סטרוד הודתה – בליווי תרגום בשפת הסימנים לצופינו קשי השמיעה – שהיא השתרללה עם 20 בחורים. רגע של חשבון: סטרוד היא בת 22. אם נניח שהיא מקיימת יחסי אישות בערך מגיל 17, זה יוצא בחישוב זהיר שהיה לה סטוץ אחת לשלושה חודשים. ממוצע, אגב, שהיה מדכא את רוב הבחורות הפנויות שאני מכירה, וללא ספק מוציא לסטרוד שם רע בקרב חברותיה רקדניות המועדונים. אז היא אמרה את זה בטלוויזיה, סו וואט?  

 

מערכה רביעית:

 

אינס מתראיינת למגריזו. היא נראית זוועה (ואתם אשמים! מה זאת התספורת הזאת?! לקחתם פרח והפכתם אותה לפרחה) ומפנטזת בקול על תהילת עולם. מגריזו לא מרוצה. קאט.

 

כאמור, ההפקה כבר הפסיקה לנסות ולהעמיד פנים שהיא דומה במשהו למקור, כלומר למציאות. שם המשחק עכשיו הוא – בואו נתעלל בבנות. התרענו כבר מהרגע הראשון ש"הדוגמניות" תהפוך לאילוף הסוררת גרסת הסלמי. אבל מה לעשות שיש רגעים שצובטים את לבנו הקר?

 

אינס מפנטזת בקול על השטיח האדום. היא מזהה בחושיה החדים את הפטרנליזם של מגריזו ותת המודע שלה מביא אותה בפיצוי הולם – בחלומה המתוק של אינס, מגריזו תדלוק בעקבותיה בתקווה למשפט או שניים, ותזכור אינס את הימים ההם ותקשה את ליבה, ותוציא עליה דין רודף ולא תתן לה את הראיון. מגריזו, נבעתת מהחזיון האפוקליפטי, שולפת את קלף החרם העיתונאי, למרות שכולנו יודעים יפה שאם אינס היתה מועמדת או זוכה או לא משנה מה, מגריזו היתה רודפת ועוד איך.

 

זאת האנושיות התמימה והפרוצה של אינס ששואבת אותנו פנימה. בניגוד לראיונות "הולמים", שבלולים מלוטשים שמותירים אחריהם ריר צלופני, דביק וחסר טעם, החלום של אינס שובה את הלב, והשופטים מבקשים להוכיח אותה על החלום הזה, שהעזה לבטא בקול. העדר צניעות, יהירות, הם קוראים לזה. ואני אומרת, לא כך היא, כי אם חוסר נסיון. עם הזמן תלמדי אינס, למרבה הצער, לחלום בלב. ואם זה מעודד אותך - גם מירי בוהדנה לא שתקה ביום אחד.

 

מערכה חמישית ואחרונה:

 

אינס בוכה מול השופטים, הם נמסים. זה מקסים אותם. בחורה שכל החיים חיכתה לרגע בו היא תלך על מסלול (ותלבין שיניים). בחורה שבוכה כי היא כל כך רוצה ללכת לסופר פארם בעקבות שרה ג'סיקה פארקר. אינס פורטת על מיתר סנטימנטלי רועד. הם מזהים בה את עצמם. בטי עם ניתוח אף לא מוצלח, מיקי בוגנים עם הכרס וקרוסלת הזהות המינית, אלינור זילברמן עם הבננית, אשל עזר עם המשולש המכוער על הראש, שירז טל עם המפרק הפגום. לא מושלמים, אבל כל כך רוצים.

 

בטי מרגישה את הג'ולה בגרון (דלקת שקדים?) וקמה לחבק את המטר שישים. את הכי אותנטית, היא מבטיחה לאינס. מה זה אותנטית? תוהה אינס בעודה מתייפחת. קאט. הקהל שקודם דמע עכשיו צוחק ובוכה לסירוגין. מחיאות כפיים. דה אנד.

 

ובקטנה:

 

• את לא תגידי לנו לא: השופטים משאירים את אולגה בתוכנית, למרות שהתוכנית מעניינת לה את התחת. אולגה היא בלתי מושגת במונחים שלהם. אם היא טובה מדי בשביל המועדון שלהם, ההגיון אומר שהם צריכים לקבל אותה. 
• סשה וסטרוד עפות, מי לבורגראנץ' ומי לכלובי המועדונים. הניפויים הבאים כבר יחתכו בבשר החי.