אלפי ציידי כלבי ים חמושים באלות, רובים וצלצלים יצאו הלילה (רביעי) לשדות הקרח רחבי הידייים של מזרח קנדה למה שנחשב כמסע ציד כלבי הים הגדול בעולם. הציד אמור להכניס מיליוני דולרים לכיסיהם של תושבי הקהילות העניות שלאורך החוף הקנדי, אך מעורר ביקורת חריפה מצד פעילים למען זכויות בעלי חיים המכנים את הציד כ"ברבריות".
ציד כלבי הים, שמעורר ביקורת וגלי מחאה מאז שנות ה-60, מתחיל כשבועיים לאחר שגורי כלבי הים נולדים וכשפרוותם משתנה מלבן לאפור.
פעילים למען זכויות בעלי חיים טוענים כי הציידים מכים את הגורים למוות, ולעתים קרובות מפשיטים את עורם בעודם בחיים. מנגד טוענים הציידים ונציגי הרשויות המפקחים עליהם כי הגורים מתים "באופן מיידי" ושהציד מבוצע בהתאם להוראות ברורות ונוקשות.
על פי ההוראות, הציידים חייבים לוודא שהיונקים מתים לפני שהם ממשיכים הלאה. אבל פעילי זכויות בעלי חיים טוענים כי התמונה שנגלתה לעיניהם בשטח מעוררת זעזוע.
"... יש דם לאורך הקרח, ופגרים של כלבי ים מפוזרים ככל שהעין יכולה לראות", אמרה רבקה אלדוורת', חברה בארגון אמריקני למען בעלי החיים, העוקבת אחר הציד בשש השנים האחרונות ומפרסמת גם צילומים ממסע הציד באתר אינטרנט מיוחד. "ראינו כלבי ים שנעו בשטח ונשמו, כמה נשארו בהכרה וזחלו".
לדברי אלדוורת'', היא שמעה כמה כלבי ים בוכים, כנראה בקריאה נואשת לאימהותיהם שממליטות את הגורים על גושי הקרח בכל אביב.
מדינות רבות, ביניהן ארה"ב, אוסרות על ייבוא מוצרים מכלבי ים. אולם ממשלת קנדה טוענת שהציד מספק הכנסה חשובה לתושבי הקהילות המתגוררים לאורך החופים המזרחיים של המדינה, שסובלים לאורך השנה מאבטלה חמורה. כך למשל האינואיטים, שבשנה שעברה הרוויחו מהציד 16.5 מיליון דולר מכירה של פרוות כלבי הים לנורבגיה, דנמרק וסין.
הציידים צפויים להרוג למעלה מ-300 אלף כלבי ים עד ה-15 במאי, אז תסתיים התוכנית בת שלוש השנים של הממשל הקנדי, שבמסגרתה אושר לציידים לצוד מכסה של 975 אלף כלבי ים משנת 2003. המשרד לענייני דגה של קנדה טוען כי אוכלוסיית כלבי הים במדינה אינה סובלת ממסע הציד ושהיא "שופעת ובריאה". המשרד טוען כי ישנם בקנדה כ-5 מיליון כלבי ים, וכי זו הכמות הגדולה ביותר שנרשמה מעולם, פי שלוש מהכמות שנרשמה בשנות ה-70 למשל.
בכיר במשרד אמר לרשות השידור הקנדית כי מחיר פרוות כלב ים נמצא היום ברמה הגבוהה ביותר שלו, ונמכר ב-57 דולר. הוא טען כי ארגוני זכויות בעלי החיים צריכים לבוא בטענות לאנשים שרוכשים את הפרוות ולא להפנות את זעמם כלפי הציידים, שצריכים להתפרנס.