פרדס חנה: למכירה - ציורים של מאיר אריאל

ציורים וחפצים אישיים של מאיר אריאל, סביבונים וחפצי יודאיקה, ראש של בנימין נתניהו, מנורות ויטראז', תכשיטים מונגוליים, ריקודים עד אור הבוקר, חולות זהב ומאגרי המים. איפה? בפסטיבל האמנים "בית פתוח" בפרדס חנה - כרכור. מתי? בסופשבוע

מאיר אריאל ידע לא רק לכתוב שירים נפלאים ולהגיש אותם כמו שרק הוא ידע - הוא ידע גם לצייר. אריאל לא סתם העביר מכחול על הבדים המחוספסים, הוא הניח את נשמתו על הנייר בצבעוניות כובשת, לא פחות מכפי שעשה בשיריו. על חלק מהציורים אפילו שירבט קטעים מהשירים.

 

400 ציורים כאלה, ביניהם רישומים בשחור לבן, אחרים בצבעים רוויי חושניות, יימכרו לראשונה בסוף השבוע הזה (1,000-300 שקל לפריט) ב"בית אריאל"

 בפרדס חנה. תהיה זו בעצם יריית הפתיחה לפסטיבל "בית פתוח - אמנים ויוצרים פותחים את בתיהם", שיתקיים בשישי-שבת, 9-8 בחודש, בבתיהם של כמאה אמנים בגזרת פרדס חנה-כרכור, זו השנה השביעית.

 

תרצה אריאל, אלמנתו של מאיר, אומרת שהיא מוכרת את הציורים כדי לממן הוצאת ספר ודיסק משיריו, שיראו אור בקרוב. לטובת המעריצים האדוקים, שרוצים עוד פיסה ממטלטליו ומנשמתו של היוצר הפורה, מוכנה תרצה להיפרד גם מחפציו האישיים - בגדים, כובעים, משקפיים וגם יותר מזה. למי שיחמוד את הגיטרות של אריאל צפויה אכזבה, אלה לא יימכרו בעד שום הון שבעולם.

 

בית אריאל יהיה פתוח במקביל לפעילות בבתי האמנים (שישי 18:00-10:00, שבת עד 20:30), כשבמוצאי שבת יתקיים מופע לזכרו, על הדשא שבביתו, בהשתתפות ילדיו ומכריו. צפייה חינם (מספר המקומות מוגבל, וכל הקודם זוכה).  

 

מוקדי האמנים הם סוד קסמן של פרדס חנה וכרכור, שתי מושבות ותיקות שבשנים האחרונות הפכו לקן פורה ליוצרים מכל התחומים. לנוחות האורחים תחולק במקום מפה מפורטת (כולל מספרי טלפון), ומומלץ אפוא לא לנסות להגיע לבתים בלעדיה, כי לא תמיד שמות הרחובות ברורים.

 

הכל מסתובב

 

סביבונים זה לא רק עניין לחנוכה. כך לפחות משוכנע האמן ערן גרבלר, יצרן ויצואן סביבונים מיוחדים מקרמיקה וחפצי יודאיקה. אצל גרבלר, 20 שנה בתחום, הכל מסתובב, אפילו צלחת הפסח. היצירות שלו בכלל מאופיינות במקוריות ובהומור, וכך למשל תמצאו אצלו סביבון מד חשק לגברים ולנשים. כשהפור נופל על כואב לי הראש, סימן שהגבר בצרות.

 

ירוק בעיניים

 

עיצוב גינה זו בפירוש אמנות לכל דבר. תשאלו את אילן בר, הבעלים של "גינות

 אילן". בר, מומחה לבניית גנים בוטניים ואקולוגיים, ממקימי ארגון "גננות ונוף", למד את המקצוע בקיו-גארדנס באנגליה, ויש לו המון עצות לחיסכון במים. גם אם אין לכם גינה רחבת ידיים, אל תדלגו על פינת החמד הירוקה שלו, עם הפרחים הצבעוניים, בריכות הדגים, הפרגולות והדקים מעץ. תקבלו אפילו כוס חליטת צמחים.

 

נתניהו בחצר

 

האמנית טל טנא-צ'צקס, בעלת סטודיו "טאטוש", תיקח את המבקרים לעולם הצבע והפשטות. למרות שכבר הספיקה להציג בגלריות ובמוזיאונים מכובדים ברחבי ארץ, היא ייצרה לכבוד התערוכה הנוכחית אבזרים לבית במחירים סבירים, ביניהם בובות מעיסות קרטון וכריות צבעוניות לכל המשפחה בסגנון פופ-ארט. אל תיבהלו אם תיתקלו בראשו של ביבי נתניהו מונח על הדשא בחצר ביתה. זה רק פסל.

 

זהירות, שביר!

 

ב"בית הזכוכית", המונח שביר מקבל לא מעט משמעויות. מעל ומתחת למדפים מונחות עשרות יצירות מקוריות של פסלי זכוכית, מנורות ויטראז' וכלים שלוקחים את הצבע ברצינות תהומית. לנועזים, שלא רוצים לראות את השכנים מקרוב, יש אם כך אפשרות להפוך את חלון הבית ליצירה של ממש.  

 

בתוך השלל הרב יש עוד הרבה אמנים ראויים. דוגמיות? בבקשה: "ליליפוף" - עיצובים בבד, כריות ופינות ישיבה; דנה פיינבלט - אמנות קרמיקה, פיסול ואמנות שימושית; תושן כהן - תכשיטים מאבנים טובות בסגנון טיבטי ומונגולי; מרק יודל - אמן קרמיקה בינלאומי שיציג בשבת שריפת כלים; "הידית" - חפצי אמנות בעץ זית בעיצובים של פעם; והכי חשוב - ילדי אלוט (ילדים אוטיסטים) ימכרו אף הם מיצירותיהם.

 

אלף לילה ולילה

 

לא רק תרבות ומראה עיניים מצפים לכם כאן, גם אוכל שווה. בבר "פצ'ולי" באזור התעשייה הישן, היצירתיות ואווירת השאנטי (כולל קטורת ופסל בודהא ענק) ניכרות בכל מקום. בכניסה תיאלצו להיפרד מנעליכם ותיזרקו מיד על כריות ומזרנים מעוצבים. שישה חודשים של עבודת יד ולב הניבו תוצאה מרהיבה בבניין ישן, ששימש פעם כחדר אוכל בבסיס צבאי בריטי והפך לאחד הברים היפים מסוגו במדינה. יותר מ-20 אלף אבנים וחלקי מראות, איצטרובלים ואבזרים ממוחזרים מהטבע יצרו את הקסם הזה.

 

פצ'ולי האמיתי הוא שיח רב-שנתי, שצומח בהודו, מלזיה ואינדונזיה, והשמן

 המופק ממנו נחשב למעורר תשוקה. בימים כתיקונם המקום פתוח רק בשעות הערב (מ-20:00), ומוגשים בו מאכלים צמחוניים בלבד - סלטים, פסטות, שייקים ומתוקים. בימי הבית הפתוח הבר יהיה פתוח משך כל שעות היום, ויוצעו בו גם תפריטים לילדים. להזמנת מקומות: 6373992 04.

 

רוקדים עד אור הבוקר

 

לצעירים (ולרקדנים) ברוחם - הלילה מתחיל רק בחצות. באזור התעשייה הישן, קרוב לפצ'ולי, בקצה שביל עפר, הקימו שלושה חברים את White, מועדון שהפך מוקד עלייה לרגל לכל רקדני ומפזזי הסביבה. במתחם - בר משקאות ענק, רחבת ריקודים גדולה, אבזרי תאורה מתקדמים, אפקטים כמו בדיסקוטקים של פעם ומוסיקה משנות ה-70, ה-80 וה-90. הכניסה חינם ומותרת רק לבני 24 פלוס. טל' 3765555 052.

 

לטבול בחול הרך

 

פרדס חנה-כרכור זה הרבה יותר מכל מה שסיפרנו. ממש בין הבתים הישנים מחכים למטייל לא מעט אתרים יפהפיים. וחוץ מזה, הפריחה עכשיו משכרת חושים. אתר מומלץ במיוחד: הוואדי של פרדס חנה, שאסור (ואי אפשר) להחמיץ אותו, שכן הוא פרוש לאורך מרכז המושבה, בואכה רחוב האורנים. אורכו קילומטר וצומחים בו עצים עבותי גזע - שמפאת גובהם תתקשו לחזות בצמרותיהם - לצד צמחייה ירוקת-עד. המקום מאובזר בספסלים, כך שאל תהססו לחגוג שם איזה פיקניק.

 

אתר נהדר אחר הוא אגמי מנשה - מאגרי המים של "מקורות" בחולות פרדס חנה, אליהם ניתן להגיע מצומת פל-ים (על כביש מספר 4. המאגרים - בין צומת נחל חדרה, בירידה לכביש מס' 2, לבין צומת אור-עקיבא). אל תנסו להיכנס לשם עם כלי רכב (מצפה לכם מחסום), אבל בהחלט שווה לטייל ברגל. מומלץ לחלוץ נעליים ולטבול בחולות המקיפים את האגם. מסביב צמחייה פראית, וביום שמניב שמיים בהירים ניתן לראות מכאן בבירור את חוטם הכרמל.

 

על שום מה?

 

היישוב פרדס חנה כרכור שוכן כ-6 קמ מצפון-מזרח לחדרה ומתגוררים בו 28 אלף תושבים. האיחוד בין המושבות הוותיקות התרחש ב-1969.

 

אדמות חורבת צ'רצ'ור (כרכור) נרכשו ב-1912 בידי ההסתדרות הציונית,

 וכעבור שנה התיישבה ליד החורבה קבוצת כיבוש של ארגון השומר, שתפקידה היה להחזיק באדמות עד שיימצאו להן קונים. ב-1913 ריכזה חברת אחוזה א' לונדון חלק מאותן אדמות, וב-1920 עלו 15 מאנשי חברת אחוזה על הקרקע.

 

ב-1925 הוקם שם מושב עובדים, אבל עם השנים איבד המקום הרבה מצביונו החקלאי. 

 

פרדס חנה, שנקראת על שם בתו של הברון מאיר נתן רוטשילד מאנגליה, הוקמה ב-1929 בידי חברת פיק"א. בימיה הראשונים התבססה על גידול הדרים ובהמשך על משק מעורב ומלאכה. ב-1933 הקימו עולים מגרמניה את המושבה מגד, שסופחה כעבור שש שנים לפרדס חנה. ב-1940 בנו הבריטים שני מחנות צבא - מחנה 80 מדרום למושבה ומחנה 87 מצפון - שסיפקו עבודה לרבים מתושביה. לאחר מלחמת העצמאות זכתה פרדס חנה למעמד של מועצה מקומית ובמחנה 87 הוקמו ארבע מעברות גדולות. ב-15 השנים האחרונות הפכה המושבה לאבן שואבת לצעירים יצירתיים מהמרכז.