בנות זה אחלה, וגם רוקנ'רול

לאיתי פרל יש אלבום בכורה חדש, וחלומות ישנים, על אהבה והצלחה מוזיקלית. הבעיה היא שלא תמיד זה מסתדר

ארז ארליכמן פורסם: 31.03.05, 14:21

אם לאיתי פרל היתה האפשרות לייבא את האוויר, השקט והמרחבים של צפת לתוך הצפיפות התל אביבית, הוא היה עושה זאת החל מהרגע הראשון בו נחת בעיר הגדולה. בינתיים הוא מפלס את דרכו בעקשנות בין פרנסה בעבודות סאונד, מתן שיעורים פרטיים בגיטרה לבין הופעות עם חבורת הנגנים המוכשרת שמלווה אותו. אלבום הבכורה שלו "בנות", שיצא לפני כמה שבועות בהפקה עצמית, הוא משב רוח מרענן ואקוסטי לאוזניים עם נגיעות ג'אז קלות.
איתי פרל בנות

 

פרל, בן 26, גדל במשפחה חילונית ותיקה מצפת, בעלת היסטוריה ארוכה של זמרים. משפחה כזו שניתן לשמוע בה זמירות של יום שישי בערב ליד השולחן. פרל נשאב לעולם המוזיקה כבר בגיל 11, הישר למיתריה המתוחים של הגיטרה. "מהרגע שראיתי תוכנית בטלוויזיה על אלביס פרסלי, רציתי להיות בעניין של הרוקנ'רול עם כל תנועות הרגליים שנלוות אליו, אבל במקום זה לימדו אותי במשך מספר שנים מוזיקה קלאסית, כשאני לא מפסיק לשאול את עצמי היכן מתחבא לו הרוקנ'רול. ברגע שקניתי את הגיטרה החשמלית הראשונה שלי הבנתי".

 

הקירות וההורים של פרל הצליחו לעמוד בעוצמות הדיסטורשן במשך מספר שנים. לפרל היה ברור כי הבמה היא המקום בשבילו ויום לאחר שהשתחרר מהצבא, הוא הופיע לראשונה בראש פינה בזמן שחבריו חיפשו את עצמם בטיולים רחוקים.

 

לאחר שעבר לתל אביב החל פרל את לימודיו בבית הספר למוזיקה "רימון". בתור טכנאי הבית של המוסד היתה לפרל גישה חופשית לאולפן ההקלטות במקום. לקראת השנה השלישית בלימודים, המוזה פרצה ביתר שאת ופרל מצא עצמו כותב ומלחין מוזיקה בעברית. כל הסקיצות ששכבו במגירה החלו לרקום עור וגידים. "הסתובבתי איתן הרבה זמן ולא רציתי לעבוד עם נגנים עד שלא היה לי קונספט ברור. כשקראתי להם לחזרות, כבר היו לי את כל העיבודים והתזמורים כתובים בתווים. לאחר מספר מועט של חזרות, כבר התחלנו להופיע".

 

בסוף יולי 2003 עלה המופע הראשון ומאז הספיקו פרל וחבורתו לחרוש את הארץ ולהופיע עשרות פעמים. מפת ארץ ישראל הגדולה התלויה בסלון ביתו מלאה בדגלונים קטנים המסמנים את הכיבושים המוזיקלים האחרונים.

 

"זאת היתה תקופה מעולה שלימדה אותנו הרבה כנגנים. הופענו בהרבה מקומות נידחים שלא מגיעים אליהם הרבה, אז מאוד העריכו אותנו על המאמץ", אומר פרל, "במיוחד כשפתאום אתה מגיע עם טרומבון, קונטרבס ומעלה מופע אקוסטי קצת שונה.
זה עבד טוב מאוד מחוץ לתל אביב. היה לי חשוב שיהיה קונספרט מוזיקלי ברור. כל הנגנים שמנגנים איתי במופע גם משתתפים באלבום ולא רציתי להקים להקה מיוחדת. זה מופע שלא משנה לאן שתקח אותו, הוא יעבוד כי הוא אקוסטי לגמרי. לא צריך לחטוא עם מקלדות, סינתיסייזרים ולופים".

 

אם אתם שוחים בזוגיות וגם אם אתם מבלים בלעדיה, האלבום של פרל יכול בהחלט לחבר אתכם לעליות ולירידות בחיפוש אחר האהבה, גם כשהיא מסתבכת, על אף הרגעים הבוסריים באלבום והמחסור במפיק מנוסה. היתרון הגדול של פרל טמון בקולו העמוק והרגוע, שמצליח לשדר תמימות נטולת ציניות ומלאת חום.

 

פרל לא ניסה לשלוח סקיצות לחברות התקליטים הגדולות והעדיף להפיק את האלבום בעצמו. "כנראה שזו העקשנות הצפתית שלי ואני לא זקוק לטובות או לאישור של אף אחד. האלבום מאוד הושפע מקבוצת החברים שלי מצפת ומלימודי הג'אז. כשבאתי לקובי, חבר ילדות ובעל אולפן ביתי בתל אביב, פתאום מצאנו את עצמנו עובדים ביחד. גיליתי שאתה לא יכול לעשות כלום בלעדיו, הכל מבוסס על חברות, טובות וזמן פנוי. העבודה עצמה לא היתה אינטנסיבית ונמרחה במשך שנה ושלושה חודשים".

 

על הנסיבות שהובילו לבחירת השם לאלבום, מספר פרל: "אפשר להסתובב סביבן במשך שנים והן גם יסובבו אותך במשך שנים. יש באלבום הרבה תמימות וכוונה טובה. ההיפך שלו זה להיות ציני ואני מפחד להיות ציני, אני מרגיש שאני נעשה ציני עם הזמן. בנות בשבילי זו הסיבה לכתוב שיר, זה משהו שמעיר אותי בבוקר, מוציא אותי מהבית וגורם לי להיות אני. הן הדבר הכי מעניין וכל הזמן יש עוד ועוד מהן. בנות זה אחלה".

 

פרל כרגע נאבק בין שני חלומות מרכזיים, אהבה והצלחה מוזיקלית. "כבר שנה וחצי אני מחזיק בדעה כי מהבועה של תל אביב לא תבוא הגאולה ופתאום אנשים סביבי מתחילים לשנות את דעתי.
צילום: עמית ישראלי
איתי פרל (צילום: עמית ישראלי)
יתכן כי הבועה של תל אביב בכל זאת קובעת קצת מה קורה פה במדינה, יש לה כוח מטורף ואני מתעלם ממנה קצת בהפגנתיות. למרות זאת, אני מאמין שהישועה תבוא מבחוץ ואני גם מעדיף לעשות יותר הופעות מחוץ לתל אביב. מאז שהתחלתי עם הפרויקט הזה אני עדיין מחפש אסטרטגיה איך לכבוש את הארץ".

 

למרות שפרל לא אוחז כרגע באהבה, חלום חייו הוא להיות אבא ולהקים משפחה. "תל אביב זו עיר בעייתית למשפחתיות ולאהבה בכלל, בכל רמזור ממתין לך גירוי נוסף ועד שאתה מוצא מישהי אז מגיעה אחת אחרת שהיא יותר יפה, יותר איכותית. זה אסון טבע. בשניה שאני אראה מישהי נכונה בשבילי, אני אכניס את עצמי להסגר".