עונשים חמורים? הצחקתם אותי

שום עונש בעולם לא היה מונע את התאונה בשומרון, שבה נקטלו שישה בני משפחה אחת. לא קנס, לא שלילה, לא החרמה. ההבנה הקודמת למניעת תאונות תושג רק דרך חינוך והקניית מיומנות. בזה מעדיפים כולם שלא להתעסק

שוללים להם את הרישיון. מחרימים להם את הרכב. קונסים אותם בסכומי עתק. מזמינים אותם לבדיחה הנקראת קורס נהיגה מונעת. מציגים להם תצלומי תקריב מזעזעים בטלוויזיה, מותחים שלטי ענק עמוסי דם הרוגים. הקהילה העסקית מגויסת לתרום כסף וידע, מומחי רכב מוזמנים לכנסים ודיונים. ועדות חקירה, הצעות חוק, ראיונות ענק. אכיפה ממוקדת ומקורית, אמצעים מתוחכמים. מה עוד אפשר להשקיע במלחמה הסיזיפית הזו מול מאות ההרוגים מדי שנה על הכביש, ולא נוסה עדיין. אז זהו, שיש משהו, והתאונה המחרידה הזו מאירה זאת טוב יותר מכל מאמר או טור אישי.

 

שום דבר, אבל שום דבר באמת לא ישכנע אף אחד מכם כי נהג הטרנזיט, האחראי לתאונה שבה נהרגו שישה בני משפחה אחת, בהם הוא עצמו, בלם במסלול השמאלי של כביש מהיר, כדי לבצע פניית פרסה מול מכוניות בנתיב הנגדי. שום דבר לא ישכנע אתכם שהוא לקח בחשבון שהוא הופך בו ברגע לתליין של הילדים שנסעו עמו, ושלו עצמו. שום דבר. לרגע אחד אפילו לא עברה במוחו המחשבה כי הוא מסכן עד מוות את האוצר היקר מכל שהופקד אצלו בתא הנוסעים.

 

ובכל זאת הוא עשה את זה. ובכל זאת – לטענת המשטרה – הסיע את הילדים הרכים מבלי לדאוג לריסונם למושב באמצעים שונים. בכל זאת ביצע פעולת נהיגה השקולה בערך להפניית חרטום הרכב לקיר, ולחיצה על הגז. בכל זאת הוא בחר כנראה לנצל פתח בגדר ההפרדה, כדי לחזור על עקבותיו. ובכל זאת, לא תצליחו לשכנע אותי כי עשה זאת תוך ידיעה מה עלול לקרות.

 

המשמעות היא, פרלמנטרים יקרים, קוראים תאבי נקם וחסרי טיפת סבלנות, כי שום עונש בעולם לא היה מונע את התאונה הזו. הרי בוודאי ידע כי מדובר בעבירת תנועה. אילו היה חושב, בוודאי היה לוקח בחשבון כי הוא עלול לאבד את רישיונו. בכל זאת, הוא עשה את זה, רבותי, כי לא היה לו מושג עד כמה הוא מסתכן. כי לא היה לו ניסיון וידע מספיק, כדי להעריך שלרכב מאחוריו, אין סיכוי לבלום בזמן. כי לא הביט במראה כשהחל לבלום, כי לא חשב אפילו לאותת כנראה.

 

את זה, שום עונש לא ימנע. לא קנס, לא שלילה, לא החרמה. את זה אפשר למנוע רק אם הנהג הבא שיחשוב לבצע עבירה כזו, יידע עד כמה הוא מסכן את עצמו ואת נוסעיו. את הידיעה הזו לא מייצרים באמצעות הפחדה, אלא באמצעות חינוך, הסברה, הקניית ניסיון ומיומנות. בדיוק הנושאים שבהם מעדיפים המטיפים בשער שלא להתעסק. הרבה יותר קל לאיים הרי, מאשר לחנך.