מדובר באישורים ממוסדות כמו המשטרה, מכבי האש ומשרד הבריאות, שנועדו להבטיח את שלום הציבור. תופעת הגנים הלא חוקיים לא רק מסכנת אלפי אנשים שמבקרים מדי יום במאות גני אירועים לא חוקיים, אלא גם פוגעת בסביבה ובשטחים הירוקים.
במדינה מתוקנת, מבנים שפועלים ללא רשיון היו נהרסים מזמן. אבל בארץ, משרד הפנים (שאחראי על ועדות התכנון והבנייה) העלים עד כה עין מהתופעה הרחבה של גני האירועים הפועלים באופן לא חוקי. אולם כעת מגבש המשרד מדיניות לחיסול הבעיה. במקביל, ניכרת מגמה של החמרת הענישה שגוזרים בתי המשפט על בעלי גני אירועים לא חוקיים.
לפי דו"ח של מחוז המרכז במשרד הפנים, באזור המרכז בלבד פועלים יותר מ-70 גני אירועים ללא היתר ומסכנים את החוגגים. עוד עולה מהדו"ח כי 60% מגני האירועים בארץ הוקמו ללא אישור. הדו"ח סיווג את הגנים הלא-חוקיים ל-4 סוגים: גני אירועים שהוקמו באישור מהוועדה המקומית, מבלי שזו הוסמכה לכך; גנים שהוקמו ללא כל היתר; גנים שלא קיבלו היתר עקב חריגה קלה מהחוקים והתקנות; שניתנת לתיקון; גנים שהוקמו על קרקע שיועדה בתוכניות המתאר לשימושים אחרים ולכן לא קיבלו היתר.
ההמלצה העיקרית של הדוח היא להעתיק חלק מגני האירועים לא חוקיים מהאזורים שבהם הם נמצאים לאזורי תעשייה. בעלי הגנים יישאו, כמובן, בהוצאות המעבר, ובתמורה יקבלו רשיון עסק. לפי הדוח, אין לפסול אוטומטית שימוש בגן אירועים בנוף כפרי פתוח, בתנאי שלא יפגעו בסביבה.
במקביל, ממליץ הדוח לגבש מדיניות כלל ארצית בנושא הקמת גני אירועים ולאכוף אותה, בניגוד למצב היום. במקביל לצעדים שנוקט משרד הפנים, ניכרת גם מגמה של החמרה של בתי המשפט עם העבריינים בתחום בשבוע שעבר גזר בית משפט השלום בנתניה עבודות שירות, מאסר על תנאי וקנסות כספיים על 6 מבעלי גן אירועים במושב אלישיב.
הבעלים הקימו אולם אירועים בשטח של 3,900 מ"ר ללא היתרי בנייה. בנוסף, ביצעו בעלי הגן עבודות פיתוח, בניית מסלעות, עבודות עפר וגינון בשטח של כ-5,000 מ"ר, לצורך הכשרת שטח נוסף לגן הרסו גדרות ובנו גדרות חדשות - כל זה ללא היתרי בנייה.
השופטת אביבה טלמור קיבלה את טענות עו"ד שחר הררי ממשרד קוטלר-הררי, שייצג את המדינה, וגזרה על 6 הנאשמים עונשים שונים שכללו עבודות שירות, מאסר על תנאי ועונשים כספיים של עד 50 אלף שקל לאדם. בנוסף, היא הוציאה צו הריסה למבנה, שיבוצע בעוד 12 חודשים.
מי שמסתייג מפעולה חריפה נגד גני האירועים הלא חוקיים הוא מזכ"ל תנועת המושבים, איתן בן-דוד. לדברי בן דוד, רוב העסקים הלא-חוקיים במושבים הוקמו על-ידי תושבים שלא יכלו להתפרנס עוד מחקלאות ונאלצו למצוא לעצמם הכנסה חלופית בכל מחיר, גם תוך כדי עבירה על החוק.
לדבריו, ממשלות ישראל נכשלו במתן מענה לעובדים הרבים שנפלטו מהחקלאות. עוד טען כי חוקי התכנון והבנייה עתיקים ולא הותאמו לרוח הזמן, ולכן כל חריגה קטנה הופכת את בעל העסק לעבריין. "אין לפגוע בגני האירועים לפני גיבוש מדיניות כלל ארצית בנושא", אמר בן-דוד.