בקרוב: תרגום חדש ל"ניקולאס ניקלבי"

עירית לינור תרגמה לעברית את יצירת המופת של צ'ארלס דיקנס. הגרסה החדשה תצא לאור במאי הקרוב בהוצאת "אחוזת בית", יובל אחרי הגרסה הקודמת של הוצאת "מזרחי"

ספרו של צ'ארלס דיקנס, "ניקולאס ניקלבי", הנחשב לאחת מיצירות המופת הגדולות של כל הזמנים, זוכה אחרי 50 שנה לתרגום חדש לעברית. את הספר תרגמה מאנגלית עירית לינור וגרסתו המעודכנת תצא לאור בחודש מאי בהוצאת "אחוזת בית".  

 

"ניקולאס ניקלבי" הופיע בהמשכים בין השנים 1838-1839 והפך מייד לרב מכר ולאחד הספרים האהובים ביותר שנכתבו בשפה האנגלית. גיבור ספרו של דיקנס הוא צעיר אריסטוקרט בן 19 שלאחר מות אביו נאלץ לדאוג לאחותו ולאמו. סביב קורותיו של ניקלבי הצעיר טווה דיקנס סיפור רב תהפוכות שמפגיש בין הגיבור לבין דמויות צבעוניות בחלקן מרושעות ותאבות בצע ובחלקן מצחיקות ונוגעות ללב.

 

הגרסה המוקדמת של הספר בעברית יצאה בשנות החמישים בהוצאת מזרחי בתרגום של יוסף לוז. בהקדמה שכתבה לספר עירית לינור היא מספרת על אהבתה לדיקנס ולספריו "דויד קופרפילד" ו"רשומות מועדון הפיקוויקים". "אילו היה מישהו אחר טורח לתרגם אותו מחדש, לא היה עולה על דעתי לעשות זאת בעצמי שהרי אינני מתרגמת, וגם לו רציתי להיות, ודאי שלא הייתי בוחרת בספר שיש בו שמונה מאות עמודים ובהם, להערכתי, כטריליון מילים ורובן כאלה שאינני משתמשת בהן במגעי היומיומיים עם המשרתים באחוזתי הכפרית בקנט. אלא שעלה על דעתי לעשות משהו מועיל בזמן שבו אין לי מוזה משלי", כתבה לינור.

 

מעשה התרגום של הכתיבה הוירטואוזית של דיקנס נעשה לדבריה לא מתוך יראת כבוד ("שכן אז מפספסים את הנקודה: דיקנס לא כתב קלאסיקה, הוא כתב בידור!") אלא מתוך אהבת הקריאה. "השתמשתי בתרגום באותם רגשות שיש לי בשעת הקריאה בספריו: שמחה, אהבה ותחושה עמוקה שאני מבינה למה הוא מתכוון וזה פשוט, כשמתעסקים עם סופר שלא יודע ולא אכפת לו מה זה סאבטקסט".

 

דיקנס פרסם את "ניקולאס ניקלבי" כשהיה בן 26 בלבד והספר מבוסס במידה רבה על חייו. הסופר נולד בשנת 1812 בהמפשייר לאב פקיד שזכה אמנם להכנסה נאה, אך איבד את כספו והמיט על המשפחה פורענויות כלכליות. בילדותו למד בבית ספר פרטי ומאוחר יותר, לאחר שאביו נכלא בשל חובות, נשלח דיקנס בן ה-12 לעבוד במפעל לייצור משחת נעליים בכדי לממן את מגוריו ולתמוך בפרנסת המשפחה.

 

כעבור שנתיים שוחרר האב והמשפחה נחלצה מן המצוקה, אך אמו של דיקנס לא מיהרה לשלות אותו מן המפעל בו עבד. עלבון הימים הללו לא הרפה ממנו עד יומו האחרון אך החוויות שצבר באותה התקופה היו חיוניות ליצירתו. בשנת 1833, אחרי תקופה בה עבד כעיתונאי, החל דיקנס בקריירה ספרותית ופרסם מיצירותיו בכתבי עת. ספרו הראשון, "רשומות מועדון הפיקוויקים", פורסם בהמשכים בין השנים 1836-1837 ואחריו פורסמו גם כן בהמשכים הרומנים "אוליבר טוויסט", "ניקולס ניקלבי", "בית ממכר עתיקות", "דיוויד קופרפילד", "דורית הקטנה" ו"תקוות גדולות".

 

דיקנס נפטר במפתיע בשנת 1870 ונקבר בפינת המשוררים במנזר וסטמינסטר בלונדון. ספריו של דיקנס זכו לאינספור עיבודים קולנועיים וטלוויזיוניים. באתר האינטרנט imdb מצוינים 201 עיבודים שונים, שעל ארבעה מתוכם החלו לעבוד בשנה החולפת ושניים נמצאים בתהליכי הפקה בימים אלה ממש. בולטת מאוד כמות העיבודים למיני סדרות לטלוויזיה. נתונים אלה אינם מפתיעים בעיקר בשל אופי יצירותיו של דיקנס שברובם הופיעו כסיפור בהמשכים שפורסמו בשבועונים ובירחונים שונים.