ביהמ"ש: דיראני ועובייד יישארו במעצר מינהלי

בית המשפט המחוזי התיר לשר הביטחון להמשיך ולהאריך את מעצרם המינהלי של דיראני ועובייד, בלי להביאם למשפט

בית המשפט המחוזי בת"א החליט כי שני העצורים הלבנונים הבכירים, מוסטפא דיראני והשייח עבד אל כרים עובייד, "מסוכנים לישראל" ויש להשאירם במעצר מינהלי.

השופט אורי גורן כתב בהחלטתו כי "מאחר שהגעתי למסקנה כי שחרורם יסכן את ביטחון המדינה בוודאות קרובה, רשאי שר הביטחון, אך אינו חייב, להפעיל את סמכותו לפי חוק המעצרים ולעצרם במעצר מינהלי". לפיכך, שר הביטחון יוכל כעת להאריך את מעצרם המינהלי בשלושה חודשים נוספים.

סניגורם של השניים, עו"ד צבי ריש, ביקש שהמדינה תנהל נגדם משפט ולא תסתפק במעצר מינהלי, אולם השופט דחה את הבקשה.

ביולי 89' נחטף השייח עובייד מביתו שבדרום לבנון בידי כוחות הביטחון והובא לישראל ומאז הוא מוחזק במעצר מינהלי. עובייד שימש החל משנת 84' כאיש דת בלבנון ושימש ראש מועצת הדרום של ארגון החיזבאללה ואחראי לפעילות הארגון באזור.

דיראני שימש כקצין הביטחון של ארגון אמל בזמן נפילתו של הנווט השבוי רון ארד באוקטובר 86'. הוא אחראי לכליאתו של ארד ואיפשר לגורמים סורים לתחקרו. ב-88' הועבר ארד ככל הנראה לידיים איראניות.

בשנת 94' נחטף דירני על ידי כוחות הביטחון מביתו בלבנון והובא לישראל. גם הוא כמו השייח עובייד לא הועמד לדין על השתייכותו לגורמים עויינים או מעורבות בפיגועים נגד כוחות צה"ל וצד"ל. מאז שהובאו לישראל מוחזקים השניים במעצר מינהלי על פי חוק המעצרים.

עו"ד ריש הזהיר כי החלטת בית המשפט תוביל לתוצאות קשות. "אני מצטער על ההחלטה, הם מוחזקים כבני ערובה בישראל והשאלה היא כמה דם צריך להישפך לפני שישחררו אותם". לדבריו, "ברור שהחיזבאללה ינסה לשחרר אותם על ידי חטיפת אנשים. המשך המעצר המינהלי לא יקדם את שחרורו של רון ארד, זו דמגוגיה זולה. רון ארד נמצא אצל האיראנים ולא אצל החיזבאללה. החיזבאללה אמרו שיחטפו אנשים כדי לשחרר אותם, ואני מציע לקחת אותם ברצינות שהם יזמו פיגועי מיקוח. אם חושבים שיש להעמיד אותם לדין כי הם עברו על החוק במדינת ישראל יש לעשות זאת ולא להחזיקם כבני ערובה".

ח"כ דני נווה (ליכוד), שפועל בכנסת לחקיקת חוק אשר לא יאפשר את שחרורם של דיראני ועובייד אמר לאחר החלטת בית המשפט: "המחוקק בכנסת חייב לזרז עכשיו את החקיקה כדי שכל מי שנחוץ לפדיון שבויים ניתן יהיה להחזיקו גם אם אינו מהווה סכנה לביטחון הציבור.