קשים חייו של נהג מונית. ראיון

21 אלף נהגי מוניות מתמודדים עם עליית מחירי הסולר, דרישות משרדי האוצר והתחבורה, והתחרות מול התחבורה הציבורית; מה בעצם רוצים נהגי המוניות? שיחה עם נהג מונית

בין נוסע לנוסע ותוך כדי דיבור בקשר, מספר מאיר כהן, נהג מונית מתחנת בלפור בת"א, על מה ולמה שבתו הבוקר נהגי המוניות  ומה גרם לענף להישחק כל כך בשנים האחרונות. כהן, שעובד 14 שעות ביממה, מסביר מדוע 21 אלף נהגי המוניות בארץ מתקשים להתמודד עם התחרות, עליית מחירי הסולר ומשרד התחבורה.  

 

מה מצב ענף המוניות היום?

 

"ענף המוניות עבר בשנים האחרונות שחיקה משמעותית. עליית מחירי הנסיעה האחרונה היתה לפני 3 שנים, מאז מחירי הסולר לא הפסיק לטפס. אנחנו דרשנו העלאה וכל הזמן דחו אותנו. לפני כמה חודשים קבעה ועדה של משרד התחבורה תוספת של 14.5%, אבל האוצר לא הסכים לתוספת של יותר מ-8%. בסוף, הגיעו לפשרה על 8.6%. בנוסף, האוצר דרש להוריד מהתוספת 2% כהתייעלות. איך הם רוצים שאני אתייעל - שאני אקח שני נוסעים בנסיעה אחת?".

 

"קופה יומית ממוצעת של נהג מונית עומדת על כ-400 שקל ליום, אחרי תשלום מע"מ, מס הכנסה, סולר וביטוח הוצאות נוספות נשארים לנו כ-120 שקל ביום. התוספת שאישרו לנו בזמנו מכניסה עוד 40 שקל למחזור היומי. מחירי הסולר שעלו מגדילים לנו את ההוצאות בעוד 15 שקל ליום".  

 

כהן עובד 14 שעות ביום :"אני מתחיל את יום העבודה ב-7:30 ומסיים אותו ב-21:30, המשכורת הממוצעת של נהג מונית היא 20 שקלים לשעה. בנוסף, גם אם אני חולה, כי לא כל אחד סופרמן כמו ביבי נתניהו, יש לי תשלומים שוטפים כמו ביטוח ותשלום לתחנה, ככה שגם זה מקזז את הפדיון היומי".

 

מה לגבי הצפת השוק במוניות?

 

"היום על כל 5 מוניות - 4 נוסעות ריקות ואחת עם נוסע. בכלל בנושא ה"מספר הירוק" נעשה עוול. ה"מספרים הירוקים" חולקו לנכי ואלמנות צה"ל כדי לסייע להם בפרנסה. העניין הוא שה"מספר הירוק" שווה היום הרבה פחות. אם פעם ניתן היה להשכיר אותו ב-2,500 שקל לחודש, היום הוא לא שווה יותר מ-1,400 שקל לחודש. כדי להפוך היום לנהג מונית אתה צריך קורס של חצי שנה, יום-יומיים בשבוע, תאוריה וטסט. דיברו אתנו שתוקם וועדה במשרד התחבורה שתבחן את הנושא של ,מספר ירוק", ומאז הספיקו לחלק עוד 1,800 מספרים" 

 

איך אתם מתמודדים עם תחבורה הציבורית?

 

"יש תחרות לא הוגנת ביננו לבין התחבורה הציבורית. קודם כל התחילו לעשות נתיבים רק לתחבורה ציבורית ולא למוניות. כך לדוגמה, העלייה מלה-גרדיה והפניה לרחוב החרש בת"א לכיוון חולון מותרת רק לאוטובוסים. בנוסף, חברת אגד הקימה קווי מיניבוסים שקיבלו סובסידיה מהמדינה. המיניבוסים עוצרים לא רק בתחנות, כמו מוניות שירות. הלכנו עם זה לבג"ץ ושם אמרו לנו: תדווחו לאגד כל פעם שזה קורה. עכשיו אני צריך להיות שומר שהוא לא עוצר, אלא רק בתחנות?"

 

מה לגבי הוצאות הביטוח למונית?

 

"אני משלם כל שנה קרוב ל-11 אלף שקל ביטוח חובה ומקיף על רכב ששווה 40 אלף שקל, בעל פרייבט משלם 4,000-5,000 שקל. בנוסף גם בקנייה ובמכירה יש בעיה. אנחנו אמורים לקנות את המונית בלי מכס, אבל החברה שמוכרת את מוניות מנצלת את המצב ומעלה את המחיר בכ-15 אלף שקל, פנינו עם זה לבג"ץ והשופט קבע שזו זכותה של החברה למכור באיזה מחיר שהיא רוצה".

 

אז מה בעצם אתם מנסים להשיג בשביתה?

 

"תראה, אנחנו לא רוצים להעלות מחירים, וגם לא רוצים שיורידו נהגי מוניות מהכביש. אנחנו רוצים שילכו לקראתנו ויוזילו את מחירי התשומות. יש היום נהגים שמעקלים להם את המונית כי הם מעדיפים לתת את הכסף לאוכל לילדים ולא לשלם מע"מ ומס הכנסה. לפני כמה חודשים הגשנו למשרד התחבורה עבודה שעשה פרופסור בנוגע למצב הענף. לפי הנתונים במחקר שהוא עשה, היינו צריכים לקבל תוספת של למעלה מ-20%".