אובחנת אצל פסיכיאטר בילדות? זה ירדוף אחריך

מאות בני נוער שסבלו בילדותם מהפרעה נפשית כלשהי, ולו הקלה ביותר, מתקשים להמשיך בשגרת חייהם. הסיבה: בית החולים שאליו הגיעו, העביר את שמם בניגוד לחוק למאגר חולי הנפש של משרד הבריאות – מה שמונע מהם להתקבל לעבודות הדורשות תחקיר. "זה ירדוף אותי כל החיים, רק בגלל שהיתה לי בעיה בהיותי ילד", מספר אחד מהם

"כשהייתי ילד סבלתי מבעיות התנהגותיות, ועכשיו מתברר שנשאר לי כתם לכל החיים". זהו סיפורו של ד' (24), שרצה להתקבל לעבודה כמאבטח ונענה בשלילה, וסיפורם של מאות נערים ונערות שכל חטאם היה שאושפזו במסגרות פסיכיאטריות לצורך אבחון או בשל הפרעות נפשיות שונות, אך אינם סובלים ממחלת נפש.

 

כעת מתברר כי כל אותם בני נוער הוכנסו, בניגוד לחוק, למאגר חולי הנפש של המשרד הבריאות – מה שמונע מהם להתקבל למקומות עבודה מסוימים ומקשה על שגרת היום שלהם.

 

את העוול חשפה המועצה הלאומית לשלום הילד, בעקבות תחקיר שערכה בנושא. מהבדיקה עלה כי בתי חולים פסיכיאטריים כלל אינם מודעים לחוק "הנוער, טיפול והשגחה" (ראו מסגרת), שקובע כי קטינים שאובחנו במחלת נפש שאינה מסכנת את הזולת לא יתועדו במאגרי המידע של מערכת הבריאות, למעט בתיקם הרפואי האישי.

 

למרות הנחיות החוק מעבירים בתי החולים הפסיכיאטריים את שמות כל המאושפזים אצלם, ובכלל זה גם קטינים שאושפזו לצורך אבחון או בגין הפרעה נפשית שאינה מחלת נפש, למאגר המידע של משרד הבריאות.

 

"הבטיחו לאמא שזה לא יפריע"

 

ד', ששירת שירות צבאי כלוחם בצה"ל, גילה על בשרו את משמעות הכנסת שמו למאגר חולי הנפש של משרד הבריאות, לאחר שמשרד האבטחה שאליו פנה על מנת לקבל עבודה, סירב לקבלו. הסיבה: שמו מופיע במאגר משום שאושפז בהיותו בן 11 בשל הפרעות התנהגות.

 

"מומחים המליצו להורים שלי ולחצו עליהם לאשפז אותי בבית חולים פסיכיאטרי כדי לאבחן את הבעיה ולקבל טיפול", מספר ד'. "אמא שלי אמרה לי שהבטיחו לה שזה לא יפריע לי בחיים ולכן היא הסכימה. במהלך האשפוז הקצר לא קיבלתי שום טיפול תרופתי, רק שוחחתי עם הרופאים בנוגע להתנהגות שלי.

 

"לאחר ששוחררתי מבית החולים, השתלבתי בבית ספר רגיל. כשסיימתי את התיכון כבר הספקתי לשכוח בכלל שהייתי מאושפז כילד. גם הגיוס עבר חלק, ושירתתי ביחידה קרבית. למזלי, כנראה שהצבא, במקרה שלי, לא חפר ובדק את הרקע שלי.

 

"הסיוט הגדול הגיע כשביקשתי לעבוד כמאבטח כדי לממש את הזכויות שלי בעבודה מועדפת", מתאר ד' את שעבר במשרד האבטחה. "נאמר לי שלא אוכל לקבל נשק מכיוון שאין אישור ממשרד הפנים. בבירור של המשרד הסתבר ששמי מופיע במאגר של משרד הבריאות.

 

"הייתי בהלם, פתאום מתברר לי שמסלולים רבים חסומים בפניי, פתאום אומרים לי שיש לי בעיה, שיש לי כתם", זועם ד'. "כרגע אני עומד בפני התחלת לימודים אקדמיים, אבל אני מרגיש שהביטחון העצמי שלי ממש נפגע. מתברר לי שהוכתמתי, וזה ירדוף אותי כל החיים, רק בגלל שהיתה לי בעיה בהיותי ילד".

 

אין נהלים מסודרים

 

מנכ"ל המועצה הלאומית לשלום הילד, ד"ר יצחק קדמן, טוען כי מדובר ב"שערורייה רבתי", שתפגע בעתידם של ילדים רבים, אך ורק משום שגורמים שונים במערכת הבריאות לא שמרו על החוק. "גם אם הדבר נעשה 'רק' בגלל הזנחה וחוסר תשומת לב, על משרד הבריאות לתקן מייד את המעוות ולהבטיח כי יפעל תוך הקפדה על דרישות החוק", אומר ד"ר קדמן.

 

לדבריו, המאגר של משרד הבריאות עומד לרשות מערכת הביטחון וגופים ממשלתיים שונים: משטרת ישראל, צה"ל, שב"כ, משרד הפנים וגורמים נוספים אחרים, שמקבלים את המידע על הרשומים בו באמצעות משרדי הממשלה שהוזכרו לעיל.

 

ד"ר קדמן מציין כי רישום במאגר עלול לפגוע בשלבים שונים של חיי הילדים, כמו גיוס לצבא, תעסוקה ומסגרות שונות שהקבלה אליהן דורשת תחקיר. לדבריו, מבדיקה שערכה המועצה עולה כי לא קיים במשרד הבריאות כל נוהל המורה לבתי החולים הפסיכיאטריים שלא להעביר למשרד הבריאות דיווח אודות קטינים שאושפזו אך לא סובלים ממחלת נפש.

 

בעקבות הממצאים פנתה היועצת המשפטית של המועצה לשלום הילד, עו"ד לימור סולומון, למשרד הבריאות בדרישה לתקן לאלתר את המצב הקיים ולמנוע הכנסתם למאגר שירותי בריאות הנפש של שמות הילדים שאינם לוקים בנפשם. במקביל תבעה עו"ד סולומון ממשרד הבריאות למחוק לאלתר מהמאגר הקיים את שמות כל הילדים, חלקם כבר בוגרים, שהוכנסו אליו שלא כדין.

 

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה כי "המשרד קיבל בימים אלה את המכתב ובוחן את הסוגיה".

 

"בדיעבד אני חושב שהורים צריכים לחשוב הרבה לפני שהם נכנעים ללחצים ומפנים את ילדיהם לקבלת סיוע בבית חולים פסיכיאטרי, במיוחד כשהם אינם בטוחים כי הילדים סובלים ממחלת נפש, מסכם ד'.

 

"אני מקווה שהמאבק שמתנהל עכשיו יצליח, ושמשרד הבריאות ימחק את השם שלי ושל אחרים כמותי מהמאגר".