מנותק מהמציאות

כשסוכנת הבית והמורה לרוסית הן שחקניות, קשה לקרוא לריאליטי של צביקה פיק "תוכנית מציאות". אז פלא ש"המאסטרו" לא מרוצה מהתוצאה? בערוץ הצחוק לא מבינים מה הבעיה: "יש לו חיים יותר מרתקים אפילו ממה שתיארנו". וזה עוד כלום לעומת מה שקרה למי שניסה לתעד את חייהם של מיכל ינאי, דודו טופז ואביב גפן. מציאות קשה

בהצתה המאוחרת הקבועה נכנס השנה לעונתו הראשונה, והיחידה בינתיים, הריאליטי-סלב הציוני הראשון, הלא הוא "המאסטרו בערוץ הצחוק", עם הצביקה פיק. "הסידרה שתחשוף את הצופים לחייו של מגה סטאר", הבטיחו בביפ, "תוך הצצה לחיים האמיתיים של הכוכב כפי שהם". אבל בחיים האמיתיים, אפילו של מגה סטאר, לא תמיד הכל הולך חלק.

 

"המאסטרו" אינו הניסיון הראשון להפוך את חייו של פיק לסידרת מציאות. קדמו לה שני ניסיונות אחרים: הגלגול הראשון שלה התגבש לפני שלוש שנים. בחברת ההפקה "מימד" ביקשו לבדוק את הפוטנציאל הטלוויזיוני של חיי הפיק, והביאו את הקונספט ל-yes. בחברת הלוויין התלהבו, ו"מימד" צילמו פיילוט בן עשר דקות, בו תועד פיק בביתו וגם בעבודה. "אחרי הפיילוט הרגשנו שצביקה לא יספק את הסחורה הדרושה והחלטנו לרדת מזה", מספר אחד המעורבים בתוכנית. "הוא רצה בתוכנית כזאת, אבל הוא היה יותר מדי מודע לעצמו. ובתוכנית ריאליטי חוסר רצון להיפתח במאת האחוזים מקטין את סיכויי ההצלחה".

 

בגלגולה השני, אז נקראה התוכנית "פיק שואו", התגלעו חילוקי דעות בין הזכיינית לכוכב, שנסובו כנראה סביב סירובו של פיק להכניס את המצלמות לביתו האמיתי, וכן התנגדות של הסובבים אותו להשתתף בסידרה. המגעים הופסקו.

 

"הניסיון הראשון לא הבשיל לכדי סידרה", משחזר המפיק יריב יפת. "זו לא תוכנית שעושים לה פיילוט, וצריכים להיות מאוד בטוחים בקונספט לפני שמתחילים לצלם. אך טבעי שברגע שראינו שהדברים סוטים מהמסלול שתכננו, הורדנו הילוך. בסופו של יום רצינו לעשות מוצר שגם צביקה מאוד יאהב, אבל לא מצאנו את הכיוון שיוציא ממנו את הצבעוניות שלו".

 

חידוש המשא ומתן ארבעה חודשים מאוחר יותר, תוך גילויי גמישות מצד ההפקה (וילה מאובזרת ברמת השרון, אליה יעבור פיק למשך חודשי הצילומים ושתמומן על ידי ההפקה), הוביל למוצר המוכר, "המאסטרו". עשרה פרקים צולמו, פיק שב לביתו המקורי ושחר חדש עלה על העם שבציון. בינתיים.

 

צביקה פיק אינו הקורבן הראשון לניסיונות התיעוד של חיי הזוהר בארץ. מיכל ינאי, למשל, היתה שם קודם. בסוף 2001 נפלה לידיהם של בעלי חברת "באזז הפקות" הזדמנות של פעם בחיים: מלכת הילדים דאז התייצבה במשרדם עם עשרות קלטות, בהן תיעדה חומרים עסיסיים מחייה מאז היתה בת 25. ינאי בעצמה ביקשה לערוך את הקלטות לכדי סידרה. ב-160 הקלטות תועדו תכני ריאליטי-סלב ששווים את משקלם בזהב: מיכל ינאי בדיונים אינטימיים עם חברים על סמים, אורגיות, קלפטומניה ושאר נושאים לוהטים. במשך שנה עובדו התכנים לעשרה פרקים חושפניים של "יומניה הסודיים של מיכל ינאי", בדרכם להפוך לדוקו סופ הראשון בארץ שנסוב סביב אדם מפורסם. אלא שברגע האחרון התחרטה ינאי וביקשה לבטל את ההפקה כולה. "באזז" תבעה ממנה פיצויים בסך 2.5 מיליון שקלים, וההליך המשפטי נמשך עד עצם היום הזה.

 

גם הבמאי דורון צברי נתקל בקשיים, כשהושלם הסרט הדוקומנטרי שהכין על דודו טופז. שש שנים עקב צברי אחרי טופז. עם סיום העריכה כינס טופז בסלון ביתו כמה ממקורביו לצפיית בכורה בדוקומנטריה. בסוף ההקרנה ניגש אל דודו אחד החברים שלו עם מסקנה חד משמעית: הסרט יגרום לאיש הבידור נזק בלתי הפיך.

 

הסרט, "מלך הרייטינג", הוקרן פעם אחת בפסטיבל ירושלים, וזכה להקרנות ספורות בסינמטק תל אביב. בהמשך נאסרה הקרנתו בקולנוע, בעקבות עתירה שהגיש טופז. "קשת", שהחזיקה בזכויות השידור של הסרט, העדיפה לגנוז אותו, אולי כדי לשמור על תקינות היחסים עם הכוכב הגדול שלה דאז. סרט תיעודי על ריטה בשם "חודאד" נתקל גם הוא בחילוקי דעות עריכתיים בין הגורמים המעורבים.

 

תומר היימן, חבר ילדות של הזמר אביב גפן, היה קצת יותר פרקטי. לפני שהחל בצילומי הסרט הדוקומנטרי שלו, "אביב", הוא החתים את גפן על מסמך בו הוא מוותר על זכויות העריכה. הצעד הוכיח את עצמו טרם יציאת הסרט, כשחילוקי דעות כמעט הביאו לגניזתו.

 

"אביב הוא פריק של שליטה", מסביר היום היימן. "הוא עבד הרבה מאוד שנים כדי לבנות את המותג אביב גפן. היה לו אינטרס לשמור על המותג הזה, אבל אני באתי לפרק ולנפץ אותו".

 

"צביקה פיק הוא בעצם הכוכב היחיד שראוי לככב בריאליטי כזה, וזה גם מה שעושה אותו היחיד שהסכים", מסבירה סיגל שביט, במאית ועורכת ראשית של "המאסטרו". "החומרים של חייו הם הנכונים ביותר עבור תוכנית כזו - יש לו נהג צמוד, חברה צעירה, הוא מתעקש לחיות בגדול. יש משהו מאוד צר וצפוף בישראל, אנשים קנאים לפרטיות שלהם, אבל צביקה מבין מה זה באמת להיות כוכב, והוא גם אוהב את זה".

 

"היינו פנאטיים בהחלטה לעשות את זה", אומר אוהד אשכנזי, העורך הראשי של ביפ. "כערוץ הצחוק זו היתה הזדמנות לעשות משהו בפעם הראשונה, ואני חושב שגם צביקה רצה להיות החלוץ בתחום. אומנם במהלך התקופה שהיינו במגעים איתו העלינו עוד שמות, כמו אורלי ויינרמן ואביב גפן, אבל היום אני יכול להגיד שהיה לנו ברור שזה צביקה".

 

אז למה זה לקח כל כך הרבה זמן?

 

אשכנזי: "היתה תקופת דגירה, שהיא טבעית לצורך החשיפה הזו. כל שלב זה גם הרבה כסף, אז לא רצים. בהתחלה שלחנו אליו הביתה תחקירניות, כדי להכיר את הבן אדם ולראות ממה עשויים החיים שלו. היינו מקבלים מהן כל יום דוחות, ולא האמנו שאלה הדברים שאנחנו הולכים להראות בסידרה. הבנו שיש לו חיים יותר מרתקים אפילו ממה שחשבנו".

 

הוא לא פחד מהרגע בו המצלמות יתחילו לפעול?

 

שביט: "הוא דאג רק שלא יהיה מספיק מעניין. לגבי הכוונות שלנו להביא אותו כמו שהוא, לא הסתרנו ממנו דבר. נתנו לו קלטות של האוסבורנ'ז ואנה ניקול סמית וה'ניוליוודז', שיבין על מה מדובר. אמרנו לו שאנחנו רוצים להביא משהו מעבר למה שמביאות הניידות של גיא פינס באירועים".

 

הצילומים התקיימו ארבעה ימים בשבוע, ובשאר הזמן היה צוות בכוננות. על פי החוזה שנחתם קיבל הצוות גישה מלאה לחייו של פיק, מלבד במצבים אינטימיים קיצוניים. נאסר על פיק לסרב לצילומים, ונשללה ממנו הזכות לצפות בחומר בלתי ערוך. הצוות נשבע כי כל מה שרואים בסידרה זה פיק האמיתי. עם זאת, אי אפשר להתעלם מכך שההפקה התערבה לו בחיים באופן די אינטנסיבי. אורית, סוכנת הבית של פיק, נשכרה למשל במיוחד על ידי ההפקה, ושוקדת על עיבוי המתח מול חברתו של הפיק, שירה מנור.

 

אשכנזי: "אורית היא לא שחקנית מקצועית אבל היא וואנבי, מישהי שרוצה חשיפה, וזה התאים לנו. היות ששכרנו לו בית, וסוכנת הבית הקודמת שלו לא השתתפה בתוכנית, הוא היה צריך מישהי גם כאן, והיה ברור שנבחר מישהי ורבאלית וטלוויזיונית".

 

מה עם אנה, המורה לרוסית?

 

"גם אותה שכרנו, כהכנה לטיול של צביקה למזרח אירופה. יכול להיות שגם היא שחקנית, אני לא יודע. אבל היא גם מורה לרוסית".

 

"ברור שהיא שחקנית", אומר תלמיד לשעבר בבית הספר למשחק "בית צבי". "היא למדה איתי בכיתה המקבילה". ואכן, תחקיר קצר מגלה שאנה סטפן כיכבה בלא פחות מהתפקיד הראשי, לצידו של יוסי פולק, בסרט "טניה 403", שהופק בשנה שעברה על ידי TOH, במסגרת הפרויקט "סרטים מכאן".

 

מי הכתיב את סדר היום בסידרה?

 

"זה היה גמיש. בכל יום צילומים היינו מתקשרים למזכירה, גלי, ושואלים מה חדש ומה התוכניות. היא לא הסתירה מאיתנו כלום, הכל היה פתוח".

 

ולא ביימתם כלום? למשל, הפגישה שלו בבית הקפה עם מירית שם אור, אשתו לשעבר?

 

"זה באמת היה לגמרי במקרה, הוא לא ידע שהיא תהיה שם. אגב, הם לא דיברו בפגישה הזו".

 

מי קיבל כסף מההפקה?

 

"אני לא יכול להיכנס איתך לפרטים הכספיים, כי זה עניין של צביקה. זה שהוא קיבל תשלום זה ידוע, וכמובן שחלק מזה הלך לאנשים שסביבו".

 

לגבי התנהלות האובייקט מול המצלמות, אומרים שביט ואשכנזי, הכל עניין של הרגל. אשכנזי: "צביקה עבר את אותו תהליך שאני מניח שגם אוזי אוסבורן ואנה ניקול סמית עברו. ברגע שהוא התרגל למצלמות, זה היה הוא. זה לקח זמן, כמובן. יש דברים שהשארנו על רצפת חדר העריכה, כי הם היו מודעים מדי. בימים הראשונים הוא היה יורד לארוחת בוקר עם חליפה ונצנצים, אבל אחרי זה הוא כבר התחיל לבוא עם בוקסר שורטס. בשלב מסוים הוא פשוט שכח שאנחנו שם - ואז התחיל האקשן".

 

שבוע לפני עליית הפרק הראשון של "המאסטרו בערוץ הצחוק", קיבץ פיק את כל מוקיריו להקרנת הבכורה. הפופקורן זרם כיין, פיק הרביץ כניסה כיאה למגה סטאר והשואו החל. אלא שכשעלה האור באולם שעה וחצי מאוחר יותר, פיק כבר לא היה כל כך שבע רצון. את מורת רוחו מהתוצר הסופי הוא העביר לתקשורת בדרכים עקיפות. הטענה: הסידרה כלל אינה משקפת את המציאות. חומרים הנוגעים לעשייה המוסיקלית שלו נופו, ובמקומם שולבו קטעים שוליים המציגים אותו, את בנותיו ואת חברתו באור לא רציני. פיק עצמו מסרב להגיב רשמית על הדברים, וב"ביפ" מעדיפים להמעיט בערכן של הטענות ולהגן על המוצר.

 

"אף אמן לא באמת יודע להסתכל על עצמו", אומר תומר היימן, שכזכור ספג מטח טענות מגיבור סרטו, אביב גפן. "הפרפורמרים מכירים את עצמם על הבמה כשהם שולטים בקהל שלהם, הם לא רואים את עצמם בחיים. למצלמה יש גם כוח מטורף, ואם עובדים איתה בצורה חכמה נחשפים הרבה אלמנטים שהאמן לא היה רוצה שיראו".

 

והפער הזה גרם לאביב להתנגד לסרט?

 

"זה לא אביב, אלה יותר האנשים סביבו. אביב הבין די מהר שאין לו מה לעשות, כי הוא הפקיד את הסרט בידיי. ועובדה שבסוף הסרט עלה. אחרי חצי שנה הוא אמר בוא'נה, עשית סרט טוב, לא חנפני או מציצני. זאת לא גישה שכיחה בקרב אמנים בארץ".

 

"במקרה שלנו אתה אף פעם לא יודע מראש מה ייצא", אומר יריב יפת, מפיק "המאסטרו". "לשמחתי יצא דבר יפה, כי צביקה פיק הוא כל כך אמיתי שם וכל כך loveable".

 

הופתעת מהביקורת שלו?

 

"לא ייחסתי לה חשיבות. ידעתי שברגע שהוא יראה את הסידרה, הוא יבין שזה אחד הדברים הטובים שקרו לקריירה שלו".

 

גם אוהד אשכנזי לא הופתע מהתגובה. "יש כרוניקה קבועה שמאפיינת כל מי שעשו עליו סרט או סידרה", הוא אומר. "בהתחלה יש הסכמה, אחר כך מגיעה הבהלה ולפעמים גם ניסיונות גניזה. מה שקרה לצביקה קורה לכל אחד מאיתנו כשהוא שומע את עצמו במזכירה אלקטרונית, או רואה את עצמו בווידאו של הבר מצווה. אתה שואל: מה, אני באמת כזה? והתשובה נורא פשוטה - כן. לא קל לקבל את זה, וצריך לזכור שצביקה לא התלונן על הכל, הוא הדגיש אספקט מסוים שאכזב אותו".

 

אתם בכאסח עכשיו?

 

"לא, בכלל לא. דיברנו לאחרונה, אנחנו בסדר גמור".

 

שביט: "אנחנו אוהבים את צביקה, אבל זה שקשה לו, אומר שהסידרה הגיעה למקומות שרצינו. אם אני מכירה אותו כמו שאני חושבת שאני מכירה אותו, בסביבות הפרק השישי הוא יתחיל ממש ליהנות מזה".

 

אשכנזי: "בסופו של דבר הוא יצא גדול. יותר מדודו טופז, מיכל ינאי, אביב גפן או כל אחד אחר שניסה לעצור את ההקרנות עליו. הוא יכול להתגאות בכך שהוא סיפק את הסחורה".

 

"בסופו של דבר כולם די נקניקים", חולק עליו היימן. "לא ממש אנשים ששמים זין על כל העולם. אף אחד פה לא עובר חשבון נפש אמיתי, צביקה פיק לא מתרסק מול המצלמה. אם הם לא היו

לוקחים את עצמם כל כך ברצינות, היית אומר וואלה".

 

וואלה מה?

 

"וואלה, אם אתם רוצים לשחק אותה כוכבים, לכו עם החופש שיש לכוכבים לעשות מה שהם רוצים. אתם עירומים? לכו לאינטרנט. שיתחילו לעוף כאן סרטים כחולים עם יעל בר-זוהר ויהודה לוי. אבל כולם אומרים 'ביום שישי אנחנו עם אמא, מדליקים נרות, ומה יגידו השכנים ממול'".

 

"המאסטרו בערוץ הצחוק", ערוץ ביפ, שבת 22.00