מערת חלילים: שיר אהבה בדואי

בין בורות ומערות, חורש טבעי ופרחים שאסור לקטוף. שרידים מהתקופה הממלוכית וגם אגדה על רועה מאוהב בעל תושיה. טיול שיוצא משכונת מבשרת ירושלים ומסתיים בנחל שורק

מיכל ודוד, שני אחים לא זהים. הוא אוהב לטייל והיא מספרת סיפורים, הוא חכם ותם, והיא לא מפסיקה לשאול. לכבוד חג הפסח הם נזכרים באגדות ומסלולים שליוו את ילדותם בשבילי ישראל ובמחוזות הדמיון. ותודה למדריך בצופים, למורה לשל"ח, לאמא ולכל שאר מספרי הסיפורים

_________________________________________________________

 

מספרים על בת שיח' יפהפייה שחיה לפני הרבה זמן בכפר קטן, לא הרחק מירושלים. כשהגיעה העלמה לגיל שאפשר להתחיל, ביקש אביה הזקן להשיא אותה למובחר שבזכרים. השמועה על החיפושים נפוצה במהירות ואת הכפר הקטן פקדו גברתנים מרשימים מכל האזור.

 

אחרי ועדת מיונים ראשונית קיבל כל אחד מהם משימה (אומרים שכלל לא קלה), ורק מי מביניהם שעמד בה בכבוד עבר לשלב המכריע – מפגש אחד על אחד עם העלמה. עשיר, עשיר יותר, בן של מיליונר- מחזר אחרי מחזר נפסלו בהינף יד, והאב הנבוך כבר לא ידע מה לעשות.

 

יום אחד קרא השיח' לבייבי שלו, הושיב אותה על ברכיו וכך אמר: "בתי האהובה, היופי הוא מתנה חולפת והבררנות טובה עד גבול מסוים. אם לא תנצלי את היתרונות שיש לך הם יעלמו לעולם, ואת תישארי זקנה, גלמודה ויתומה מאב". בכתה העלמה, בכתה מאוד, עד שבסוף חשפה את הסוד: "יא באבא, שנים שאני מאוהבת בוואליד, רועה בדווי, בן למשפחת מצוקה מהכפר השכן. לא רציתי לצער אותך, אבל זה לא עובר". חיבק אותה האב והורה למשרתיו להביא את הנער אליו.

 

"אם ליבה של בתי היחידה נתון רק לך, כנראה שיש בך משהו מיוחד", אמר השיח' לוואליד. "כדי להוכיח זאת תידרש לעמוד במשימה קשה. שמעת על וואדי החבוי?". הנער שתק. "חפש את הוואדי (זה שיורד מסיבוב מוצא, מתחת לווילות של היהודים), קח לשם חמש מכבשיי, ואם תחזיר אותן בשלום תהיה ראוי לשאת את בתי לאישה".

 

מה שלא סיפר השיח' הזקן לוואליד הוא שעל הוואדי החבוי יש קללה, וכל רועה שירד אליו עם צאנו חזר לכפר בגפו, אם בכלל. כדי לא "לבזבז" על המבחן שנועד לכישלון את מיטב צאנו, הפקיד בידי הנער חמש כבשים חולות ואיחל לו הצלחה.

 

מקץ שבוע בדיוק, בשעת בוקר מוקדמת, נכנסה בשערי הכפר שיירה ארוכה של כבשים - חמישים, שבעים, אולי יותר, כבשים בריאות ומדושנות, ובסוף השיירה – וואליד.

 

כל בני הכפר התקבצו נרגשים להבין את פשר הדבר, ולכולם סיפר וואליד כי כבר בלילה הראשון הצליח לאתר את הוואדי החבוי ודקות אחרי שהתמקם וישב לנמנם - אבדו לו הכבשים של השיח'. במקום לאבד עשתונות, החליט לנוח ולהמתין לאור ראשון, אבל כשעצם שוב את עיניו שמע נגינת חליל ערֶבה והלך בעקבותיה עד שהגיע לפתחה של מערה. חלילן הוא לא מצא שם וגם לא חלילנית יפה, אלא עשרות כבשים של רועים אחרים, שהלכו גם הן שבי אחרי הצלילים שהפיקה הרוח שזרמה בפתחי המערה, ומצאו מקום מסתור ושדות מרעה מסביבה.

 

הסוף הוא טוב, כמו בכל האגדות: הרועה העני נשא את בת השייח' היפה והאוהבת לאשה. בהילולת החתונה, שנמשכה שבוע ימים, נשחטו מן הסתם הרבה כבשים בריאות, ומאז הם חיים באושר ועושר, אבל לא עד עצם היום הזה.

 

יש האומרים שאם תזדמנו לנחל חלילים ביום של רוח מזרחית, תוכלו לשמוע את נגינת החליל בוקעת מבין המערות, עוברת בין העצים ונעלמת בוואדי.

 

אל מערת חלילים

 

• אופי המסלול: ברגל וברכב.
• אורך המסלול: כחצי יום.
• עונות מומלצת לטיול : אביב, חורף, סתיו.
• לא לשכוח: מים. אין צורך בפנסים.

 

תחילת המסלול ביישוב מבשרת ירושלים (רחוב שושנה), מזרחה אל שפך נחל חלילים, ומשם לנחל שורק שבעמק הארזים. זהו מסלול יפה ונוח להליכה, בתוך ערוץ הררי במגמת ירידה, שנמשך כשלוש שעות ומתאים לכל המשפחה.

 

המסלול לא מעגלי ולכן יש להגיע בשני רכבים. אחד מהם יש להשאיר בסוף המסלול, ליד מתקן חברת החשמל שבכניסה לעמק הארזים מכיוון מוצא (סעו ממחלף מוצא לכיוון מבשרת ציון, עד שתבחינו במתקן של חברת החשמל מצד ימין. פנו ימינה בדרך העפר והחנו את אחד הרכבים שם). את הרכב השני תוכלו להשאיר בחניון של בית ספר 'שלום', נקודת ההתחלה של המסלול הרגלי (יש שילוט).

 

תחילה היצמדו לסימון הירוק. רגע לפני שהגיא מתעמק לתוך ערוץ הנחל, מטפס השביל לאתר העתיקות "חורבת המוצה". מאז התקופה הממלוכית ועד התקופה הערבית הקדומה חיו כאן אנשים לסירוגין, והיום נותרו למזכרת רק שרידים דלים של בורות ומערות. שימו לב על מה ואיפה אתם דורכים.

 

המשיכו במורד הנחל (עדיין סימון ירוק) דרך חורש טבעי, שיחי בתה ופרחי בר שאסור לקטוף. במורד, מצד ימין, תבחינו בסדרה של מערות קארסטיות (מערות חלילים), שפתחיהן, שנראים כנקבים של חלילים, העניקו לנחל את שמו. זה המקום לנוח, להאזין לשקט ואולי גם לשמוע נגינת חליל.

 

בהמשך, במורד הנחל, תמצאו שרידי חורש טבעי ועצי פרי, ביניהם תאנה, שקד וזית. הטרסות החקלאיות שנבנו במדרון נשתמרו במצב טוב, והן מדגימות היטב את אופייה של החקלאות ההררית.

 

המשיכו לצעוד עד לנקודת המפגש בין נחל חלילים לנחל שורק. בדרך תפגשו חורשה קטנה של עצי אורן וברוש. פנו ימינה ו"עלו" על נחל שורק (סימון אדום) והמשיכו עד לרכב שמחכה לכם בצל תחנת החשמל.