פולקסווגן פוקס - ראש לשועלים?

הפוקס החדשה של פולקסווגן, מחליפת הלופו הברזילאית, אמורה להחזיר את הקונצרן לשורשיו העממיים, ולהציע תחרות הולמת לגל מכוניות זולות, המתוכננות להגיע לשווקים השונים. יצאנו לבדוק האמנם

פולקסווגן יצאו מעורם בהשקת הפוקס. אירועים שונים ומקוריים, כולל עיצוב מחודש של מלון מוזנח במרכז קופנהאגן, כולל גרסאות שונות למכונית הקטנה, כולל גלריה בשם המפורש. הם אפילו פתחו "מועדון פוקס", עם מוזיקה אלקטרונית שולטת. הסיבה לכך ברורה. פולקסווגן מאד מעוניינים להבהיר שמדובר באופנה חדשה.

 

אלא שמה לעשות, והפוקס פשוט אינה נראית אופנתית. אין כאן מראה מתקתק-יחודי בסגנון סיטרואן C2, מצועצע כמו ה-107, נועז כמו פורד קא. היא לא חצופה או אופנתית כפי שמיני צעירה אמורה להיות, אלא דווקא בוגרת, שמרנית יחסית, עם מראה נעים לעין ו"נגיעות" מיניוואן. למעשה, למרות הסחת הדעת, היא בעיקר נראית כמו פולקסווגן. אם לדייק, אחת שמוכנה ומזומנה למלא את תפקיד הפולו היוצאת.

 

"מה קרה לקו החדש של פולקסווגן?" אני שואל את אנשי העיצוב בפליאה. "היכן המראה האגרסיבי-מבטיח?" אחרי כמה גניחות פוליטיות ותנועות לא מאושרות, מזכירים לי אנשי העיצוב שהפוקס תוכננה ראשית לשוק הברזילאי, והוצגה שם עוד לפני שנה וחצי. וזה אומר שהיא נחשפה לפני הפאסאט וה-GTI החדשות. "חכה למתיחת הפנים", הם אומרים, ומעט שוכחים שאנחנו בעיצומה של השקה עולמית למכונית חדשה.

 

חוזרים למקורות?

 

זה מעניין. בניגוד להשקות האחרונות בפולקסווגן, שחשפו עוד ועוד דגמים עם הפנים לכיוון היוקרה, מציגה הפוקס כיוון שונה לגמרי. אם מישהו הניח שהקונצרן הענק מעוניין רק לשדרג את מיצובו, מגיע מכונית שמיועדת בעיקר לקטגוריות בהן תג המחיר הוא מלך. אחרי הכל, פירוש השם "פולקסווגן" הוא עדיין "מכונית העם".

 

אם מעמיקים קצת יותר בבחינת הסיבות שהניעו את הגרמנים להצגת הפוקס, מגלים גם כי המכונית המגיעה מברזיל, היא בעצם מעין "פתרון יורו". אחת שתאפשר לדלג על מכשול בשם "שער מטבע נוראי". עוד יותר לעומק? הפוקס משקפת ללא ספק גם התפכחות מסיפור הלופו, הקטנה מדי, היקרה מדי.

 

אלא שזה לא עד-כדי-כך פשוט. נתוני המפרט מגלים כי השועל (פוקס) גדול משמעותית מהזאב (לופו). המכונית החדשה נראית אמנם קטנה, ותשווק כמיני-עירונית, אלא שהיא בכל זאת נשענת על בסיס הגלגלים של הפולו, ואפילו מחצית סנטימטר יותר מכך, עם 246.5 ס"מ. היא קצרה ממנה רק במעט (383 לעומת 389 ס"מ), אבל גבוהה בהרבה עם 154.5 ס"מ. אם כך, היא בכלל לא מיני, אלא סופר-מיני לכל דבר וענין. מבחינות מסוימות, שימו לב, היא אף גדולה מהפולו.

 

ובפנים

 

גם בתא הנוסעים לא מציגה הפוקס מראה נועז במיוחד. יש כאן פרטים רבים מהמחסן המוכר של פולקסווגן. בכל זאת, נראה כי היצרן התעקש לשמור על איכות נמוכה יחסית למכוניות הקונצרן ותחושה עשירה פחות מהמקובל בדגמיו העכשוויים. הוא הרי לא מעוניין להתחרות בפולו. מצד שני, איכות, ירידה לפרטים ותכנון טובים מהממוצע בקטגוריית המיני, כולל הגה מתכוון גם למרחק, מושב שמתרומם באמצעות ראצ'ט, ושאר פריטים שמקומם בדרך כלל לא יכיר כאן.

 

הפרט המקורי ביותר כאן הוא לוח מחוונים עם מד מהירות גדול ועגול במרכז. לצדו, במקום הטבעי למד חום, יש מד סל"ד זעיר ומגוחך. מד חום? אין כלל. מה טעון שיפור? כיוון תאורת מחוונים ותפעול איתות קצר מדי, מיקום נמוך מדי של מערכת השמע, תא כפפות קטן ופשוט מדי ואטימה בינונית בלבד לרעשי רוח.

 

אלא שאם מניחים את כל אלה בצד, מה שמגלים היא בעיקר מכונית מיני מפתיעה בגודלה. בעצם, אם זוכרים את בסיס הגלגלים של הפולו, וממד הגובה הנדיב, אין צורך להתפלא על תחושת ה"כמעט-מיניוואן", על תנוחת הנהיגה הגבוהה והמרחב הגדול מאחור.

 

אפרופו, המושב הזה מיועד לשניים בלבד, וןמצויד במנשא כוסות תמוה, המבטיח שאיש לא יחשוב אפילו להתמקם באמצע. למה לעשות את זה? שוב, כדי לא להתחרות בפולו, תוך שילוב אלמנטים "צעירים" ו"נועזים". המושב עצמו נע לפנים בהתאם לדרישה, ומאפשר הגדלת תא המטען מ-260 ליטר ל-360 מרשימים במיוחד בקטגוריה. לא תתפלאו לשמוע כי יש גם אינספור חללי אחסון, כולל מגירות גדולות מתחת למושבים.

 

מנועים מוכרים

 

הפוקס תוצע באירופה עם שלושה מנועים. 1.2 ליטר עם הספק מרבי של 55 כ"ס, 1.4 ליטר עם 75 כ"ס, ו-1.4 TDI (טורבו-דיזל) עם 70 כ"ס. אלינו תגיע רק יחידת הכוח החזקה, יחסית. מדובר ב-1.4 ליטר המוכר, שיאלץ לסחוב משקל של מעל טון (1,015 ק"ג). לכן הביצועים מספקים בלבד. 13 שניות מ-0 ל-100 קמ"ש, 167 קמ"ש מרביים.

 

עם זאת, התחושה ב-1.4 היא של מכונית "אמיתית", לא של עגלה עירונית. הוא אמנם אינו חובב סל"ד, אבל מציג גמישות נאה, המסייעת בעיקר בתנועה עירונית עם פוטנציאל זריזות זמין.

 

מנוע הדיזל הוא כמובן החסכן מכולם. שלושת הצילינדרים רועשים למדי, בכל מצב שאינו מהירות שיוט.אלא שמבחינת כוח, בעיקר האצות ביניים, הוא מרשים מאד. 15.8 קג"מ כבר ב-1,600 סל"ד הוא נתון שמבטיח מספיק עוצמה מתחת לרגל ימין. תיבת ההילוכים בשני המקרים היא ידנית, בדיוק כמו זו שאמורה להגיע ארצה בסופו של דבר. תפעול ההילוכים חלק וזריז, אבל מה בעניין אוטומטית? מצטערים, בינתיים לא.

 

מה על הניהוג? הפוקס מזכירה כמובן את הפולו, עם התנהגות בטוחה, גם אם לחלוטין לא מהנה. היא מרגישה בוגרת ומיושבת, מעניקה אחיזה טובה, ונמנעת משימוש בבקרת היציבות. התגובה לשינויי כיוון נחושה מספיק, ההתנהגות סלחנית. ההגה? חשמלי כמובן, וחסר תחושה באופן די צפוי. היינו מותרים גם על מעט נוחות, בתמורה לפחות זווית גלגול כתוצאה מרכות מתלים מוגזמת וממד גובה נדיב. הבעיה הגדולה יותר של שני אלה - רגישות יתר לרוח צד.

 

מיני או סופר

 

למי שלא ידע. הפוקס הוא שם ישן בפולקסווגן, למרות הכל. לפני הרבה שנים כונתה כך גרסה מוזלת במיוחד לפולו. מעניין, כי מבחינות רבות, כך בדיוק צריך להתייחס למכונית החדשה. היא הרי אינה מיני צעירה-תוססת, הרבה יותר סופר-מיני במחיר נמוך יחסית לפולקסווגן. ועל מחסור בסגנון, אופי ואיכות, היא מפצה במרחב, שימושיות ותחושה של מכונית אמיתית. בשוק הישראלי, שאינו חובב מיני, זה יכול להתגלות כיתרון. עד כאן עסקה הוגנת למדי, הלא כן?

 

לא בדיוק. בדרך להצלחה שיווקית חייב היבואן לפתור מספר בעיות. ראשית, אירופה אינה מיועדת לקבל גרסת חמש-דלתות וחמישה מושבים. זה מכשול ראשון, ומאד גבוה. אם לא תהיה כזו גרסה עבור צ'מפיון, לא תגיע הפוקס ארצה.

 

בעיה שנייה היא המחיר. הרי ברור לכם כי "זול" של פולקסווגן, זה לא תמיד נמוך מספיק אצלנו. היבואן טוען ל"רף כניסה" של 94,000 שקלים. זה אמנם פחות מהפולו, אבל 206 פופולרית עולה "החל מ-98,000 שקל". המחיר אולי זול יחסית, אבל לא ממש מציאה.

 

ואז מגיעים לבעיה מספר 3. לפוקס חברים, אין תיבה אוטומטית. האם יש קהל פוטנציאלי למכונית קטנה-ידנית, שאינה זולה מסופר-מיני אוטומטית מאיטליה או קוריאה? היבואן מאמין שהשם המחייב יסייע למכור, גם אם לא כמויות גדולות במיוחד. אנחנו לא בטוחים, אבל שמחים שמישהו לפחות בודק.