עצרת ענק לתותחנים: מרימים את מורל החיל

בכירי חיל התותחנים, מייסדיו ואלפים מחייליו יתכנסו בקיסריה לעצרת ענק שתרים את רוחם של החיילים, ותעודד צעירים לפני גיוס להצטרף לחיל. תצוגת תכלית של כלי נשק, ברכות ואפילו שיר מיוחד ימלאו את חובשי הכומתה הכחולה בגאווה

תקופת הלחימה האחרונה בה לקחו חלק בעיקר כוחות חי"ר ושיריון, גרמו לחיל התותחנים של צה"ל להידחק לפינה וצעירים לפני גיוס כבר לא ששים להגיע לחיל עם כומתת התכלת. כדי להלחם בדיוק בתופעה הזו, בכירי החיל ינסו היום (ד') להרים מחדש את המוטיבציה של התותחנים באמצעות עצרת ענק שתערך באמפיתיאטרון בקיסריה.

 

ואיך בדיוק מנערים מעט מן האבק שדבק בתדמית התותחן? קצינים בכירים בחיל התותחנים הזמינו לעצרת את כל החיילים המשרתים בחיל שייפגשו עם מקימי חיל התותחנים ועם שר הביטחון שאול מופז.

 

במהלך העצרת ההמונית יציגו התעשיות הביטחונית את מגוון כלי הנשק ומערכות הלחימה בהן משתמש החיל, והזמר שלומי שבת יופיע בפני קהל החיילים הצעירים כדי להרים מעט את המורל.

 

אבל חוץ מההופעות והשירים, החליטו בחיל להקים להקה מיוחדת של 25 זמרים וזמרות, כולם חיילים על טהרת כומתת התכלת, שנבחרו בקפידה לבצע שיר מיוחד על החיל שנכתב במיוחד לאירוע.

 

מפקד בסיס ההדרכה של התותחנים בשבטה, אלוף משנה רומן ארנון, מסביר לכל מי שאולי לא יודע, שלמרות שפעילותם של התותחנים אולי אינה במרכז תשומת הלב, היא עדיין חיונית: "אנו מתאימים את עצמנו למציאות, וכבר בשלבים הראשונים של הכשרת הלוחם בחיל הוא רוכש מיומנויות בסיסיות שעימן יתמודד בכל משימה", אמר אל"מ ארנון.

 

"צריך לזכור שייעוד החיל לא השתנה ואנו גם תמיד צריכים להכין את הכוחות לפעילות במקרה של מלחמה, שם חיל התותחנים הוא דבר מרכזי. עבורנו, המשימה של הכנת הכוחות למציאות הנוכחית יחד עם המציאות העתידית מהווה אתגר שמייחד את החיל".

 

אחד החיילים שיהיה מחר בקיסריה הוא סמ"ר ספי זרגבין (21), המשמש כיום כרב סמל פלוגתי בבית התותחן. זרגבין נפצע ביוני 2004, כששימש כמפקד עמדה במוצב דליה, שבהר דב בעת הפצצה של חיזבאללה.

 

"הפצצה נפלה ארבעה מטרים ממני, זה היה מטורף. פיצוץ אדיר, רעש, מצאתי עצמי שכוב על הרצפה, שתי דקות לא הרגשתי כלום, לא יכול להזיז את יד ימין. ראיתי המון דם, כל כך הרבה דם שהייתי יכול לצבוע חצי מהעמדה בצבע אדום", סיפר אמש ל-ynet.

 

"אחרי שהבנתי שנפצעתי", הוא משחזר את הרגעים שלא ישכח לעולם, "קפצתי אחורה, ומיד אחר כך נפלו עוד פצצות. שעה וחצי שכבתי במוצב עם כאבי תופת ביד, היה בלתי אפשרי לפנות אותי בגלל שנמשכו הפיצוצים". זרגבין, שחשש כי הוא עומד לאבד את ידו, לא איבד את העשתונות ואפילו המשיך להדריך את חבריו במוצב. "החברים שלי פינו אותי לבסוף למרות האש, למרות שהיו בסיכון, אני בחיים לא אשכח את האחווה הזאת", הוא מספר.

 

זרגבין נותח בבית החולים, ועבר טיפולים נוספים במשך שבועיים, כשכל אותה עת הוא חולם על הרגע בו יחזור לחבריו בסוללת "נץ". לבסוף הגשים את חלומו, אבל הפציעה הקשתה עליו. באחרונה הוא קיבל תעודת הוקרה על פעילותו ממפקד עוצבת הגליל דאז, תא"ל יאיר גולן.

 

כיום, בתפקידו בבית התותחן הוא מרבה לספר ולדבר על החיל שהוא כל כך אוהב. "תותחנים זה אמנם לא כזה זוהר כלפי חוץ כמו צנחנים, אבל במלחמה - גוף המחץ של צה"ל הוא חיל התותחנים. לכל חייל שמתגייס יש המון אפשרויות בחיל, מסלולים ותפקידים מרתקים ומאתגרים".