טלוויזה חפיף, מביאה ת'סעיף

גולשי ynet קבעו: רוצים איחוד של "העולם הערב". ארז טל: "אפשר, אבל זה תלוי באברי". אברי גלעד: "לא נראה לי שיש צ'אנס"

האם האיחוד של "קרובים קרובים" הוא רק הסנונית שמבשרת את בוא האביב? במשאל מיוחד שערך ynet נשאלו הגולשים איזה עוד תוכניות הם רוצים להחזיר למסך. אלפי המצביעים הציבו במקום הראשון את "העולם הערב", ולא רחוק ממנה במקום השני את "הבית של פיסטוק".

 

כש"העולם הערב" עלתה לאוויר בערוץ 2 הניסיוני אמרו על ארז ואברי שהם לא מצחיקים, שהם מלאי נפיחות וחשיבות עצמית ושרק ילדים מסתכלים עליהם. עבר עשור וקצת, ערוץ 2 כבר מזמן לא ניסיוני - וארז אברי, כל אחד בדרכו שלו, הפכו לדמויות קבועות על המסך שלנו.

 

קשה להאמין שארז ואברי עשו פעם תוכנית בערוץ 2 בחצי חינם. זה קרה יום אחד כשדורון אברהמי משך את ארז ואברי מהרדיו והציב אותם מול המצלמות. התוכנית תפסה מיד ועם כל הכבוד לאודי בן דוד פדרבוש שעוד יחלוף כמו שבא, לנצח ישארו איתנו דמויות כמו צ'ארלי פותח הגרונות וילד הפלא רובי שזכה במקום הראשון ב"פסטי-פח" עם שירו המופלא "מים". ומי לא זוכר את שמעון דן, האמן הנרדף עם הלהיט הבודד "בתיה בתיה", ומה עם משה המבודד שמוכר הכל ב-100 שקל? עד היום, בסמטאות אפלות בדרום תל אביב ניתן לשמוע את המשפט "דוד שלח אותי" וכולם מחכים למלחמת מפרץ נוספת רק כדי להגיד "ולא להזריק אטרופין!".

 

ארז, אני שמח לבשר לך כי אלפי גולשי ynet בחרו ב"העולם הערב" כדבר הבא שהם רוצים לראות מתאחד אחרי "קרובים קרובים".

 

"אני מבין שהייתה תחרות קשה מאוד מכיוון 'הבית של פיסטוק', אבל האיכות וההשקעה בז'אנר עליון הוכיחה את עצמה", הגיב טל בהתלוצצות אופיינית והוסיף: "ההצלחה שלה היא בעיקר בגלל שזו תוכנית מתקופה שבה מסביב היה מדבר גדול וטלוויזיה מאוד משעממת. 'העולם הערב' הייתה מאוד שונה, לא בהכרח תמיד טובה – אבל הייתה מאוד שונה וזה אפשר לה לבלוט מעל התוכניות האחרות. גם נקודת המוצא האנדרדוגית שלה ביחס לטלוויזיה של אז, שהייתה מלאת חשיבות עצמית, הביא ליצירת משהו אחר ושונה. אני גם חושב שאם היא תחזור היום אין לה כל כך סיכוי להצליח – כי היום הנוף הוא שונה".

 

בשנת 2003 כבר היה איחודונצ'יק של צוות "העולם הערב" בתוכנית "רק בישראל" שהפגישה על המסך את מר טיל (ארז טל) מר גלעם (אברי גלעד) ובסאם עזיז, שגריר עיראק בישראל (יאיר ניצני). ומה הלאה? האם יש סיכוי שארז טל יגייס את חברת ההפקות שלו למען פרק איחוד היסטורי? מר טלוויזיה מסכים אבל מגלגל את האחריות: "אולי, בשביל הקטע, איחוד חד פעמי כזה, אתה יודע" אומר טל, "אבל זה תלוי המון באברי, ולמה? כי אני, מלכתחילה הגדרתי את היכולות שלי כמוגבלות ובחרתי תמיד בתפקידים הסטנדרטיים – אברי היה זה ששם את כובע הקש וצעק 'מים מים', הוא בעצם עשה דמויות ואני לא עשיתי דמויות כמעט, אז זה קודם כל ידרוש מאברי הרבה מאוד – התוכנית הזו הייתה משהו מאוד ראשוני שלא יכול לחזור ובכלל פרקי איחוד הם מלכודת שצריך להיזהר ממנה כי תמיד הנוסטלגיה היא טובה כנוסטלגיה. אבל תשמע, אם יבוא לאברי ויבוא לי ויבוא לכולם אז אולי יהיה עוד משהו. אני לא שולל שום דבר ואני בטוח שנעשה ואם נעשה דבר כזה – זה יהיה אחד ומיוחד".

 

אברי, הצופים דורשים איחוד וארז אמר שזה תלוי בך.

 

"זה לא שהצופים דורשים, אני חושב שזה בגלל שהצבעתי 1,000 פעמים", אמר גלעד ל-ynet, "כמו שהיה ערוץ ניסיוני הייתה תוכנית ניסיונית – עשינו הרבה ניסיונות, רובם כשלו, אבל בין 140 התוכניות כנראה היו דברים די חמודים, וכנראה שאנשים זוכרים אותם ולא את הדברים המביכים".

 

ולגבי איחוד? אם זה תלוי באברי, כנראה שנצטרך לחכות קצת: "לא, לא חושב שיש צ'אנס. טוב, אני לא רוצה להיות כזה נחרץ, אבל אני חושב שמה שקרה מאז הוא שקמו אנשים שעושים דמויות הרבה יותר טוב ממני. אני הייתי זה שעושה את הדמויות אז, ועכשיו יש חבר'ה עם הרבה יותר כשרון והרבה יותר חן – אני חושב שאני שחקן די מחורבן וההיסטוריה מוכיחה זאת, ולצד אנשים כמו פיניש ומריאנו ופרידמן – מצטער, אבל אני לא באותה ליגה, אני לא באותה 'ארץ' יותר נכון. הגישה של ארז ושלי היא שההיסטוריה מקומה בהיסטוריה, לנסות למנף היסטוריה כדי להצליח בהווה זה מיותר ולעיתים אף פתטי – אני שמח במה שעשיתי ואמשיך לעשות דברים אחרים".

 

בכל מקרה, רק שתדעו שיש למה לחכות, אוטוטו יוצא DVD עם כל הקטעים הנוסטלגיים של "העולם הערב". וחוץ מזה, קצת טוקבקים מתחננים לאברי לא יכולים להזיק. אתם מוזמנים לאיים עליו שתארגנו עצומת מחאה שתיקרא להקרנת "יהושע יהושע" בפריים טיים של ערוץ 2.

 

ומה קרה לפלתיאל?

 

לטלוויזיה החינוכית מגיע צל"ש על שהמציאו את הספין אוף הציוני הראשון – "הבית של פיסטוק". העלילה עברה מ"רגע עם דודלי" ל"בית של פיסטוק" שם פיסטוק (ספי ריבלין) ורגע (ציפי מור) עושים חיים, לומדים הרבה דברים חדשים ומסתחבקים עם הינשוף שבשעון. שיר הפתיחה הבלתי נשכח היה מורכב מהמילים של לאה נאור, הלחן של נורית הירש וביצעה אותו אילנית (לצפייה בשיר - לחצו על הקישור).

 

"אני מאוד שמח, מאוד נרגש, ההתרגשות הורסת אותי – מזל שאמרת לי את זה כשאני לא בעמידה", אמר ספי ריבלין ברגע הבשורה.

 

בכל מקרה, איחודים של פיסטוק לא חסרים מספר ריבלין, הנה אחד שהתרחש לא מזמן: "לפני תקופה לא ארוכה הייתי ב'אסף הרופא' ואחות אחת קראה לי לכיתה טיפולית מאוד קשה, של ילדים במצב מאוד לא טוב, היא אמרה שניסו כל מיני שיטות לדבר ולתקשר איתם, אחת מהם היתה להראות להם את 'הבית של פיסטוק'. האחות ביקשה שאכנס פנימה לילדים – תשמע, עברתי בחיי הרבה התרגשויות ואני נכנסתי לכיתה הזו ושם היו ילדים בגילאים שונים ובאמת במצב קשה, חלקם מעוותים, חלקם פגועי ראש, אבל כשנכנסתי היה מן שקט כזה ופתאום ילד אחד התחיל לזמזמם 'נה נה נה' וכל הילדים התחילו לשיר את 'הבית של פיסטוק'. האחות התחילה לבכות והרופאה בכתה וגם אני לא החזקתי מעמד והזלתי דמעה והילדים כולם רצו שאשאר איתם. אחר כך הם אמרו לאחות 'תתני לו את מה שהוא אוהב לשתות' – התברר שזה שוקו, למרות שאני לא אוהב כל כך שוקו – אבל כנראה שבאחת התוכניות פיסטוק שתה שוקו. אז באמת זו הייתה התרגשות גדולה ואמרתי לעצמי שכל המאמץ היה שווה אם זה מועיל לבני אדם".

 

את ריבלין המסכן עדיין מזהים ברחוב כפיסטוק, גם מעבר לים. "פעם הייתי בהולנד בשדה התעופה", מספר ריבלין, "ואני רואה שני כמרים! איטלקים! שמסתכלים עלי ופתאום כומר אחד אומר לשני – באיטלקית – פיסטצ'יו – וכנראה שזה פיסטוק באיטלקית וזה קורה יום יום – לפחות 10 או 12 פעמים ביום צועקים לי".

 

ל"בית של פיסטוק" היו רק 29 פרקים במספר, מה שלא הפריע לגולשים לדרוש פרק איחוד, ספי ריבלין לא מתנגד: "זה לא ממש תלוי בי, אבל יכול להיות שבעוד כמה שנים יעשו איחוד של פיסטוק בבית אבות – 'הבית של פיסטוק' יהיה באחוזת ראשונים... אבל אני אשמח לעשות אחד כזה".

 

ישארו בגדר נוסטלגיה?

 

ומה קורה אחרי שני המקומות הראשונים. "החמישיה הקאמרית" מחזיקה במקום השלישי והצפוי. "הפוך" הפתיעה וקיבלה את המקום הרביעי דווקא בזמן שכולם מדברים על "פלורנטין" שנמצאת אחריה במקום החמישי. "הפוך" ו"פלורנטין" הן סוג של אחיות חורגות - ומתברר שהצופים מעוניינים יותר לדעת מה עלה בגורל הסרט הכחול מאשר מה קרה לעניינו בדת של סמי הורי.

 

במקום השישי והמכובד נמצא איחוד לבבות בדמות "המסעדה הגדולה" – התוכנית שריתקה את המזרח התיכון כולו לבתים, שכוכבה בסעם זועמוט מת לפני חודשים אחדים. "הקומדי סטור" נמצאת אחריה, ואחריה "עניין של זמן" שכבר היה לה סוג של איחוד בדמות "+20" ולאחר מכן "חצי המנשה" של החינוכית.

 

"כן, מה?" הסמי-מיתולוגית, שהכניסה את גידי גוב למדי צבא וגרמה לו להשתטות עם שפם גדול ומודבק קיבלה רק את המקום התשיעי. ספי ריבלין מככב שוב במקום 10 עם "איצ'ה", צופי "לא כולל שירות" כנראה והתבגרו ונתנו לתוכנית רק את המקום ה-11 ולפי המקום ה-12 של "רמת אביב ג'" נראה שטלנובלות לא חסר לנו. "חדווה ושלומיק" הנוסטלגית נמצאת גם כן נמוך בטבלה – מקום 13 בלבד קיבלה אחת הדרמות הישראליות הראשונות.

 

ומה אחרונה ולא חביבה? בסוף בסוף נמצאת "צה"ל 1" עם וילוז'ני שסוגרת את הטבלה עם תואר הסידרה שהכי מעט אנשים רצו לאחד.