נכנסים לעידן הפוסט-טכנולוגי

איך הטרמינולוגיה של מחשבים הופכת לשפה האוניברסלית ומתפשטת לתחומים שונים ומגוונים, כמו ביולוגיה, כימיה, עיצוב מכוניות ואף סרטים הוליוודיים. הכירו את הגיקים החדשים

אנדריו דבנפורט, חוקר בחברת IBM, רכש ניסיון טכני רב במחשבים לאחר שנות לימודים אקדמיים ארוכות עם התמחות באופטימיזציה מתמטית. גם עבודת התואר השלישי שלו היא בתחום זה. ובכל זאת, את מרבית השנה האחרונה הוא בילה במפעל פלדה גדול - ולא בהתקנת מערכת מחשב חדשה.

 

את שיטות האופטימיזציה של הזרמת ביטים למחשב הוא מממש עכשיו בייעול תהליכי עבודה במפעל המורכב: אופטימיזציה של הזרמת חומרי הגלם, עיבוד, רכש, תזמון, ייצור, וניהול מלאי. אנדריו הוא אחד מאותם גיקים חדשים, שקיבלו הכשרה במדעי המחשב אך חשים בנוח בתחומים אחרים, כגון עולם העסקים, מדעים, ומדעי החברה. אנשים אלה מכניסים אנושיות בעתיד המחשבים ומרחיבים את השפעת הטכנולוגיה, המורגשת בתחומי הביולוגיה, הכימיה, עיצוב מכוניות ואף אצל יצרני הסרטים בהוליווד.

 

אמנויות המחשב, הנעות במהירות לפעילויות רב-תחומיות רבות מעבר לחישוביות יבשה, מרחיבות את מעגל הנחשפים להן ומאפשרת גידול בתפוקה התעשייתית, צמיחה כלכלית, והעלאת רמת החיים ביחס ישיר להתפתחויות במחשוב.

 

נקודת מפנה ראשונה: שפת תכנות "גבוהה" למדע והנדסה

 

בסוף שנות החמישים פתחה Fortran בפני מדענים ומהנדסים מסלול גישה נוח למחשבים, בכך שנתנה להם שפת תכנות "גבוהה" הדומה לנוסחאות המתמטיות שהכירו. זו הייתה פריצת דרך ביחסי אדם-מחשב, משום שפורטרן אפשרה להם לעבוד ברמה גבוהה יותר של אבסטרקציה, הדומה יותר לחשיבה אנושית משפת המכונה של האלקטרוניקה הדיגיטלית.

 

מגמה זו ממשיכה עד היום, כשהיא מרחיבה בהתמדה את מעגל המשתמשים במחשבים על מנת לדמות את העולם האמיתי באלגוריתמים של מציאות וירטואלית. הכלים שהזיזו את נקודת הממשק בין האנשים למחשבים (והוסיפו לאינטראקציה גם את התקשורת) מכיוון המכונות לכיוון האנשים, זימנו גל אחר גל של משתמשים חדשים.

 

פורצים לטריטוריות חדשות

 

כיום הכלים האלה הם לא רק במגמה כלפי מעלה, לצורת חשיבה אבסטרקטית יותר, אלא גם החוצה, לכיבוש טריטוריות אינטר-דיסציפלינריות חדשות. והתוכנות המחליפות את השיטות המסורתיות של ניהול תעשייתי רוכבות על הגל של רשתות מהירות ותקשורת אלחוטית.

 

הכלים המבטיחים ביותר הם רחבי טווח במובן של חציית גבולות מוסדיים, דילוג על היררכיות קונבנציונליות, שיתוף מידע ואוטומציה של פעולות/טרנסאקציות. הם כוללים צורות חדשות של רשתות חברתיות, חיפוש חכם, זיהוי קול משופר, שפות תכנות טבעיות, תוכנות לעבודת צוות וירטואלי בשיתוף פעולה נטול גבולות מקום וזמן, ואמצעים חכמים להפשטת הסחר האלקטרוני.

 

"מרבית החידושים סייעו למשתמשים לעבוד ביתר יעילות, תוך המעבר מכלים אנלוגיים לדיגיטליים," אומר פיטר רינארסון, סגן נשיא לשווקים חדשים במיקרוסופט. "אנו עוברים כעת לעולם שבו התוכנה משפרת בצורה ניכרת יעילות בצוותי-עבודה ובארגונים. שיתוף פעולה היא מילת המפתח."

 

שיתוף פעולה ברשת

 

קרייג סמואל, מנהל ידע ראשי ב-HP, מאמין גדול בפוטנציאל של שיתוף פעולה ברשת, להגברת היעילות והתפוקה של תאגידים. מכיוון שביתו ממוקם באחד האיים של סקוטלנד, הוא מבלה חלק ניכר מחייו בדרכים, שומר על קשר עם חברים לעבודה באמצעות "רשת פרטית וירטואלית" (VPN) באינטרנט.

 

הוא חי רוב הזמן בעולם וירטואלי, מיישם ומתנסה בטכנולוגיות האחרונות ביותר. לדבריו, הזרם הבלתי פוסק של SPAM, וקיומן של אפשרויות תקשורת בזמן אמת אלטרנטיביות, הביאו לכך, ש"עידן הדואר האלקטרוני הגיע לפסגתו, והוא כבר נמצא במגמת ירידה. עבודה חשובה תעבור לפלטפורמות שיתוף אחרות".

 

סמואל דחף את HP לאמץ כלי שיתוף מקוונים בכל מקום שהם יכולים להחליף את הצורך להיפגש פנים אל פנים. כל 142,000 עובדי החברה מורשים להשתמש ב-SharePoint (תוכנת שיתוף מבוססת אינטרנט של מיקרוסופט), וכ-10% מעובדי החברה מורשים להשתמש גם ב-Groove Networks, תוכנת P2P לשיתוף עבודה בצוותים.

 

מרחב העבודה הווירטואלי

 

סמואל מאמין, שתוכנות מבוססות אינטרנט יהוו את המרחב הוירטואלי של ההמונים, בעוד P2P יהיה הכלי המשרת משתמשים כבדים, בעיקר מנהלים נודדים כמותו. האבחנה בין תוכנה להמונים וכלי למנהלים נובעת מכך, שכלי P2P מציע אבטחה טובה יותר, גישה מלאה בעבודה לא מקוונת, וחיבורים גמישים יותר (בלי הצורך להשתמש בשרתי חברה, ובחומות אש) - אבל הוא עולה יותר ודורש יותר התמחות בהפעלתו.

 

הוא צופה שהקפיצה הגדולה בשיתוף טמונה בהתפתחות רשתות חברתיות (Social Networking) ובתוכנות חיפוש שישפרו טכנולוגיות אלה. "כיום, לכל שאילתה שתציג לאתר חיפוש דוגמת Google אתה מוצא 5,000 קישורים ברשת או אזכורים בתוצאות החיפוש. למי זה איכפת? כמה מהם באמת בעלי משמעות?" רשתות חברתיות חכמות ימצאו את התשובות הטובות ביותר מהאנשים המוכשרים ביותר בנושא מסוים. ואלה יוכלו לסייע לשיתופי פעולה בתוך התאגידים.

 

הרשת הסמנטית: חיפוש אינטליגנטי יותר

 

אחד הצעדים לכיוון העתיד הוא מטמורפוזה של ה-Web למה שנקרא בפי טים ברנרס-לי "רשת סמנטית". טים, פיזיקאי בוגר אוקספורד, שיצר את הפרוטוקול הבסיסי של World Wide Web וכיום הוא המנהל של ארגון W3C, מרחיב במושג זה את הגדרת האינטרנט.

 

ה"סמנטיות" שהוא רוצה להוסיף לרשת היא צורה ייצוגית סטנדרטית להגדרת המשמעות של מילים בהקשרים שונים. בניגוד למצב הנוכחי, בו חיפוש מידע נעשה על פי איות בלבד, בלי שתוכנת החיפוש "מבינה" מה צרוף האותיות הספציפי הזה אומר למחפש, ברשת סמנטית תוכלו להכניס שאילתה בשפה "טבעית" ולקבל תשובה המתייחסת לכוונת השאילתה ולא רק לצורת הצגתה.

 

למשל, כדי לחפש טיסה לניו-יורק שתענה לצרכים שלכם, אתם רוצים לשאול משהו כמו: "באיזו טיסה כדאי לי לצאת, אם אני צריך להגיע לניו-יורק בשעה 14:00 אבל אני לא רוצה לקום לפני 7:00 ולא לשלם יותר מ-750 דולר?". כל המידע הדרוש קיים כבר היום באתרי אינטרנט, אבל אתם לא יכולים לנסח את השאילתה בצורה הזאת משום שהרשת לא מבינה מושגים כמו "כדאי" ו"לא רוצה". במקום שפה טבעית עליכם להשתמש בלוגיקה בוליאנית לא נוחה.

 

ויש כמובן דברים שאנו מחפשים ושום לוגיקה בוליאנית לא תדע למצוא משום שהמשמעות מובנת רק מניתוח סמנטי של משפט מורכב או פסקה שלמה. אוניברסיטאות ומעבדות פיתוח של תאגידים עסקיים, עובדות על סטנדרטים חדשים בתוכנה לגילוי ולחילופי מידע על בסיס הרעיונות של טים. פרויקט JENA, לדוגמה, בחברת HP, שמפתח רשת סמנטית, בנוי על Open Source Java. אבל הדרך למוצרים מסחריים עוד ארוכה, ובשלב הזה מדובר יותר על מחקר בסיסי שנעשה במסגרות אקדמאיות.

 

מעיין המידע של אינטרנט

 

גישה שונה מגלים עובדי המחקר של IBM בסאן-חוזה, קליפורניה. הפרויקט שלהם נקרא Web Fountain, ובמרכזו מחשב-על ענק ש"מעכל" את רוב דפי האינטרנט ואינפורמציה מקוונת אחרת, כולל מסדי נתונים פרטיים. הם מכנים זאת "מיחשוב מוכוון יחסים" (Relationship Oriented Computing), בניגוד ל"מחשוב מוכוון ערכים".

 

תוך שימוש במידע עסקי ובטכנולוגיית ניתוח טקסט של תכנים מגוונים שנאספים באינטרנט, חוקרים אלה מתחקים אחר מגמות, אופנות ורמזים על תנודות בגישות של לקוחות למוצרים ולשירותים מסחריים שונים. אם תרצו, זה פרויקט Data Mining של מחסן המידע הגדול ביותר בהיסטוריה.

 

חברת IBM החלה במכירת שירות מידע מסחרי זה לחברות המנסות להבין מה קורה עכשיו או לחזות את העתיד הקרוב או הרחוק. Web Fountain הוא רק סממן אחד של מוטיב המחקר במעבדות אלו, להעברת כובד המשקל מחומרה - ואף מתוכנה מסורתית - לטכנולוגיה תומכת שירותים. מעבר זה הוא בחלקו תוצאה של החלטה עסקית פרגמטית. מכיוון שכמחצית מרווחי IBM מגיעים מחברות שירות גדולות, מוטב שמעבדות המחקר שלהן יפתחו צד זה של העסק. אבל בחלקו הוא נוצר הודות לאמונת החברה שהעתיד טמון בעיקרו בטכנולוגיית המידע.

 

העידן הפוסט-טכנולוגי

 

כיום מתרכזת IBM בהבנת השאלה הבסיסית, איך הכלים והטכנולוגיה יעזרו לפתור בעיות בעסקים ובחברה - ופחות עסוקה בפיתוח הטכנולוגיה של הכלים עצמם. אין זה אומר שהטכנולוגיה אינה חשובה. אנחנו כבר ב"עידן הפוסט-טכנולוגיה", אומרים החוקרים, הטכנולוגיה מתקבל כמובנת מאליה ומשמשת בסיס איתן לכל תהליך עסקי מגובש.

 

כלומר, הטכנולוגיה עולה שלב בשרשרת המזון ונכנסת לדיסציפלינות חדשות. רבים מהמועסקים כיום ב-IBM אינם מדעני מחשב, אלא כלכלנים, מומחי ניהול, אנתרופולוגים, ביולוגים ומומחים במדעי החברה. החברה הגדולה והידועה לטכנולוגיית מידע מרחיבה את שדה הראיה שלה, הן באסטרטגיות הפיתוח והן במשאבי האנוש שלה.

 

סיבה לפסימיות?

 

הפסימיסטים טוענים, שתקופת מדען המחשב עוברת מן העולם כמקצועות אחרים בתעשייה, כמו מהנדסי מסילות רכבת. יש כנראה קורטוב אמת בעמעום החשיבות של טכנולוגית המידע כמקצוע בפני עצמו. מאחר וזו כבר תעשיה חובקת עולם המהווה חלק חשוב מהתוצר העסקי, ומאחר ומוצרי חומרה ותוכנה רבים הופכים לסטנדרטים וממוסחרים, ברור שיתרון תחרותי המבוסס אך ורק על טכנולוגיה יהיה בר-חלוף יותר מבעבר. כיום פיתוחים חדשים בטכנולוגיה גבוהה של מוצרי Mainstream שהפכו מקובלים, מיוצאים לארצות בהן שכר העבודה מועט, כגון הודו. בדיוק כפי שיצור הטקסטיל עבר לפני 50 שנה ויצור הפלדה לפני 30 שנה.

 

בחלק השני: על החצי המלא של הכוס ומה צפוי בעתיד.

 

תרגום: תמרה גוכברג