"ההחלטה להמשיך את ההריון לאחר לידת העובר המת היא החלטה לא שגרתית שנועדה להציל את חיי העובר שנותר", מסביר פרופ' יוסי לסינג, מנהל בית-החולים ליולדות "ליס" ויו"ר האיגוד לגינקולוגיה ומיילדות.
"הפחתת עוברים היא הליך שבו מזריקים חומר המפסיק את חיי העובר. הפעולה מתבצעת בהריונות מרובי עוברים כאשר מתגלה עובר עם מום קשה, או כאשר במהלך טיפולי פריון מתפתחים עוברים מרובים, תופעה המסכנת את ההריון כולו וחושפת את העוברים ללידה מוקדמת מאוד שבצידה כל סיכוני הפגות.
"בדרך כלל נותר העובר המת בתוך הרחם. מי השפיר שלו נספגים ונעלמים, והוא הולך ומתמזג אל תוך השליה. במקרה שההפחתה נעשית בשלבים מתקדמים של ההריון, העובר נפלט בזמן הלידה.
"המקרה הנוכחי שונה בכך שהעובר שהומת כ-10 שבועות קודם לכן נפלט במנגנון של לידה טבעית. עובדה זו הותירה את צוואר הרחם פעור וחשפה את העובר שנותר לזיהום שהיה עלול לסכן אותו ואת האם. בדרך כלל במצב כזה מחליטים לסיים את ההריון וליילד את העובר הנותר.
"אך לאור העובדה שההריון היה צעיר מאוד – בגבול החיות של העובר – ולא היו סימני זיהום, הוחלט לעשות מעשה בלתי שגרתי ולאפשר את המשך ההריון תוך ניטור קפדני של האם והעובר. זכינו והלידה התרחשה שלושה שבועות אחר-כך, ונולד ילוד בריא במשקל של כמעט קילוגרם".