נכנסים לעידן הפוסט טכנולוגי - חלק ב'

הגיבורים האמיתיים של העידן הנוכחי הם אלה שעושים בשקט את העבודה בארגון. אלה הגיקים האמיתיים, המעצבים את פני הכלכלה. המפסידים במשחק הם העובדים המפוטרים מחוסרי היכולת להסתגל לשינויים, המוחלפים על ידי יכולות הטכנולוגיה

לחלק א': איך הטרמינולוגיה של מחשבים הופכת לשפה האוניברסלית ומתפשטת לתחומים שונים ומגוונים, כמו ביולוגיה, כימיה, עיצוב מכוניות ואף סרטים הוליוודיים 

 

החצי המלא של הכוס

  

אבל אם נראה את התמונה בכללותה לא מנקודת השקפה סקטוריאלית - המצב נראה מרנין למדי. עוצמת המעבדים, כמויות הזיכרון ומקום על דיסק ימשיכו לגדול בטור הנדסי בעשר השנים הקרובות לפחות, לדברי אנליסטים. אם נמשיך את המגמות הטכנולוגיות של עשרים השנים האחרונות עוד עשור אזי בשנת 2015 אנו אמורים לראות:

  

• מחשבים אישיים בעלי עוצמה של שרתי-על. המעבדים של שנת 2015 יהיו חזקים פי 20 עד פי 60 מאלה שנמצאים היום על שולחנכם. המעבר ל-64 סיביות יהיה רחוק מאחורינו, כמות הזיכרון במחשב האישי תגיע לעשרות גיגהבייט, ונפח הדיסק לעשרות טרהבייט. יישומים שכרגע אינם מעשיים משום שהם דורשים עוצמת מחשב שיש רק למרכזי מחקר בודדים בעולם, יבוצעו כדרך שגרה על מחשבים שולחניים.

 

 

 

• מערכות תקשורת עם רוחב פס מדהים. עם סיבים אופטיים המגיעים לכל משרד ולרוב הבתים, המושג "רוחב פס חופשי" יתממש. סיבים אופטיים בתשתית העירונית יובילו עשרות טרה-סיביות לשנייה עד למייל האחרון. רשתות אלחוטיות לטווחים עירוניים יאפשרו לכם להתחבר מכל מקום ובכל זמן - ועדיין להנות מרוחב פס של מאות מגה-סיביות לשנייה במכשירים ניידים מכל הסוגים - מחשבים, טלפונים, התקני מולטימדיה אישיים, ומוצרים שעוד לא התחילו לחשוב עליהם.

  

 

• מערכות מדיה ביתיות יאפשרו לכם לראות את כל הסרטים שאי-פעם עוררו את סקרנותכם, על מסכים גדולים ככל שאפשר לפרוס על קירות ביתכם, ברזולוציה שאינה נופלות מהמשובחים באולמות ההקרנה של הוליווד - אם תרצו, גם המחשת עולמות וירטואליים בשלושה ממדים. אותן טכנולוגיות גם יאפשרו ניהול ועידות ווידאו בריאליזם מספיק ולחסוך את הנסיעות האחרות שעוד נדרשות כדי "לראות את הלבן בעיניים" של בני-שיחתכם.

 

מה תרוויח מכך הכלכלה?

  

הטכנולוגיה מספקת הזדמנויות - והמח האנושי ממציא את אפשרויות להפקת תועלת ורווח ממנה. זהו כנראה הלקח שלמדנו לאחרונה. בשנים האחרונות, היה גידול מהיר בצמיחה (4% גידול בתפוקה של המשק האמריקני בשנת 2003, למשל) למרות המיתון הכללי. בשנות השמונים רווחה הדעה - בעקבות טענתו הפרובוקטיבית של זוכה פרס נובל בכלכלה, רוברט סולו - ש"אתה יכול לראות את עידן המחשב בכל תחום מלבד בסטטיסטיקת התפוקה".

  

אך מחקרים שנעשו לא מכבר ביחסי טכנולוגיה/תפוקה - בעיקר ברמת המיקרו-אלקטרוניקה - מצביעים על כך, שמי שמפיק יותר תועלת ממחשבים הם בני האדם ולא המכונות. מחקרים אלו התמקדו באימוץ טכנולוגיות חדשות, בתרבות ארגונים, ובהשקעת משאבי זמן וכסף באימון הדרוש לשינוי הרגלי עבודה, גורמים המכונים לעתים בפי החוקרים "הון ארגוני." המודל המקובל היום הוא משולש שווה שוקיים, בו טכנולוגיה, אנשים ונהלים תופסים חלקים שווים במאזן הכוחות.

  

עידוד העבודה בצוותים ולא תחרות

 

לטענתו של ברינג'ולפסון, חוקר שעוסק בסוג זה של מחקרים ב-MIT, השקעה בטכנולוגיה בלבד מניבה תועלת מועטה, אם בכלל. כאשר מערבים השקעות בכוח אדם עם טכנולוגיה ועיצוב נהלי עבודה משופרים, קוצרים את הרווחים הגדולים ביותר. הוא מצא שחברות שמתפקדות בצורה הטובה ביותר מאופיינות בכך שהן מעודדות עבודה בצוותים יותר מאשר בתחרויות ויריבויות.

  

הן מבזרות עבודה הדורשת ידע מקומי או כישורים בינאישיים, כגון עיצוב ותכנון מוצרים, והתאמות ואלתורים מיידיים על ריצפת הייצור. לעומת זאת, הן מרכזות את העבודה הממוחשבת שניתן לכמת בקלות, כגון, ניהול חשבונות ורכישה מוזלת של כרטיסי טיסה. אחת מהמסקנות המדהימות ממחקרו של ברינג'ולפסון, היא החלק הגדול שמרכיבות ההשקעות בטכנולוגיה מתוך הון החברה.

  

אחת מההשקעות הפופולריות הקשורות לטכנולוגיה הייתה בהטמעת מערכות ERP, ניהול משאבי ארגון, דוגמת SAP, המשמשת לניתוב תקציבים וניהול פעילות שוטפת. הוא מעריך שמתוך משאבים של 20 מיליון דולר, המושקעים על ידי חברה ממוצעת בסקר של בטכנולוגיות מידע מדי שנה, רק 20% מתועלים לרכישת חומרה ותוכנה. כל שאר 80% מוצא על הון ארגוני: רה-ארגון, שינוי הרגלי עבודה, אימון העובדים וכיו"ב.

  

הגיבורים האנונימיים של הטכנולוגיה

  

הגיבורים האמיתיים בתוך סיפור ההצלחה הזה, אלה שעושים בשקט את העבודה בארגון, נשארים אנונימיים. אלה הגיקים האמיתיים, בעלי הידע הדרוש לעצב מערכות ותהליכי עבודה, להטמיע אותם בארגון ולהדריך את העובדים האחרים בשיפורים הטכנולוגיים המתחדשים. המפסידים במשחק הם העובדים המפוטרים מחוסרי היכולת להסתגל לשינויים, המוחלפים על ידי יכולות הטכנולוגיה.

  

לדוגמה, בעתיד הלא-רחוק ניתן יהיה ליישם שירותי לקוחות רבים באמצעות מערכות מחשב אוטונומיות, תהליך שיתחיל ברגע שתוכנות זיהוי דיבור תשתפרנה. הוא אומר בצחוק, "אם אתם חושבים שמרכזי שירות טלפוני בהודו זולים - חכו ותראו בכמה יסכימו לעבוד יישומי מכירות ממוחשבים!" המנצחים בשוק העבודה הגלובלי, הוא מוסיף, "יהיו אלה שיגלו וימציאו דרכים חדשות להשתמש בטכנולוגיה. וזה נכון גם לעבודות טכניות, כמו מפתחי תוכנה. המחדשים והיצירתיים יישארו בבית. הג'ובים שניתן לתארם בסדרת מפרטים יהיו אלו שיעברו להודו".

  

לחיות התרבות של שוק היעד

  

אמנם, מקצוע התכנות השגרתי נמצא בסיכון, אך תוכניתנים ומהנדסים שמיישמים טכנולוגיה כדי לפתור בעיות בתחום המדעי או העסקי, נמצאים בביקוש גבוה מאוד. סוג כזה של עבודה דורש אנשי טכנולוגיה החיים בתוך התרבות המסוימת של שוק היעד ומסוגלים לתקשר עם תחומים אחדים ולהתיינד ביניהם.

  

לדוגמה, סימה ראמאחנדני, ילידת קליפורניה ממוצא הודי, החלה את לימודיה בתחום הרפואה, ולאחר שנחשפה למחשבים עבדה על תואר שני במחשבים. בעבודת המחקר שלה היא חיברה בין מדעי המחשב לנוירולוגיה כדי להשתמש במחשב ככלי להבנת פעולות המח. היא מצאה קשר מדהים בין ביולוגיה ומחשב: במחקרים שעשתה על חולי אלצהיימר הבחינה שהרטט בחולים מקביל ללולאה (Loop) אינסופית בתוכנת מחשב. לטענתה, יש גם דמיון בין ביטים וגנים. הקודים הגנטיים הם "מבוססי-ארבע" (התייחסותה היא לארבע אותיות המזהות את הקבוצות הכימיות בד.נ.א. - AGCT), בעוד המחשבים מדברים קודים בינאריים, אבל העקרונות האלגוריתמיים דומים.

  

המחשב האינטליגנטי יבין אותך

  

ראמאחנדני, בת ה-22 הצטרפה לחברת מיקרוסופט באוקטובר האחרון. היא רואה את עבודתה על הגרסה הבאה של Windows, המכונה בשם הקוד לונגהורן, כהמשך טבעי להתלהבותה מהקשר המרתק שבין ההכרה האנושית לבין הנדסה. "איך אני יכולה להשפיע בצורה המרבית על נקודת ההשקפה של אנשים על מחשוב?" היא שואלת. "איך נוכל לעשות את המחשבים יותר נגישים ליותר אנשים בכל מובן? עדיין המיחשוב נגיש יותר לאלה שממש מבינים איך הוא עובד. צריך להפוך את היוצרות ובמקום שהאנשים יצטרכו להבין את המחשבים, המחשבים צריכים להבין אותנו".

 

הבנת דיבור במשמעות הסמנטית שלו היא כנראה האתגר הגדול ביותר של מחשבים בעשור הקרוב. ביל גייטס משוכנע בכך והוא מכוון חלק גדול מההשקעה המסיבית של מיקרוסופט במחקר בסיסי בתחום הזה. "בגדול", אומרת סימה, "אין מחסור בהזדמנויות בתחום המחשבים. יש דרישה לאנשים בעלי רעיונות מקוריים ופרספקטיבה רעננה. והם קיימים בכל מקום."

 

סטיב לוהר הוא כתב בכיר לנושאי טכנולוגיה בניו-יורק טיימס, מחבר רב המכר GO TO, הסיפור על התוכניתנים שיצרו את מהפיכת התוכנה. תרגום: תמרה גוכברג.