לקראת הים: איזה מקדם הגנה צריך באמת?

ההבדלים בין תכשירי הגנה מפני השמש עם מקדם הגנה 50 לבין מקדם הגנה 25 זעומים אז איך תדעו איזה מקדם לבחור? לקראת הקיץ יצאנו לבדוק איך פועלים התכשירים השונים, האם הם עומדים בהבטחותיהם ומהם החידושים השנה

שושנה חן פורסם: 17.05.05, 08:30

אחרי שנים של יציבות בתחום התכשירים להגנה מפני שמש חלה בשנה שעברה תפנית ונרשמה עלייה של 4%-3% בצריכת תכשירי ההגנה. הסיבה לעלייה היא הגדלת מגוון השימושים. כלומר, היום משתמשים בתכשירי הגנה לא רק בעת הליכה לים או לבריכה, אלא גם ילדים שהולכים לגן בתקופת הקיץ מקפידים להימרח היטב לפני שהם יוצאים מהבית.

 

 

השנה צפויה מלחמת מחירים אגרסיבית בשוק, המגלגל כ-80 מיליון שקל, בין השאר בגלל הגידול הדרמטי במספר נקודות המכירה של מגיני השמש. נוסף למלחמת המחירים המסורתית של רשתות הדיסקאונט בינן לבין עצמן ובין השוק הפרטי, גם חנויות הנוחות של ילו ודור אלון (כ-160 נקודות מכירה בסך הכל) נכנסו לתחום והחריפו את התחרות.

 

איך פועלים תכשירי ההגנה?

 

החומרים הפעילים להגנה מפני קרינת השמש מסוגלים להקטין או למנוע את נזקי החשיפה באחת מ-3 דרכים: כימית - על ידי ספיגת קרינת UV לפני שזו הגיעה לשכבות העור הפנימיות. בשיטה פיזיקלית - על ידי החזרת האור. חומר הפועל באחת משתי שיטות אלו חייב להישאר על השכבה החיצונית של העור. בשיטה ביולוגית - על ידי הפחתת התגובה הדלקתית באמצעות עיכובה או דרך שכלול תהליכי הריפוי. בשיטה זו החומר חייב לעבור דרך השכבה החיצונית כדי להגיע לשכבות הפנימיות שעליהן הוא משפיע. במספר תכשירים קיים שילוב של 3 השיטות.

 

מה פשר הסימונים על האריזות?

 

 

 

 

 

האם מקדם ההגנה בפועל תואם את הצהרות היצרנים?

 

בדיקות שנערכו בשנה שעברה בבריטניה, ביוזמת ירחון הצרכנות וויטש, העלו כי מקדמי ההגנה בפועל  אינם זהים תמיד למוצהר על האריזות. זה קרה במוצרי מותגים פרטיים של בוט'ס וסופרדראג אבל גם במוצר של ניבאה. הבעיות נתגלו גם בבדיקת מרכיב ההגנה הבסיסית לשמש (לקרני יו.וי.בי) אבל בעייתית יותר היתה ההגנה לקרני יו.וי.איי. בישראל, אגב, מאושרים לשיווק משנת 2004 רק תכשירים המכילים הגנה מפני שני סוגי הקרניים. כל היצרנים טענו בתגובה שבבדיקות שהם עורכים המוצרים עומדים בתקנים.

 

ובישראל? אין גוף שבודק את כל התכשירים להגנה מפני קרינת השמש ומשווה ביניהם. משרד הבריאות מסתמך על בדיקות היצרנים. המשרד בודק את פרוטוקול הניסויים ואת תוצאות הבדיקות להגנה מקרני יו.וי.איי ו-יו.וי.בי הנעשות במעבדות בארץ ובמכונים בחול ומסתמך גם על הצהרות היצרן, נמסר ממשרד הבריאות. כאשר מדובר במוצרים המיוצרים בארץ, נעשות הבדיקות המוכיחות את המספר של מקדם ההגנה על ידי רופאים מומחים במעבדות מיוחדות. אם מתברר כי התכשיר אינו מתאים לייעודו - הוא אינו מאושר לשימוש.

 

מהו אורך החיים של התכשירים?

 

אומנם החוק איננו מחייב סימון של פגות תוקף, אבל מומלץ להשתמש בתכשירים בתוך שנתיים מיום הקנייה. חלק מהחומרים עלולים לשנות את הרכבם הכימי כעבור שנתיים ולהפסיק להיות יעילים.

 

באיזה תכשיר לבחור?

 

באגודה למלחמה בסרטן ממליצים ללכת על פי המחיר הכדאי ביותר, שכן אין הבדל באיכות המוצרים של החברות השונות. בבתי המרקחת של חלק מקופות החולים ניתן לרכוש סוגים שונים של מסנני קרינה בהנחה כל השנה ולקראת הקיץ ניתן ליהנות מהנחה של עד 60%.

 

בשוק קיימים תכשירים המוגדרים כחסמי שמש (סאן בלוק) בניגוד לתכשירים הנקראים מגיני שמש (סאן סקרין). על פי הנחיות רשות המזון והתרופות האמריקנית FDA, חסם שמש חייב להכיל מקדם הגנה של 15 ומעלה בעוד שמגן שמש רגיל יכול להכיל כל רמה של מקדם הגנה. במקביל, חשוב לזכור כי אין תכשיר המסנן 100% מהקרינה. קיים שוני בין יכולת ההגנה של התכשירים מפני סוגי הקרינה השונים. ההגנה מפני קרינת יו.וי.בי יעילה יותר ומגיעה עד ל-93% בתכשיר עם מקדם הגנה 15 בעוד שההגנה מפני קרינת יו.וי.איי בתכשיר עם מקדם הגנה זהה מגיעה למקסימום 90%.

 

נכון להיום, עדיין לא קיים בשוק תכשיר למריחה אחרי החשיפה המבטל את הנזקים המצטברים מהשמש שהם בלתי הפיכים. תכשירי לחות שונים בשוק רק משפרים את ההרגשה אך לא מבטלים את הנזקים.

 

האם התכשירים עמידים במים?

 

כשיצרן כותב שהתכשיר שלו עמיד במים, פירושו של דבר שהוא עמיד במים עד 40 דקות ולא לעד. גם תכשיר עמיד במים מחייב למרוח אותו מחדש אחרי שהיה ממושכת במים. על חוף הים מומלץ למשוח על הגוף תכשיר אחת לשעתיים. לספיגה מירבית מומלץ להימרח חצי שעה לפני הכניסה למים. כמות של 35 מ"ל מספיקה למריחה של מבוגר ממוצע בסיבוב אחד.

 

החידושים של השנה