עונת הדובדבנים: 5 אתרים לקטיף עצמי

מה זה אדום, מתוק ומלכלך את הידיים? דובדבנים או פטל או דומדמניות או תות יער, או שכל התשובות נכונות. בימים אלה נפתחת ברמת הגולן (אבל לא רק) עונת קטיף הפירות, שעוברת גם דרך נקטרינות, שזיפים, ענבים ותפוחים, ומסתיימת עם התאנים. איפה, כמה ומה עוד - מדריך שימושי

כל שנה, בסוף מאי בערך, מוקמת בסטה קטנה בכניסה למקום מגוריי ועליה השלט האלמותי: "דובדובנים למחירה". או אז עולה חיוך גדול על שפתיי. אני, ושאר העוצרים בצידי הכביש, יודעים כי או-טו-טו תחל עונת הקטיף ואנו נוכל לקנות את הפירות בסופר ובבאסטות, ומאידך, נשמח לשים פעמינו צפונה, לביקור הקטיף השנתי ברמת הגולן.

 

כמה עיצות חשובות, לפני שמפשילים שרוולים: 

 

• אם אתם באים מרחוק צאו מוקדם. נכון, חלק מהאתרים מוצלים, אבל החוויה המקסימה הזו הופכת חיש קל לסיוט בין שתיים לארבע בחום יוני-אוגוסט.

 

• רצוי מאוד להגיע במהלך השבוע ולא בסופו אז עלולים פקקים, תורים והמון אדם לקלקל את הנאת הקטיף.

 

• נא שימו לב לעובדה כי קטיף הדובדבנים קצר במיוחד ונע בין שלושה שבועות לחודש. פירות אחרים ניתן לקטוף במהלך הקיץ כולו.

 

• בואו בבגדים בלויים למשעי או לפחות כאלה שאין בעיה לזרוק אחרי החוויה לפח. כתמי הפירות הבלתי נמנעים לא נבהלים בדרך כלל מאבקת הכביסה ומסמנים כי הגיעו כדי להישאר.

 

• הקפידו לאכול משהו לפני הקטיף. אכילת פירות על בטן ריקה היא מתכון מוצלח במיוחד לכאבי בטן עזים.

 

• אל תפריזו בקניית כמויות הפרי אחרי הקטיף. קיימת נטייה לקנות הרבה כי "יותר זול". זה נכון כל זמן שאתם מתכוונים להכין ריבות או מאכלים אחרים. חשוב לזכור כי עד שתגיעו הביתה אתם עלולים למצוא בכליכם בעיקר עיסה פירותית ודביקה.

 

• תיהנו. מאוד.