טיסות שכר: מחירים זה לא הכל

לקראת הצפת שוק התעופה הישראלי בטיסות השכר של הקיץ, מתעוררות כמה שאלות: למי מתאימה טיסת שכר? במה היא שונה מטיסה סדירה? ממה צריך להיזהר? האם הלקוחות באמת מרוויחים מטיסה כזאת? התשובות לפניכם

אריה אגוזי פורסם: 24.05.05, 09:51

כשאומרים בעברית טיסת שכר, זה לא בדיוק אותו דבר כמו באנגלית, צרפתית, גרמנית או ספרדית. בישראל גם המושג הזה התפתח מאוד מאז הופיע לראשונה בשמי ארצנו וסחף את קהל הממריאים שרצה מושב בזול בדרך לנופש שלו. אז למה אנחנו שונים משאר העולם? ננסה לעשות קצת סדר בבלגן. 

 

הבעיה העיקרית של הנוסע הישראלי שמחפש טיסה לחו"ל היא שהגורם המכריע עבורו הוא רק המחיר. יתר המרכיבים בטיסה לא מעסיקים את הצרכן המקומי והרשויות מגלות אוזלת יד בדאגה לאינטרסים שלנו. כך, למשל, אפשר ליפול על חברת תעופה קטנה מאוד שיש לה אולי שני מטוסים, ואם אחד מהם מתקלקל - הנוסעים בבעיה קשה.  

 

רבות מחברות השכר הזרות שטסות לישראל בקיץ מפעילות את המטוסים עד קצה גבול היכולת, ולכן התקלות הן רק עניין של זמן. לחברת שכר קטנה, תקלה במטוס אחד משבשת את כל לוח הטיסות, מה שגורם לנוסעים בישראל או בחו"ל להמתין שעות בנמלי התעופה. לרוב חברות השכר הקטנות גם אין את כוח-האדם לטפל במשברים כאלה.

 

הנוסע הישראלי למד לשאול את סוכן הנסיעות שלו אם במלון בחו"ל יש מיזוג אוויר, בריכת שחייה או קזינו, אבל לא טורח משום מה לשאול איזו חברת תעופה תבצע את הטיסה במסגרת חבילת הנופש שרכש. וכך מוצאים עצמם הישראלים לעתים קרובות מדי במטוסים של חברות שכר קטנות המועדות לתקלות. 

 

מי שכבר זכה להמתין ימים ולילות בנמלי תעופה באגן הים התיכון יעיד על חוסר האונים של נציגי כמה מהחברות. יש כמובן גם מארגני טיסות שכר רציניים ואחראים, שערוכים לטיפול בנוסעים תקועים, אבל הם לא רבים. רוב הסיכויים שתקלה כזאת תיגמר בתביעה בבית משפט, בניסיון למזער את הנזק הכספי שנגרם לנוסע, אם לא את עוגמת הנפש.

 

השכר ועונשו

 

זוהר אנדלמן, מנכ"ל "יוניטל", סיטונאית התיירות המפעילה בין היתר טיסות שכר ליעדים שונים, נחשב למומחה בתחום. הוא סיפק לנו כמה תשובות שימושיות לתייר הישראלי.  

 

במקור, טיסת שכר היא כשמה - טיסה שמישהו שכר כדי להטיס קבוצת אנשים ליעד מסוים, שאליו אין טיסות סדירות. בדרך כלל סיטונאי תיירות רוכש את כל מושבי המטוס ומוכר אותם. כך החלו טיסות השכר גם בישראל: קיץ, ביקוש גדול, סיטונאי רוכש מושבים מחברת תעופה, וזו מפעילה עבורו סידרה של טיסות ליעד מבוקש.

 

בישראל טיסת השכר הקלאסית שינתה צורה. אנדלמן: "בארץ יש למעשה שני סוגים של טיסות שכר - הסוג הקלאסי, המיועד לקחת נוסעים בעונת הביקוש ליעד נופש מסוים, וסוג אחר הדומה מאוד לטיסה סדירה".

 

למעשה, נוצרו כאן טיסות שכר סדירות, עד כמה שהמושג הזה מבלבל. "החוקים והתקנות בישראל מונעים מחברות תעופה מסוימות להפעיל טיסות סדירות ליעדים שונים", מזכיר אנדלמן. "לצורך כך המציאו את השכר הסדיר, שהן טיסות עוקפות סדיר. טיסות כאלה מופעלות בעיקר על ידי חברות השכר הישראליות ישראייר, ארקיע וסאן דור. הן כל כך דומות לטיסות סדירות, שניתן לצאת בהן ליעד אחד ולחזור מיעד אחר".

 

- המחירים בטיסות שכר באמת יותר נמוכים מאשר בטיסות סדירות?

 

"טיסת השכר זולה בדרך כלל ב-15 עד 20 אחוז מטיסה סדירה, אבל יש מקרים מסוימים, בתאריכים מסוימים, שבהם השכר יקר יותר מהסדיר. על הצרכן לבדוק את ההיצע בתאריך שמתאים לו". 

 

הנוסע הישראלי תאב הדילים לא שואל את עצמו באיזו חברה הוא טס ובאיזה מטוס. נכון שבדרך כלל מדובר ביעדי נופש המצויים במרחק של לא יותר משעתיים טיסה מישראל, אבל תקלה היא תקלה וללא טיפול נאות היא הופכת תמיד לסבל.

  

- מי מפקח על הבטיחות של חברות השכר הפועלות ברחבי העולם וגם בישראל, בעיקר אלה שקמות בעונות של ביקוש מוגבר ונעלמות מיד כאשר הביקוש יורד?

 

אנדלמן: "חברות לטיסות שכר צצות לעתים קרובות כדי לתת מענה לביקושים נקודתיים. לא תמיד ידוע בדיוק מי עומד מאחרי חברות אלו, שכן לעתים הבעלים האמיתיים מסתתרים מאחרי שמות של חברות שהוקמו במיוחד לצורך ההפעלה הזמנית של הטיסות. ידוע כי בעולם צצות מדי שנה מאות חברות לטיסות שכר ושיש מטוסים העוברים מיד ליד, כדי להפעיל את הטיסות האלו באזורי הביקוש. הבעיה עם החברות האלו כפולה - הרמה המקצועית של הטייסים אינה ברורה וכך גם לגבי רמת התחזוקה של המטוסים".  

 

- מה קורה בתחום הזה בישראל?

 

"בחברות השכר הישראליות אין בעיה שכן הן פועלות בסטנדרטים גבוהים. גם עם רוב חברות התעופה הזרות המפעילות טיסות שכר עבור סיטונאים ישראלים אין בעיה. אבל אני לא מתעלם מכמה בעיות, בעיקר של חברות ממדינות מסוימות במזרח אירופה וגם כמה באגן הים התיכון. לנוסע יש זכות מלאה לשאול את סוכן הנסיעות שלו מי מבצע את הטיסה ומה הרקורד של החברה".

 

- האם המחיר הנמוך יחסית של טיסות השכר מעניק לנוסעים פחות זכויות? 

 

"נוסע בטיסת שכר זכאי לטיפול כמו נוסע של טיסה סדירה, במקרה של עיכובים בטיסה. הטיפול הוא על פי אורך העיכוב. זה מתחיל מכריך ושתייה, עובר דרך ארוחה מלאה ויכול להסתיים גם במלון ללינת לילה. אני מודע לכך שלא כל מפעילי טיסות השכר נותנים את הפיצוי המתבקש מתקלות, אבל בדרך כלל זה ניתן".

 

מסקנה: מומלץ לבדוק עם נוסעים שכבר טסו בטיסת שכר של חברה מסוימת, איך טיפלו בהם לאורך המסלול ליעד וממנו.

 

- מי אמור לטפל בנוסעים הנתקעים בנמל תעופה בחו"ל?

 

"חברת התעופה, במקרה זה, היא רק ספקית של המטוס. מי שמטפל בנוסעים היא החברה שרכשה את המושבים ומכרה אותם. אני חייב לציין שבמקרה של כוח עליון כמו שביתה או מזג אוויר גרוע, הנוסעים לא יקבלו אוכל או בית מלון, אבל לנוסעי השכר יש יתרון במקרים קיצוניים, בהם חברת התעופה מפסיקה לפעול, למשל במקרה של פשיטת רגל. מפעילי השכר מפקידים במינהל התעופה ערבות בנקאית למקרים כאלה. זו אמורה לשמש כדי לרכוש עבורם כרטיסי טיסה כדי להחזירם לישראל במקרה שהחברה שהיתה אמורה לבצע את הטיסה לא מסוגלת לבצע אותה".

 

בעוד שמינהל התעופה דורש מחברות השכר הזרות ערבות למקרה שהן לא יוכלו לבצע את הטיסות, הרי שאין הוא נוקט כמעט כל צעד ממשי להקטנת התופעה של איחור בטיסות, שנמשך לפעמים יותר מיממה. מינהל התעופה, במצבו הנוכחי, לא מסוגל לפקח על טיסות השכר. התוכנית להפוך את המינהל לרשות תעופה אושרה בכנסת, אבל הביצוע איטי. לאיש לא בוער להקים בישראל גוף שיפקח בצורה יעילה על ענף התעופה.

 

- כ-40 חברות שכר זרות יפעלו הקיץ בשוק הישראלי. האם צריך להתכונן נפשית לאיחורים שיפגעו בחופשה?

 

אנדלמן: "נראה שכן, ונראה שהישראלים לא לומדים מהניסיון וממשיכים לרכוש כרטיסים בעיקר רק על פי המחיר".

  

- האם בטיסת שכר יש מי שאחראי למזוודה או תיק שנעלמו ולא נמצאו?

 

"מתברר שבנושא הזה קיימת בעיה. האחריות למטענם האישי של הנוסעים מוטלת על חברת התעופה המפעילה את המטוס. לכל חברת תעופה שמטוסה מגיע לישראל כדי להפעיל טיסת שכר יש בנמל התעופה בן גוריון סוכן תפעול. הוא אמור לטפל במקרים של אובדן ציוד אישי ובדרך כלל זה נעשה".  

 

מנ"כל יוניטל צופה שבעתיד תופעלנה בישראל טיסות זולות מהסוג שמפעילות חברות תעופה כמו "איזי ג'ט" באירופה. מדובר בטיסות המציעות לנוסע רק מושב במטוס. החברות האלו פועלות בדיוק מבצעי גדול, אבל כל דבר נמכר במטוס בכסף. עד היום לא הגיעו טיסות מהסוג הזה לשוק הישראלי.  

 

אנדלמן אומר כי אילו משרד התחבורה היה נענה לבקשות של חברת ישראייר לטוס ליעדים נוספים על בסיס סדיר, ניתן היה להפעיל טיסות מוזלות כאלה לעשרה יעדים. כך נוצר מצב שבו מינהל התעופה לא מפקח כיאות על נושא טיסות השכר ומצד שני מונע מחברות תעופה לטוס לאן שהן רוצות. במצב הזה הנוסעים נפגעים פעמיים.

 

אז בינתיים יש לנו טיסות שכר, וסביר שתטוסו באחת מהן בקרוב. ואם לסכם את העצות של זוהר אנדלמן, נראה שניתן לצמצם את הסיכוי לתקלות על ידי בירור כמה פרטים לפני שנותנים את כרטיס האשראי לסוכן הנסיעות.