- מה בנוגע לסקר שלפיו רופאים חושדים באחד מכל ארבעה חיילים שהוא מתחזה?
"אינני מכיר את הסקר, אך עלי לומר שהרופאים הצבאיים עובדים קשה מאוד. חייל הולך לרופא פי 5-4 פעמים מאזרח ממוצע. מעט רופאים, לא כולם, אינם אמפתיים מספיק. זו בדיוק הנקודה שמטרידה אותנו. בנוגע לטיפול הרפואי אני שקט לגמרי: ברור שיש ליקויים שאנחנו עלולים לפספס, אבל הטיפול טוב".
- נטען שאתם מגבים מדי רופאים, ובכך עשויים "לעודד" רשלנות.
"האמת היא שיחס לא הולם מטריד אותי הרבה יותר מאשר רשלנות, שאינה נפוצה כלל. היו לא מעט מקרים שנקטנו בעקבותיהם צעדים משפטיים: רופאים ננזפו, קיבלו הערות פיקודיות, ואפילו סיימו את תפקידם. בקדנציה שלי היו לפחות חמישה מקרים שבהם הערתי לרופאים, ושני מקרים שבהם סיימנו תפקיד של רופא בגלל התנהגות לא ראויה. אנחנו ממש לא מקילים ראש בנושא".
- האם היה מקום להתערבותכם, למשל, במקרה של לירון שטרן?
"אינני מכיר את המקרה באופן אישי מכיוון שלירון לא הגישה קבילה נגד הרופאה. בעקבות פנייתכם פנינו לכל הרופאים והאנשים ששירתו במרפאה בשנים עברו, ולא הצלחנו לקבל פרטים. בכל מקרה, כפנימאי אני יכול לומר שמדובר במחלה נדירה וקשה לאבחון, והסיכוי לאבחנה בתקופה של שבועות ספורים הוא אפסי. אבל בלי שום קשר, יחס לא הולם וגסות רוח של רופא כלפי המטופל שלו אינו ראוי בשום מצב".
- אבל כשהוכרה שטרן כנכת צה"ל, חוות דעת של מומחה מטעמכם קבעה שמדובר ברשלנות.
"במקביל לחוות דעת זו היתה חוות דעת נגדית של מומחה נוסף מטעמנו. אילו המשפט היה קובע מקרה של רשלנות, הוא היה מובא לידיעת משרד הביטחון".
- ולסיום, מה בנוגע להרחקת המסוקים מהגבול?
"אינני יכול להגיב בנושא מכיוון שחיל הרפואה לא מחליט היכן פורסים מסוקים. מי שהחליט הוא אגף מבצעים של חיל האוויר, והם עשו זאת מנימוקים שלהם, בלי להביא בחשבון את דעתנו אם זה מוצדק להורידם משם".
- אתה לא חושב שהיו צריכים להתייעץ גם איתכם?
"בהחלט כן. אני חושב שמן הראוי היה להתחשב בדעתנו".