שבעה שבועות נדדו בני ישראל במדבר, התמקמו, קיבלו הנחיות מדוקדקות למופע האור קולי, לבשו לבן, לא אכלו בשר, ובסופו של יום קיבלו את הדיברות והורישו לנו מסורת של גבינות. שבועות הוא חג לבן. כשחיפשתי כיוון אחר לחלב שארץ הדבש מתברכת בו הלכתי בעקבות הפזורה והגעתי בשיטוטי למטבח הבלקני.
המושג "מטבח בלקני" מתייחס למסורת הקולינארית של הארצות ששוכנות באזור הים השחור. תורכיה, בולגריה ויוון מהוות את הציר המרכזי, כשלכל אחת מהן יש סממנים המיוחדים לה. יוון היא מלכת הפטה, בתורכיה יש עדויות שאכלו חלבה כבר לפני 700 שנה ולבולגרים מיוחס הבורקס מבצק עלים (לפחות אם גדלתם על סמי בורקס היפואי). הקרבה הגיאוגרפית של ארצות הבלקן הולידה מכנה משותף קולינארי ומכאן השם הקיבוצי. לישראלים, שגדלו על קבב, בורקס וגבינת פטה קל להתחבר לאותו מכנה משותף, לטעמים ולצבעים.
את הרומן שלי עם המטבח הבלקני בכלל והתורכי בפרט התחלתי כשהגורל זימן לי חיבור עם רג'ין, דור רביעי של בשלנים בלקניים. הסבתא רבא של רג'ין עלתה ארצה בשנות ה-30 של המאה הקודמת. עוד באיזמיר היא נחשבה למומחית בבישול. כשהגיעה הנסיכה התורכית ארצה, בעקבות המחזר שהבטיח לה ארץ חלב ודבש, גילתה עד מהרה שכספה הולך ואוזל. מבלי להתייאש ועם הרבה תעוזה חזרה אל הסירים והמחבתות והפכה את כשרונה הטבעי למקור הכנסה. מי שטעם, מיהר לחזור ודורות גדלו על בישוליה. המסורת והמתכונים שעברו מדור אל דור הגיעו אל הנכדה הנושאת גם היא את השם רג'ין ומבטיחה שהסודות והקסם שבבישול הבלקני לא יאבד.
האוכל הבלקני פשוט ביסודו ועושה שימוש בחומרי גלם שניתן למצוא כאן. יחד עם זאת, הוא חוויה כלל חושית: הוא צבעוני, ארומטי (גבינות עזות טעם למשל), מדיף ריח של עשבי תיבול טריים ומלא בטעמים. בכל מדינות הבלקן, יש שימוש נרחב במוצרי חלב כשהחשוב בהם הוא היוגורט, שמלווה גם מאכלי ירקות וגם מאכלי בשר (שווארמה עם יוגורט או קציצות הטלה ברוטב יוגורט). גבינות רבות האהובות על ישראלים מגיעות מאזור הבלקן: הקשקבל, גבינות הצאן ובמיוחדהפטה, וכמובן הגבינה הבולגרית. אוכלוסיית הבלקן הכפרית התמחתה בייצור עצמי של הגבינות במשקים החקלאיים תוך שהם עושים שימוש נרחב בחומרי הגלם שבהישג יד. עם הזמן כל אזור "עשה לו שם" על בסיס הגבינות שהפיק, ממש כפי שאזורים מסוימים בצרפת מזוהים עם יינות מסוימים.
הגבינות הבולטות בשימוש באזור הבלקן הן גבינות צאן – פטה כבשים או עיזים - וכן הגבינות הבולגרית והקשקבל בעלות הטעם המודגש וארומה החזקה והייחודית. שילוב הגבינות עם חומרי גלם מובהקים אחרים של האזור, כגון חציל (קלוי או מטוגן), תרד, עשבי תיבול שונים וכמובן יוגורט, הניב מתכונים רבים ומיוחדים לפי מיטב מסורת המטבח הבלקני.
גבינת פטה
הבולגרים מכירים אותה פשוט כ- "סירנה" (גבינה), או גבינה לבנה. בשאר העולם מקובל לחשוב כי מוצאה של הפטה במדינות הבלקן, וליתר דיוק ביוון. האמת היא שהמילה פטה כלל אינה קיימת בשפה היוונית הקלאסית. אמנם יש אזכור של גבינות בכתבי היוונים, אך לא ברור באילו גבינות מדובר והתיאור של הכנתן מצביע על כך שמדובר בגבינות מסוג שונה ולא בכאלו המשומרות במי מלח כמו הפטה. "פטה" היא מילה יוונית חדשה יחסית, ששאובה דווקא מאיטלקית. יחד עם זאת הפטה כמותג קודמה בעיקר ע"י היוונים כגבינה יוונית מסורתית. כיום מיוצרת פטה במדינות שונות במזרח התיכון, במזרח אירופה ואפילו בארה"ב.
הגבינה הלבנה הבולגרית
לעומת הפטה היוונית המלוחה יותר שבמקור יוצרה מחלב עיזים, לגבינות הלבנות הבולגריות, העשויות מחלב כבשים, יש חריפות נעימה ומרקם קרמי. גבינות אלו יוצרו במשך אלפי שנים, באופן מסורתי, בהרים של מקדוניה העתיקה, אזור ששוכן היום בגבולות בולגריה. חלב הכבשים מועדף בתהליך הכנת גבינה זו, שכן הוא מתוק יותר מחלב עיזים. זו הסיבה לכך שבמקור, יוצרה הגבינה ע"י רועי צאן. אלה, האריכו את חייה ושימרו אותה בתמיסת מי מלח. מים מלוחים עוצרים את תהליך ההבשלה ושומרים אותה "צעירה". לגבינה הלבנה הבולגרית המסורתית, מרקם חלק שמאפשר חיתוך. כאמור היא מבשילה בתמיסת מי מלח, מה שמעניק לה טעם מלוח. הטקסטורה הטרייה והטעם החריף, מקורם בתרבית המיוחדת בה משתמש הגבן שמייצר את הגבינות. הטעם חד אולם רך ולא חומצי. צבעה של גבינה בולגרית מסורתית זו הוא לבן כמובן. את הגבינה הלבנה שעשויה מחלב כבשים נוהגים להגיש לשולחן בעוד שבזו העשויה מחלב פרות נוהגים להשתמש לבישול.
מול השתיים הלבנות הרכות, הקשקבל היא גבינה צהובה קשה, טיפוסית לבלקן, עשויה מחלב כבשים. הגבינה מיושנת למשך כ- 6 חודשים, במהלכם מפתחת ארומה, חריפות וטעם מיוחדים עם רמז של שמן זית. מרקמה חלק וטעמה העדין והאגוזי הופך אותה לחובה בכל מגש גבינות.
לא יכולתי לשחרר את רג'ין לפני שאספתי כמה מתכונים מהמחברת המשפחתית שלה. כל המתכונים מתאימים כמובן לשבועות, ומכילים גבינה ומוצרי חלב.
ספונגוס (כדורי גבינה ותפוחי אדמה על מצע תרד)
החומרים:
1/2 ק"ג תרד
2 תפוחי אדמה מבושלים
200 גרם גבינה בולגרית (מליחות לפי הטעם)
100 גרם קשקבל מגוררת
150 גרם גבינת צאן רכה
2 ביצים
2 כפות פירורי לחם
מלח ופלפל לבן
1/2 כפית אגוז מוסקט טחון
לציפוי:
100 גרם גבינת קשקבאל מגוררת (בנוסף, לזריה על כדורי הגבינה)
אופן ההכנה:
מאפה חציל קלוי וגבינה בולגרית
החומרים:
לבצק:
100 גרם חמאה
1/2 1 כוסות קמח מנופה
1 ביצה
2 כפות מים קרים
קורט מלח
למלית:
3 חצילים קלויים (רצוי בלדי)
1 גביע יוגורט טבעי
150 גרם גבינה בולגרית מפוררת (מליחות לפי הטעם)
1 ביצה
מלח ופלפל שחור גרוס
6-7 עלי ריחן קצוצים
עלים משני גבעולי טימין
100 גרם גבינה צהובה מגוררת (עמק או גלבוע)
1 כף אורגנו מיובש
אופן ההכנה:
ז'זיק (מרק יוגורט קר)
החומרים:
2 גביעי יוגורט
1/2 צרור שמיר קצוץ דק
1/4 צרור נענע קצוצה דק
2 מלפפונים ירוקים חתוכים לקוביות קטנות
כף שמן זית
3 שיני שום כתושות (אפשר יותר לפי הטעם)
קורט מלח
אופן ההכנה:
קלווסיקס קון קזו אל אורנו (קישואים אפויים בגבינה)
החומרים:
1/2 1 ק"ג קישואים קלופים וחתוכים לקוביות
4 ביצים
3 כפות חמאה
150 גרם גבינה צהובה מגוררת
מלח ופלפל לבן
3/4 כוס חלב
200 גרם גבינת עיזים רכה (אפשר חמישה אחוזי שומן)
1/2 כפית אגוז מוסקט מגורר
קורט סוכר
אופן ההכנה:
גלילות חצילים ממולאות בגבינת עיזים ברוטב לימון
החומרים (ל- 30 גלילות לערך):
4 חצילים מאורכים
5 כפות שמן זית
למלית:
250 גרם גבינת עיזים רכה (אפשר 5 אחוז שומן)
1 ביצה טרופה
1 כפית אורגנו מיובש או 2 כפות אורגנו טרי קצוץ דק
1 כף שמן זית
1/2 כפית מלח
1/4 כפית פלפל לבן
קורט אגוז מוסקט
לרוטב:
2 כפות שמן זית
2 כפות מיץ לימון טרי
1 כפית אורגנו מיובש
1/2 כפית מלח
אופן ההכנה: