פרס "טבע" לשירה הוענק לטהא מוחמד עלי

הפרס, בסכום 10,000 שקל, הוענק למשורר אמש, ב', בטקס נעילת פסטיבל המשוררים במטולה

המשורר טהא מוחמד עלי הוא הזוכה בפרס "טבע" לשירה המוענק זו השנה החמישית במסגרת פסטיבל המשוררים במטולה. את הפרס, בסכום 10,000 שקל, העניקו למשורר בערב נעילת הפסטיבל חברי ועדת הפרס שמעון אדף, אריאל הירשפלד, ארז ביטון, חביבה פדיה ודיתי רונן. זו הפעם הראשונה בה זוכה משורר ערבי בפרס זה. בנימוקי ההחלטה כתבו חברי ועדת הפרס: "טהא מוחמד עלי הוא אחד המשוררים האהובים והמעניינים מקרב הכותבים בשפה הערבית בישראל ומשורר בעל שם מחוץ לגבולות ארצו. ייחודה הלשוני של שירתו טמון בכך שיש בה שילוב של הערבית המדוברת והדימויים הפולקלוריסטיים השואבים מחיי הכפר עם הלשון הקלאסית הגבוהה ועם דימויים שמקורם בשירה הערבית הקלאסית וגם בתרבות המערב".

 

חתן פרס ישראל, פרופסור ששון סומך, שהמליץ להעניק את הפרס לטהא מוחמד עלי הכתיר אותו כ"אחד המשוררים החשובים בשירה הערבית בארץ ובוודאי אחד הקולות המקוריים ביותר בספרות הערבית המקומית". לדברי פרופסור סומך, כבר למן קובץ השירים הראשון שפרסם מוחמד עלי ניכר קולו הייחודי והשונה משאר משוררי הגליל והמשולש.

 

בהמלצתו כתב פרופסור סומך: "הוא כתב את שיריו מבלי להיזקק למאפייני השירה הקלאסית כמו משקל, דימויים או דיקציה פיוטית מיוחדת... טהא הוא משורר נועז גם באשר לשימושו בלשון הערבית. הוא מתעלם מהצו הסמוי האומר למשורר 'או שאתה משתמש בלשון הספרותית הגבוהה ואז יש לך סיכוי להתקבל כמשורר של ממש, או שאתה כותב בדיאלקט ואז רוב הקוראים יתייחסו אליך כאל תת-משורר גם אם אתה יוצר מוכשר'. רוב שירתו כתובה בלשון הקרובה ללשון הדבורה ואישיותו הפיוטית פועלת ללא תלות בקונבנציות המקובלות. נושאי שירתו היו אישיים ביסודם, אך רבים מהם משחזרים את ילדותו בכפר הולדתו, צפוריה (צפורי), שתושביו גלו ממנו בעקבות מלחמת 1948. בשירתו כמעט אין למצוא משהו מהלהט הרטורי-דקלרטיבי. ספרי שירתו וקובץ הסיפורים היחיד שפרסם העצימו את מעמדו כמשורר עצמאי ויצירתי לכל דבר. רבים משיריו תורגמו, בשל כך, לעברית, לאנגלית ולשפות רבות אחרות".

 

טהא מוחמד עלי נולד בשנת 1931 בכפר צפוריה (צפורי) שבגליל. בשנת 1948 ברחה משפחתו ללבנון ושנה מאוחר יותר שבה המשפחה למולדת והתיישבה בנצרת בה גדל המשורר ובה הוא חי גם כיום. טהא מוחמד עלי פרסם בין היתר את ספרי השירה "הפואמה הרביעית", "לעשות צחוק מהרוצחים", "שריפה בבית הקברות של המנזר", "שבעה פרפרים צבעוניים" ואת קובץ הסיפורים "סימפוניית הילד היחף".