הישראלי החדש

הוא רואה "ארץ נהדרת", מעריץ את מכבי תל אביב ואפילו טעם גפילטע פיש. קוקו מג'יו, בוגר "המורדים", "קטנטנות" ו"פלוריסיינטה", מביא אבק כוכבים חו"לי ל"טלנובלה בע"מ". והכי חשוב, הוא טוען שהוא פנוי לקשר

בהתחלה זה נשמע קצת הזוי. במבול יחסי הציבור של מלחמת הטלנובלות בין HOT ו-yes נודע כי שחקן מ"המורדים" עומד להצטרף כאורח ב"טלנובלה בע"מ". עד מהרה התברר כי לא מדובר בבדיחה.

 

השבוע נזכה לצפות בתקדים כאשר קוקו מג'יו, אליל הנוער מ"המורדים" ו"פלוריסיינטה", מצטרף לקאסט כדייר קבע בבית חולים פסיכיאטרי. כשרואים את החזון קורם עור וגידים זה דווקא נראה הגיוני למדי. מג'יו מדבר אנגלית שוטפת, מתקשר מצוין עם השחקנים שלצידו, מאכלס תפקיד קטן וחמוד, ובעיקר - הוא מקסים נורא.

 

אני פוגשת אותו במשרדה של מירי דורי, מ"דורי מדיה גרופ", יבואני הקסם הארגנטינאי. מאחורי התפקיד, כך מתברר לי, מסתתר שינוי שלם בחייו של קוקו, המתגורר כאן מאז אפריל, מתכנן לסגור פה ארבעה חודשים, ומתייחס לישראל כאל מקום עבודה לכל דבר. הוא מקבל אותי ב"מה נשמע" טבעי ומצטלצל, ואת השיחה אנחנו מנהלים באנגלית מהולה במעט עברית שהספיק ללמוד בינתיים ("בלגן", "קר", "חם" ו"לבריאות").

 

אז איך כל זה קרה?

 

קוקו: "האמת שאני לא ממש יודע. מירי?".

 

מירי: "חשבנו שזה יהיה נחמד לשלב שחקן שלנו בטלנובלה, וקוקו הוא ממש שלנו. אנחנו מוצאים לו פרויקטים, ונמצאים בעמדה שאנחנו יכולים להציע אותו למפיקים ישראלים. הרעיון עלה עם יוני פארן ואמרנו, למה לא בעצם. היה לנו חשוב שהוא יעשה תפקיד לא גדול, לא תובעני מדי, משהו נחמד".

 

התפקיד שנבחר לבסוף הוא הכל מלבד שיגרתי. דייגו "לוקו" הוא צעיר ארגנטינאי שהגיע לישראל לחפש את אחותו, ובמקומה מצא את בירתנו ולקה ב"סינדרום ירושלים" המפורסם, זה שגורם לתיירים להתנהג באופן סהרורי ולדמיין שהם המשיח. בשלב זה בטלנובלה נדמה כי קוקו הוא בעיקר ההפוגה הקומית. נכונו לו סצינות עם טלי שרון, אילנה אביטל, והמושא הרומנטי המיועד לו היא לא אחרת מאשר מלאני פרס, מי שתטפל בו עד להתאהבות הצפויה. "לא שמעתי על סינדרום ירושלים לפני כן", מתוודה קוקו, "אבל מתברר שהרבה אנשים שמעו על זה. זה מצחיק. נראה לי שאולי אני סובל מזה קצת, כי אני נוסע לירושלים המון, היא מרתקת אותי. רק אתמול הייתי שם שוב".

 

איך היה?

 

"מדהים. זאת הפעם הראשונה שהייתי במסגד, כי הלכתי עם חבר צרפתי מוסלמי. מה שאני אוהב בעיר הזאת זה את כל התרבויות השונות. אתה יכול להיות בשוק של יהודים, רגע אחרי זה בשוק של מזכרות נוצריות, ואחר כך אתה מוקף במסגדים ובדת המוסלמית. כשאני הולך עם ישראלים האווירה קצת לחוצה כי הם פרנואידים מכל דבר, אבל עם המוסלמי היה רגוע. הסתובבנו בלי לדאוג".

 

בחרו לך מחלת נפש חמודה כזאת. בטח תירפא ממנה בקרוב.

 

"אני לא מספר".

 

טוב מאוד. ואיך זה לשחק בישראל?

 

"זה שונה מכל מה שעשיתי עד היום, אני מאוד נהנה. אני רגיל לעבוד פחות או יותר עם אותם אנשים כל הזמן, כי 'המורדים' ו'קטנטנות' ו'פלוריסיינטה' היו כולן באותה ההפקה, ופתאום הכל שונה. יש לי פרטנרים חדשים, במאי חדש. אבל הגעתי למסקנה ששחקנים דומים בכל מקום בעולם. כדי לרצות להיות בתחום הזה אתה צריך להיות משוגע מלכתחילה. לכל אחד יש את המוזרויות הקטנות שלו, ואני אוהב את זה. מה שקשה זה לדבר אנגלית, אבל הצוות עוזר לי ומסתדרים. כולם מאוד סבלניים".

 

מי למשל?

 

"שי קפון, הבמאי, הוא בחור ממש חמוד ומצחיק. נראה לי שהוא לא התאמן באנגלית הרבה זמן וקשה לו, אבל אנחנו מסתדרים. רואים שהוא היה פעם שחקן, אני אוהב את איך שהוא מסביר דברים. גם מלאני וטלי מתוקות, וגם את עפר (שכטר - ה.ב) אני אוהב. נדמה לי שמכולם הוא הכי משוגע, לא?".

 

ככה אומרים.

 

"אני לא מכיר אותו לעומק, אבל הוא נראה לי בחור מעניין".

 

יש כאלה שטוענים שהוא לא מספיק חינוכי עבור הנוער שלנו.

 

"באמת? טוב, אני מכיר את התלונות האלה מ'המורדים', ולפעמים אני יכול להבין את זה, אבל זו צביעות. אנשים צריכים להבין שילדים רוצים משהו שהם יוכלו להזדהות איתו, ושהילדים של היום לא מתנהגים כמו פעם. עובדה ש'המורדים' הצליחו כל כך בכל המדינות, הם הראו את הטעם, הרגשות והבעיות של הילדים שדומים בכל העולם".

 

זהו הביקור הרביעי של קוקו בישראל - רק השנה הוא היה כאן פעמיים, פעם אחת עם המופע "פלוריסיינטה" ובפעם השנייה בא לביקור בעל אופי פרטי יותר. השמועות על כך שלקוקו יש יותר מאשר זיקה תרבותית לכאן לא איחרו להגיע. מדברים על חברה ישראלית, חיילת ודוגמנית, שמלמדת אותו את כל ה"מה נשמע" הזה. אבל מקוקו לא תוציאו כלום. "אין לי חברה, זה לא סוד ולא כלום, זה פשוט לא נכון. גם אני ראיתי את התמונה בעיתון עם ידידה שלי, וכתוב שהיא חברה שלי, מה אני יכול לעשות בקשר לזה. אני כאן לבד, אז אני יוצא עם חברים וזה לא אשמתי שמפרסמים תמונות בעיתון וטוענים שמישהי היא בת זוג שלי".

 

איך נראה סדר היום שלך?

 

"אני גר בדירה בתל אביב, עיר שאני מאוד אוהב חוץ מהפקקים. יש לי מורה פרטי לעברית, כי אני בכל זאת חי ועובד כאן עכשיו, אז אני צריך לדעת את השפה. כשאני לא לומד עברית או נמצא בצילומים, אני הולך לחדר כושר, לשחות, לים. אני רוצה לגלוש, אבל בינתיים אין גלים. בימי ראשון אני משחק כדורגל עם חבר'ה ישראלים. בערבים אני אוהב לצאת למסעדות. כבר פחות לברים כמו פעם".

 

ובתוך כל זה יש גם מעריצים אני מניחה.

 

"כן, זה חלק מהעניין. זה נחמד בסך הכל. לפעמים אני בהלם מההשקעה של הילדים. הם מקימים אתרי אינטרנט, מעבירים מידע, הם כמו עיתונאים קטנים. ילדה אחת אמרה לי שכל אחד יודע קצת ויחד הם יודעים המון".

 

ואתה נשאר בעמדתך. אתה פנוי לגמרי?

 

(צוחק) "כן, אפשר להגיד".

 

נו, אז איך הבנות הישראליות?

 

"יפות מאוד. אבל הנשים הכי יפות הן בארגנטינה. אנחנו מאוד גאים בנשים שלנו ובאוכל שלנו, וגם ישראלים שמבקרים בארגנטינה יגידו שהארגנטינאיות הכי יפות בעולם".

 

גם אם הוא לא אוהב להיות מושא של שמועות, קוקו חייב להזדהות קצת עם החיטוט בחייו. ניכר בו שהוא מאוד סקרן, מה שמסביר את השאלות שהוא מפנה לכיווני, כמו למה שי קפון הפסיק להיות שחקן, ומה אני יודעת על שאר השחקנים שעומדים לשחק איתו. מעבר לחיבתו לנדודים, קוקו נתן דרור לסקרנות גם בבחירת המקצוע שלמד באוניברסיטה - לא מזמן סיים לימודי תואר ראשון בעיתונאות, מקצוע שהוא שוקל כאופציה רצינית לעתיד. "אני אדם שאוהב לעשות הרבה דברים, ואמא שלי תמיד אומרת לי שצריך לבחור", הוא מסביר. "עד עכשיו בכל שנה שאלתי את עצמי מה יהיה, מה אעשה, במה אבחר. אבל החלטתי להמשיך לשחק בינתיים, ליהנות מזה כל עוד זה נמשך. בכל מקרה, יש דמיון בין עיתונאי ושחקן, ואני מקווה גם לעבוד בעיתונות יום אחד".

 

איזה סוג של עיתונאי היית רוצה להיות?

 

"כתב ספורט, או כתב חדשות חוץ".

 

נו, אז תן פרשנות למצב הפוליטי כאן.

 

"יש לי דעה על המצב בישראל, וכמובן שאני מודע למה שהולך לקרות כאן. אבל זה לא המקום שלי להביע את הדעה שלי. אם היינו בארגנטינה זה היה אחרת, אבל אני אורח כאן, אני לא מעז להתערב".

 

ובספורט?

 

"כאן אני מרשה לעצמי. אני אוהב את מכבי תל אביב בכדורגל ובכדורסל, כי הם בצבעים דומים לקבוצה שלי בארגנטינה. ראיתי את המשחק מול אירלנד ואני רוצה להגיד לך שאם לא תיכנסו לגביע אחרי המזל הגדול שהיה לכם, אז אני כבר ממש לא יודע מה להגיד".

 

אומרים שאתה מעריץ את מרדונה.

 

"כן, הוא האליל שלי. איש ענק. אני ממש מתרגז כשאומרים עליו דברים רעים. ראיתי איך חיקו אותו ב'ארץ נהדרת', וזה לא הצחיק אותי בכלל. מותר הכל, אבל לא לגעת במרדונה, יש גבול".

 

בבאונוס איירס, עיר הולדתו, קוקו השאיר זוג הורים וארבעה אחים. מאז התגלה בגיל 18 על ידי חברה של מפיקת "קטנטנות", ההתגלגלות שלו בשואוביז היתה חלקה למדי, וכשישוב הוא מתכונן להשקת הפרויקט הבא - להקת רוק שעימה נמנים עוד ארבעה חברי "המורדים" לשעבר: פירו (רוקו), אנג'י (פליסיטס), פרנסיסקו (פרנסיסקו) ובלן (בלן). "הדיסק כבר מוכן, אבל יש עוד דברים שצריך לשנות", הוא אומר. "זה יצא עם תוכנית טלוויזיה ויהיה דבר גדול בכל העולם, אני בטוח. זה מאוד מרגש אותי. אני שר שם ופירו כתב את השירים, שהם שירי רוק טובים מאוד".

 

אתה אוהב רוק?

 

"המוסיקה שאני הכי אוהב היא רגאיי, אבל גם רוק אני שומע המון. אני אוהב את הרולינג סטונס, הדלתות, פינק פלויד וגאנז אנ'רוזס. גם מוסיקה ישראלית יצא לי לשמוע. אהבתי את 'היהודים', את 'משינה' ואת שלמה ארצי".

 

באמת?

 

"כן, אני מת לראות את ההופעה שלו בקיסריה. רק להיות שם בהופעה, עם כל העתיקות וההריסות, נראה לי חוויה מדהימה".

 

מה עוד אתה צריך להספיק לעשות כאן?

 

"לנסוע לטבריה וגם לסיני, כדי להשוויץ שהייתי במצרים. אבל חוץ מזה באמת עשיתי את כל מה שצריך בישראל. אפילו אכלתי גפילטע פיש".

 

ואיך היה?

 

"לא משהו. לא נראה לי שמתאים לי להיות אשכנזי".

 

"טלנובלה בע"מ", א'-ה', HOT3 , 20:05