"שימו סרט ירוק נגד האלימות"

מארגני כנס בנושא "התמודדות החברה הישראלית עם תופעת האלימות" קראו לישראלים לקשור סרט ירוק על מכוניתם, לאות הזדהות עם המאבק באלימות. "כדאי לחזור לתקופה בה המשמעת היתה נוקשה", אמר השר גדעון עזרא. השופט בדימוס שמגר תקף את עסקות הטיעון, שמובילות לדבריו לזילות של העונש וההליך הפלילי

אחרי הסרטים הכתומים של מתנגדי ההתנתקות והכחולים של תומכיה, הגיע תורם של הסרטים הירוקים. בכנס שנפתח אתמול (א') באילת, ביוזמת העירייה, בנושא "התמודדות החברה הישראלית עם תופעת האלימות" קראו המארגנים לתושבי ישראל לקשור סרטים ירוקים על מכוניתם לאות הזדהות עם המאבק נגד האלימות. "אני עומד פה כאזרח מודאג" אמר משה אהרונישקי, מפכ"ל המשטרה לשעבר. "אם אנחנו לא ננצח את האלימות, האלימות תנצח אותנו".

 

גדעון עזרא, השר לביטחון פנים, העומד בראשות הוועדה למלחמה באלימות שהקימה הממשלה, אמר כי ישנה תוכנית לשורה של שינויי חקיקה במטרה להילחם באלימות, כמו למשל הצורך בחוק שיתיר למאבטח לחפש על גופם של תלמידים בכניסה לבתי הספר כדי למנוע הכנסת כלי נשק. "כולם מדברים על חוק זכויות התלמיד", אמר השר עזרא. "הגיע הזמן שנדבר על זכויות ההורה, המורה והגננת. אולי כדאי לחזור לתקופה שבה המשמעת היתה קצת יותר קשה". בין ההצעות שאותן הביא השר עזרא הייתה הכוונה להפוך את ציון ההתנהגות לציון מגן. השר עזרא הוסיף גם כי המקום המתאים ביותר להתחיל בו את החינוך נגד אלימות הינו בגיל הרך, כבר בגני הילדים.

 

אהרון שמגר, שופט בית המשפט העליון בדימוס, שהשתתף אף הוא בכנס, העלה טענות נגד הסכמי הטיעון שנחתמים בין התביעה להגנה במשפטי האלימות: "אני רואה פעמים רבות שיש סחר-מכר בין הנאשם לבין התביעה. עסקאות טיעון בדרך כלל מכובדות על-ידי בתי המשפט וכתבי האישום הופכים להיות קלים יותר – במקום אונס – מעשה מגונה, במקום רצח – הריגה. לדעתי, חייבים להביא בחשבון גם את האינטרס הציבורי. לא יתכן שהשיקול המשמעותי יהיה הנתונים הסטטיסטיים, כלומר, לגמור את המשפט בהרשעה. אין לכך הצדקה מבחינה ציבורית וזה גורם לזילות של העונש וההליך הפלילי. אנחנו לא יודעים מהו הסוד הכמוס שגורם להפוך עבריין ללא עבריין".

 

השופט משה מיכליס, נשיא בתי משפט לשלום במחוז הדרום, אמר בתגובה לטענותיו של שמגר כי בתי המשפט אינם מעורבים בעיסקאות טיעון ואין להם שליטה על השינוי בכתבי האישום. "לצערי", אמר, "נתקלתי בהרבה טענות נגד מערכת בית המשפט על סמך כתבות בעיתון שאין בינן לבין המציאות שום קשר. השופטים מסתכלים על מה שהתביעה וההגנה מביאים ואסור לנו לשכוח את עקרונות המשפט שנותנים לנאשם זכויות. השאלה היא האם הענישה עצמה יכולה לפטור את בעיית האלימות".

 

"טרוריסטים כחול-לבן"

 

חברת הכנסת מלי פולישוק-בלוך אמרה בדיון כי היא תובעת את חירותו של האזרח מפני מה שהגדירה כ"טרוריסטים כחול לבן". לדבריה, "אנחנו לא בטוחים אפילו בבית שלנו. זה אנחנו שיושבים מאחורי סורגים. אמרתי כמה פעמים לשרת החינוך כי הטיפול באלימות צריך להתחיל בגיל הרך ובלי שוטרים אי אפשר. צריך להכפיל את מספר השוטרים בישראל. בעיני אין הבדל בין טרור פלסטיני לבין טרור כחול לבן. מה שמגיע לקורבנות הטרור מגיע גם לקורבנות האלימות".

 

ענת שושן, נציגת ארגון משפחות הנרצחים והנרצחות, שבעלה, אבינועם ז"ל, נרצח לפני כשנתיים בדקירות סכין לאחר שטייל עם כלביו, אמרה בנושא זה כי משפחות הקורבנות חייבות לקבל סיוע וליווי. "הרצח הבא נמצא בפתח של כל אחד ואחת מאיתנו", אמרה.  

 

חיים מסינג, יושב ראש הרשות הלאומית למלחמה בסמים, שנכח אף הוא בכנס, אמר כי אחת מהצעות החוק שנבחנות במטרה להילחם בנגע אלימות הנוער היא ההצעה להטיל את האחריות על ההורים, כולל הטלת קנסות.