דו"ח ממשלתי מזהיר: "מי ביוב בברז שלנו"

המשרד לאיכות הסביבה: מיליוני מטרים מעוקבים של ביוב גולמי מזהמים את מאגרי מי התהום כי הרשויות המקומיות לא מעבירות כספים למכוני הטיהור. 10 מכונים כבר הפסיקו לפעול, או יפסיקו בקרוב. משרד הפנים: ידינו כבולות

שתיתם מים היום? מזגתם אותם מהברז? יכול להיות שהם הכילו מי ביוב. דו"ח חריף של המשרד לאיכות הסביבה שהגיע לידי "ידיעות אחרונות", מזהיר מפני אסון תברואתי קשה, עקב קריסת מתקני טיהור השפכים בארץ. במשרד מזהירים כי מתקני טיהור ברשויות רבות נמצאים על סף קריסה, ו-10 מהם כבר הפסיקו לפעול, או שיפסיקו בקרוב מאוד. הסיבה: הרשויות המקומיות לא מעבירות את הכספים הדרושים להפעלת ולתחזוקת מכוני הטיהור, כפי שהן מחויבות בחוק, ומי הביוב הלא מטוהרים מוזרמים למאגרי מי התהום, משם הם חוזרים לברזים שלנו.

 

"מדובר במגיפה של הזרמת ביוב גולמי לסביבה ולמקורות המים", קובעת ד"ר יעל מייסון, הממונה על השפכים העירוניים במשרד לאיכות הסביבה. לדבריה, "עלול להתרחש אסון אקולוגי עקב זרימת מיליוני מטרים מעוקבים של ביוב למקורות הכינרת, ולמקורות הירקון, מה שיביא לזיהום מקורות מי שתיה ונחלים".

 

השר לאיכות הסביבה, שלום שמחון, פנה אתמול בדחיפות לשר הפנים אופיר פז-פינס, בדרישה להפנות תקציבים לטיפול בנושא. "המדינה השקיעה כ-5 מיליארד שקלים בבניית עשרות מכוני טיהור שפכים מתקדמים. לדאבוני, בשנים האחרונות יורדת ההשקעה לטמיון מאחר וחלק גדול מהרשויות המקומיות אינן משלמות את חלקן היחסי במימון הפעלת המכונים, עקב בעיות תקציביות וסדרי עדיפויות לקויים", מזהיר שמחון. המשרד לאיכות הסביבה מגבש כעת הצעת חוק שתובא לאישור הממשלה בשבועות הקרובים, לפיה יוכרזו מכוני טיהור השפכים כשירות חיוני, בדומה לשירות הכבאות.

 

לפי הדו"ח מגיע החוב של הרשויות המקומיות לאחד המכונים ל-40 מיליון שקלים. הדו"ח מונה 17 מכוני טיהור שפכים שמתקשים לפעול עקב חובות. אולם מצבם של 10 מהם חמור במיוחד והם כבר קרסו, או שייקרסו בקרוב.

 

• מכון אצבע: הגליל מטפל בשפכי צפת, חצור הגלילית וראש פינה, כדי למנוע הגעת שפכים לכינרת. נמצא בסכנת בקריסה עקב חוב של 3 מיליון ש'.
• מכון כרמיאל: החובות אליו הגיעו ל-10 מיליון שקלים. עובד, אבל נמצא בעומס יתר, מה שגורם להזרמת ביוב לסביבה.
• מכון שדה אילן: משרת את הגליל התחתון. קרס וננטש לאחר שהחובות הביאו לניתוק החשמל ולאי תשלום משכורות העובדים.
• מכון עכו: עומד בפני קריסה עקב חוב בסך מאות אלפי שקלים. מטפל בשפכים ממחנות הצבא בגליל, מירכא, מג'וליס ועוד.
• מכון געתון: מטפל בשפכי מועצת מטה אשר, מעלות, כפר ורדים, ועוד. עובד בעומס-יתר וקרוב לקריסה.
• מכון נטופה: מזרים מים מזוהמים לאזור מאגר אשכול, מאגר מי השתייה של צפון המדינה.
• מכון חיפה: מזרים מים באיכות ירודה לקישון עקב חוב של מיליוני שקלים.

• מכון איילון: המתקן, שממוקם ליד רמלה, נמצא בקריסה מוחלטת ומזרים מי ביוב המכילים מיליוני חיידקים צואתיים לנחל איילון. החובות אליו מגיעים ל-40 מיליון שקל, מה שמונע טיפול בשפכי רמלה, לוד, מודיעין, שוהם, והמועצות עמק לוד וחבל מודיעין.

• מכון השרון: מטפל ביישובי חוף ולב השרון. קיים חשש ממשי לקריסתו.

 

ממשרד הפנים נמסר אמש בתגובה: "טרם קיבלנו את מכתבו של השר שמחון. על-פי חוות דעת משפטיות, משרד הפנים לא יכול להתנות הזרמת תקציבים ומענקי איזון לרשויות מקומיות בתשלום חובותיהן למכוני הטיהור. המשרד לאיכות הסביבה יכול לתבוע את הרשויות המקומיות ולהטיל עליהן קנסות כדי להביא לשיפור מוסר התשלומים".