"ראיתי את המחבל מפוצץ את עצמו"

כך סיפרה מיטל בוחניק בת ה-23, שהיתה עם אביה ואחותה הצעירה בקניון בנתניה ורק בנס ניצלה. אריאל בן-הרוש, תייר מקנדה, היה גם הוא בקניון אך הצהיר: "אני רוצה לעלות לארץ"

"הייתי ממש עשרה מטרים מהכניסה לקניון כששמענו את הפיצוץ. אחר כך היה שקט מוחלט. דממה. כאילו העולם עמד מלכת. ראינו את חלקי הגופות עפים לכיוון שלנו. אחרי שנרגענו מההלם הראשוני, בתי הצעירה התחילה לבכות ואני ידעתי שאחותה הגדולה מחכה לנו ממש כמה מטרים משם. ניסיתי לחפש אותה ולא מצאתי. התקשרתי אליה כדי לראות איפה היא ורצנו אליה. היא הייתה ממוטטת. היו צעקות של אנשים והמון דם".

 

כך סיפר הערב (יום ג') ל-ynet אריק בוחניק, שהגיע לקניון עם שתי בנותיו, מיטל בת ה-23 ומורן בת ה-21. אריק, שהגיע עם שתי בנותיו לבית החולים "מאיר" בכפר סבא כפגועי הלם, סיפר כי רק בנס ניצלו הוא ובנותיו.

 

לדבריו, "הייתי עם מורן בקניון ויצאנו לפגוש את מיטל כדי להסתובב ולעשות לנו אחר צהריים של כיף ביחד. פגשתי בקניון חבר ולכן התעכבתי טיפה וזה בעצם מה שהציל אותנו. בגלל ההלם הגענו לפה לבית החולים". בתו, מיטל, הוסיפה כי ראתה את המחבל מפוצץ עצמו באמצע מעבר חצייה, בסמוך לארבע צעירות שחצו את הכביש.

 

אריאל בן-הרוש, תייר בן 22 מקנדה, שהגיע לארץ לפני שלושה שבועות לביקור עם אמו, הגיע גם הוא לבית החולים. "הייתי בכניסה לקניון ביחד עם בן-דודי", סיפר. "כששמענו את הפיצוץ רצנו לראות מה קרה ואז ראיתי את כל מה שקורה שם. היה הרבה דם, זה היה פשוט נורא ואיום. אשה אחת התעלפה ועזרנו לה להיכנס לאמבולנס".

 

בן-הרוש הוסיף כי למרות הפיגוע הוא מתכנן לעבור לגור בישראל בעוד כשנה וחצי: "אני יהודי וגאה להיות יהודי, ומה שהאנשים האלה עושים לנו זה פשוט נורא וזה לא יעזוב אותי. אלה היו מראות קשים מאוד. בסך הכל רצינו ללכת להסתובב בקניון ואולי לקנות משהו. זה היה מראה קשה". הוא אמר כי ברצונו לעלות לארץ בכל זאת.

 

שוש קרבאיוב בת ה-43 מנתניה הייתה בקניון בשנת 2001, כאשר אירע בו הפיגוע הקודם. היום חזרה אליה הטראומה כאשר הייתה בחנות "חוויה" בה עבדה ושמעה את הפיצוץ. אחותה, סילבנה ראובן, סיפרה: "הייתי אצלה עשר דקות לפני הפיצוץ בחנות והלכתי לבית החולים לניאדו לבקר את אמי. כאן בבית חולים התחלתי לשמוע את האמבולנסים ושמעתי שהיה פיגוע בקניון. הייתה לי הרגשה שאחותי תהיה פה. חיפשנו ושאלנו את הפקידה, שאמרה שהיא כאן. היא בהלם חבל על הזמן, נתנו לה שתי זריקות ויש לה חום. היא לא מדברת, רק רועדת – הידיים והרגליים קופצות".

 

עוד סיפרה ראובן כי אחותה עבדה כאחות בבית חולים לפני מספר שנים ולכן חשה לעזור לפגועים והפצועים: "הבוסית שלה סיפרה לי שהיא רצה לטפל ולהציל את האנשים ועכשיו היא לא יכולה לתפקד בגלל הטראומה. ככה זה היה גם בפיגוע הקודם שהיה בקניון. היא הייתה נוכחת בקניון ועזרה לפצועים. אז היא הייתה מאושפזת שלושה ימים, נקווה שהפעם היא תשוחרר כבר היום הביתה".