מדריך: איך בוחרים סורק?

גם אם המצלמה הדיגיטלית הדיחה אותו ממשימת איחסון התמונות במחשב, הסורק האופטי הוא עדיין הפתרון היחיד להעברת מסמכים למחשב: מכתב חשוב, ידיעה מהעיתון או עמוד מספר. מי עדיין צריך סורק, האם כדאי לרכוש מכשיר משולב, האם להעדיף דיוק בצבעים על רזולוציה ועומק. מורה נבוכים

למרות שהוא אחד מפריטי החומרה הוותיקים בשטח, הסורק האופטי מעולם לא הפך פופולרי כמו המדפסת או הצורב, למשל. אצל גרפיקאים, מעצבים ואנשי מקצוע אחרים הוא חלק בלתי נפרד מסביבת העבודה, הוא משמש בארכיונים ובמערכות עיתונים, אבל בשימוש ביתי הוא עדיין הרבה פחות נפוץ.

 

רק בשנתיים האחרונות נכנס הסורק בדלת האחורית לבתים רבים, כחלק מהמדפסות המשולבות (All in one). המכשירים האלה ממחישים מעט מהפוטנציאל: איך שילוב עם מדפסת ו/או מודם הופך את המחשב למכונה משרדית משוכללת, שמדפיסה, מפקססת, מצלמת וסורקת. עם זאת, אצל מי שרוכשים מדפסת משולבת, אפשרויות הסריקה הן לעיתים קרובות השיקול האחרון שמביאים בחשבון, והשימוש האחרון שזוכה להתייחסות. כמובן שיש עדיין מקרים שבהם משתלם לרכוש סורק בנפרד.

 

רוב המדפסות המשולבות מבוססות על טכנולוגיית הזרקת דיו, שהיא חסכונית פחות ולא אמינה כמו לייזר. מדפסת משולבת בטכנולוגיית לייזר תעלה בדרך-כלל הרבה יותר ממדפסת לייזר בסיסית ומסורק שנרכשים בנפרד. כך או כך, אם כבר יש לכם מדפסת ואתם רוצים לקנות סורק, או אם אתם חושבים לקנות מדפסת משולבת ורוצים להבין טוב יותר את הפרמטרים הקשורים לסריקה, זו הכתבה בשבילכם.

 

למה צריך סורק

 

עד לשנים האחרונות, סריקה איכותית של תמונה שצולמה במצלמת פילם אנלוגית נתנה תוצאות טובות יותר מתצלום דיגיטלי. היום המצב שונה לחלוטין, אבל סורק הוא עדיין הפתרון היחיד להעברה של פלט מודפס חזרה למחשב: סריקה של תמונה, כפולת מגזין, ידיעה מהעיתון או עמוד מספר.

 

מלבד שימושים הקשורים ליצירה גרפית ולהוצאה לאור, הסורקים נמצאים בשימוש רחב גם אצל הגורמים שמפעילים ארכיונים דיגיטליים - מוסדות אקדמיה, ספריות, הרשויות השונות, והיום גם משפטנים, בנקים וחברות אשראי, שסורקים צ'קים, חוזים, פוליסות ועוד.בחלק מהמקרים הסריקה נועדה לגיבוי, לחסוך במקום או כדי לאפשר שליפה מהירה של מסמך.

 

סורק לפקס ולתמונות

 

באחרים, מטרת הסריקה היא המרה של טקסט סרוק לפורמט דיגיטלי (כמו מסמכי Word), באמצעות תוכנות לזיהוי  כתב (OCR). הטכנולוגיה הזו היא הכלי העיקרי שבו השתמשו מוסדות אקדמיה וחינוך - פרוייקט גוטנברג  למשל - כדי להפוך מאות-אלפי ספרים לזמינים לקריאה, למחקר וללימוד.

 

כל סוגי השימושים הללו רלוונטיים גם עבורכם, במידה זו או אחרת. מכל מקום, יש כמה שימושים שקל להבין את חשיבותם לכל אחד כבר עכשיו. אם אתם משתמשים כבר בתוכנת פקס (או בשירות אינטרנט ייעודי) כדי לקבל פקסים, הסורק יאפשר לכם גם לשלוח פקסים של נייר ולא רק ישירות מן התוכנה במחשב. בשילוב עם מדפסת מכל סוג, הסורק יוכל לשמש אתכם כמכונת צילום.

 

גם האפשרות הפשוטה - לסרוק תצלומים ישנים, להגדיל ולתקן אותם אוטומטית בתוכנה - תחולל ניסים ונפלאות בתצלומי המשפחה הישנים שלכם. עד שלא תראו את התוצאות לא תבינו. ואלה הן רק דוגמאות. גם מחירי הסורקים נמוכים היום מתמיד. סורק בסיסי עולה כ-300 שקל. תמורת 400 שקל או קצת יותר תוכלו לקבל דגם, שתומך בסריקת שקופיות. בטווח המחירים שבין 500 ל-800 שקל תוכלו כבר לקבל דגמים, שנחשבו עד לא מזמן לשיא הטכנולוגיה - מהירים כברק, עתירי תכונות, מעוצבים וקומפקטיים.

 

מושגים בסיסיים

 

לפני שבוחרים סורק, או מדפסת משולבת הכוללת סורק, כדאי להכיר ולהבין את הפרמטרים העיקריים שמבדילים בין המוצרים בתחום, למרות שאין כמובן תחליף לבדיקה יסודית של המוצר. לעיתים קרובות סורקים שנראים דומים על הנייר מתגלים כשונים מאוד בשלב התוצאה הסופית.

 

• הסוגים העיקריים: כאן נתייחס אך ורק לסורקים שולחניים, שמשתמשים במשטח סריקה (Flatbed). ישנם סוגים נוספים, כמו סורקים ידניים או סורקים מבוססי גלגלת (Sheetfed), שמזכירים בצורתם מכשירי פקס. לשימושים רגילים,

הסורקים השולחניים הם היחידים שבאים בחשבון.

 

• טכנולוגיה: רוב הסורקים השולחניים המשווקים היום מבוססים על טכנולוגיית CCD. חלק מהדגמים מתבסס על טכנולוגיה נפוצה פחות, בשם CIS, שנחשבה בעבר לנחותה משמעותית, אבל בשנתיים האחרונות הצליחה להפתיע בכמה יישומים מוצלחים.
  
  בדגמים החדשים, ובעיקר לשימושים ביתיים, ההבדלים אינם משמעותיים, מלבד הנפח הקטן יותר, שמאפיין את המוצרים בטכנולוגיית CIS.

 

• ממשק: רוב הסורקים החדשים מתחברים למחשב במימשק USB 2.0, ואין סיבה טובה לרכוש סורק במימשק אחר.
  
  בדגמים שמתבססים על טכנולוגיית CIS, וצריכת החשמל שלהם נמוכה מאוד, גם אספקת החשמל מתבצעת דרך מימשק ה-USB. עם זאת, כדאי שהסורק יגיע גם עם ספק כוח, למקרה שבו למחשב מחוברים כמה התקני USB, כי צריכת החשמל המצטברת שלהם עלולה להיות גבוהה ממה שהמימשק הזה יכול לספק.

 

• איכות הסריקה: מקובל להתייחס לרזולוציית הסריקה, המבוטאת במונחים של מספר נקודות לאינץ' (DPI), ולעומק הצבע, שמתייחס למספר הסיביות המשמשות לייצוג ערכי הצבע. בדגמים החדשים המינימום המקובל הוא 1200X2400dpi ו-48 ביט, בהתאמה. 
  
  רזולוציה גבוהה יותר חיונית כאשר רוצים להדפיס את התמונה הנסרקת בגודל העולה על זה של התמונה המקורית. כמו כן, היא חשובה במיוחד במקרה שבו רוצים לסרוק שקופיות או נגטיבים (ראה בהמשך). חשוב לציין, שערכים גבוהים של רזולוציה ועומק צבע לא מבטיחים בהכרח איכות גבוהה של סריקה.
  
  הדיוק בדגימת הצבעים, למשל, הוא פרמטר שמשפיע על איכות הסריקה יותר משני הנ"ל. מובן שעל זה אי אפשר למצוא נתונים במפרט הטכני של המוצר, ולכן מומלץ לחפש באינטרנט ביקורות אובייקטיביות על הסורק שאתם חושבים לקנות.

 

• סריקת נגטיבים ושקופיות: חלק מהסורקים תומכים בסריקה של שקופיות או של נגטיבים באמצעות מתאם מיוחד ותאורה אחורית מובנית. הסוג הזה של הסריקה הוא נדיר יחסית אצל מי שאינו עוסק בגרפיקה והוצאה לאור, אבל מכיוון שהתכונה נתמכת לעיתים גם בסורקים לא יקרים, מומלץ לא לוותר עליה.

 

• שטח סריקה: הרוב המכריע של הסורקים מתאימים לסריקת מסמכים ותמונות בגודל A4 או פחות. דגמי ה-A3 יקרים יותר וגם גדולים מכדי שתרצו להכניס אותם הביתה. בכל אופן, כדאי לשים לב, שגם בדגמי ה-A4 יש הבדלים בשטח הסריקה המעשי. מעט דגמים תומכים בגודל המדוייק של 297 על 210 מ"מ: אחדים מציעים קצת פחות ואחרים מציעים עד 10 אחוזים יותר.

 

• נפח ועיצוב: בין הסורקים המשווקים היום ישנם הבדלים דרמטיים בכל מה שקשור לנפח הפיזי ולעיצוב המוצר. לכאורה, אלה תכונות חשובות פחות, אבל אחרי שמתנסים בשימוש מבינים כמה ההבדל משמעותי. חלק מהסורקים מגושמים ולא אסתטיים, ומגיעים לנפח שמזכיר מארז של מחשב שולחני. אחרים קרובים יותר בנפחם למחשב נייד משוכלל, ואפילו יודעים לעמוד על צדם כדי לחסוך מקום על שולחן העבודה.

 

תוכנות ואינטגרציה

  

לפונקציות הבסיסיות של הסריקה קל יחסית להוסיף תכונות משלימות כדי לשדך בין הסורק למדפסת, למודם, לתוכנת הדואר האלקטרוני שלכם וכיוצא באלו. חלק מסורקים יערכו את החיבור הזה בשבילכם - באמצעות תוכנות ייעודיות ופאנל שליטה פשוט תוכלו לשלוח בלחיצת כפתור את התמונה שאתם סורקים לקובץ, לתוכנה גרפית, למדפסת או לכתובת דואר אלקטרוני.

 

במוצרים המוצלחים יותר בתחום הדבר נעשה בצורה נוחה הרבה יותר ממה שתשיגו בעזרת תוספת של תוכנות מצד שלישי. גם התוכנות המצורפות לסורקים הן ברובן מוצלחות פחות מתוכנות אחרות, שתוכלו להוריד מהאינטרנט. היוצאות מן הכלל הן תוכנות זיהוי הכתב (OCR) המצורפות. לעיתים מדובר בתוכנות גרועות, אבל לפחות בחלק מהמקרים תקבלו גירסאות לייט של תוכנות OCR מצויינות. כדאי רק לבדוק שהתוכנה תומכת בעברית, אם הפונקציה הזו חשובה לכם.

 

יש שתי תוכנות OCR עם תמיכה עברית: "ליגטורה" הוותיקה ו"אותיות" הצעירה יותר. תוכנת ההפעלה הבסיסית של הסורק, בניגוד לתוכנות המשלימות, היא גורם חשוב בהשפעה על נוחות השימוש. היצרנים נוהגים בדרך-כלל לציין אם התוכנה תומכת בתיקון אוטומטי של הסריקה (טוב נגד שריטות בתמונות, אבק וכו'), סריקה של תמונות מרובות ברצף, סריקה ישירות לקובץ PDF ועוד תכונות שימושיות.

 

ממה יש להיזהר

 

בניגוד להרבה מוצרים אחרים, על סורק אופטי אי אפשר ללמוד יותר מדי מהמיפרט הטכני. סורקים שונים שנראים זהים על הנייר עלולים לתת תוצאות סריקה שונות מאוד, בעיקר בסריקות צבעוניות של תצלומים. אין לכך פתרון פשוט, אבל יש כמה טיפים שיכולים לעזור:

 

• טוב שם טוב: קל להתפתות ולקנות סורק של יצרן אנונימי, שתומך בתכונות מתקדמות יותר. אבל עדיף להוציא קצת יותר כסף, או אפילו להתפשר קצת על תכונות, וללכת על סורק של יצרן מתמחה, כמו Visioneer, זירקוס, קודאק, אפסון, קאנון, Microtec ו-HP.
  
  חלק מהיצרנים נוהגים לנפח את הרזולוציה של הסורק שלהם על-ידי ציון הערכים שאליהם הוא מגיע באמצעות הגדלה בתוכנה (אינטרפולציה). בדומה לזום אופטי מול זום דיגיטלי במצלמות דיגיטליות. גם כאן, כמו במצלמות, יש חשיבות אך ורק לרזולוציה האופטית הבסיסית.

 

• לממהרים: מהירויות הסריקה אינן השיקול הראשון בקנייה, אבל הן בהחלט עשויות להיות משמעותיות אם תשתמשו הרבה בסורק. אם היצרן מספק נתוני מהירות, כדאי להציץ בהם (ולזכור שהם לא תמיד מדוייקים). זמנים סבירים לדוגמה: חצי דקה עד דקה לסריקת תצלום 10X15 ב-600dpi, כ-3-4 דקות לסריקת 600dpi של עמוד A4, וכחצי דקה לסריקת שחור-לבן של עמוד A4 ב-300dpi.

  

נפרד או משולב?

 

עכשיו, כשהשתכנעתם שאתם זקוקים לסורק ויש לכם הידע הבסיסי הדרוש כדי לבחור במוצר מתאים, נותר לענות על השאלה: מה עדיף - סורק נפרד או מדפסת משולבת? אם הדרישות שלכם בסיסיות מאוד, ואתם יכולים להסתפק בתכונות סריקה פשוטות ובהדפסה בהיקף מצומצם, קרוב לוודאי שתעדיפו מדפסת משולבת בטכנולוגיה של הזרקת דיו. מדפסת הזרקת דיו סבירה עולה החל מ-400 שקל לערך, ודגם טוב של מדפסת משולבת באותה טכנולוגיה לא אמור לעלות יותר מ-100 או 200 שקל יותר.

 

אם אתם רוצים להדפיס מסמכים רבים, בכל מקרה ישתלם לכם לקנות מדפסת לייזר (המחירים מתחילים בסביבות 600 שקל). מדפסת לייזר משולבת סבירה תעלה 900-700 שקל יותר. רוב הסיכויים שתעדיפו לקנות לייזר רגילה וסורק (או אפילו משולבת בטכנולוגיית הזרקת דיו) בנפרד, מאשר לייזר משולבת. בכל מקרה, כדאי להביא בחשבון' שאיכות הסריקה של מוצרים משולבים בדרך-כלל טובה פחות מזו של סורקים רגילים.

 

למשרדים ולבתי עסק שרוצים לבצע סריקות של עמודים רבים כדאי לשקול לקנות סורק עם מזין מסמכים אוטומטי. המחירים מתחילים באזור ה-1,000 שקל, ומזנקים מייד כלפי מעלה. במפתיע, דווקא מדפסות משולבות עם מזין מסמכים אפשר למצוא במחירים נמוכים יותר, החל מ-850 שקל לערך.