Destroy All Humans: נקמת החייזרים

Destroy All Humans הוא התשובה המושלמת לסרטי החייזרים עתירי התקציב: קטן, חביב ומצחיק

יש משחקים, שדי לשמוע את הרעיון העומד מאחוריהם כדי לדעת שאתה רוצה לשחק בהם, ול-Destroy All Humans יש בדיוק רעיון כזה. תשכחו מהעלילה הלעוסה והמשומשת - הצלת העולם מפלישת חייזרים - כאן אתם כוח הפלישה (גם אם מדובר בכוח מצומצם משהו).

 

הפעם אתם, החייזרים, צריכים לחטוף בני-אדם, להתעלל בפרות, להשמיד ערים שלמות ולעסוק בכל שאר תחביביהם הידועים לשימצה של חייזרים, בעוד בני-אדם נמלטים מכם בצווחות אימה. מקורי? בהחלט. מהנה? על בטוח.

 

גיבור המשחק הוא חייזר קטן ואפרפר, שנשלח לכדור הארץ כדי לאסוף DNA החשוב לשמירה על הטוהר הגנטי של הגזע שלו. את החומר הגנטי הזה הוא אוסף ממוחות בני-אדם. נשמע אומנם מזעזע, אבל כשאתם נכנסים לעורו של החייזר ורודפים אחרי איכרה מצווחת עם אקדח לייזר, זה נראה הגיוני לגמרי. שלא לומר משעשע.

 

להיפטר מהאנשים בשחור

 

העלילה, הסגנון הגרפי ואפילו האזכורים התרבותיים נלקחו מסרטי פלישת החייזרים, שזכו לפופולריות רבה בארה"ב של שנות החמישים.

 

כל העלילות המופרכות, כל הטענות על פרות שנעלמו, כל הסיפורים המיתולוגיים על חוואים שנחטפו כדי לעבור בדיקה רקטלית על-ידי מדענים מעולם אחר - כולם הופכים למשימות במשחק,

שגיבורנו ממלא, כמובן, בשמחה ובהתלהבות. צורת המשחק מתחלקת לשניים.

 

בחלק הראשון השחקן נע על הקרקע בעודו משלים משימות, אוסף DNA, יורה באקדח הלייזר שלו בכל מה שזז ומתחמק מחיילים, שוטרים, חוואים חמושים וכמובן מהאנשים בשחור.

 

בסגנון המשחק השני השחקן (החייזר) שולט בצלחת המעופפת, ובעזרתה הוא שורף בניינים, נלחם בצבא שמנסה לעצור אותו ויוצר הרס בקנה מידה מרשים.

 

למרות ההבדלים בגודל, בסופו של דבר מדובר באותה צורת משחק, שלא משתנה משמעותית מתחילת המשחק ועד סופו. מצד שני, Destroy All Humans מלא בכל-כך הרבה סטייל, רעיונות טובים ובדיחות קטנות, עד שבקלות אפשר לשכוח שאתם עושים אותו דבר בדיוק כבר שעתיים תמימות.

 

DESTROY ALL HUMANS הוא התשובה המושלמת לסרטי חייזרים עתירי תקציב והמשחקים המבוססים עליהם (מישהו אמר מלחמת העולמות?). משחק קטן, חביב, ומצחיק.