Batman Begins: התחלה ברגל שמאל

עם משחקיות שטחית למדי בכל נישה, Batman Begins איננו מתאים לשחקנים המבקשים תחכום, מרחב פעולה ואתגר. עם זאת, הוא ראוי להיות כותר להשכרה או צ'ופר לחובבי הסרט ובאטמן בכלל

תמיד הערצתי גיבורי על. אני מקנא בכל חלק בחייהם: הכוחות המופלאים, המסתורין הקורץ, התושייה, הפחד שהם נוטעים בלב כל פושע נלוז, העובדה שאינם צריכים לטרוח לקראת פורים. ויותר מכולם, אהבתי את באטמן - איש העטלף.

 

המשחק Batman Begins הוא בגדר חלום, שכן הוא מאפשר לי לגלם את האביר האפל בתחילת דרכו. חככתי ידיי בציפייה להתנסות בחוויית משחק שציפיתי כי תהיה יוצאת-דופן, בשל דרך הפעולה המיוחדת של באטמן, שמסתמך על חושיו החדים והסביבה כדי לחפות על היעדר סופר-כוחות. מי היה מנחש ש-Batman Begins יעודד אותי להפעיל את בינתי בעיקר כדי לפתור בעיות בגיאומטריה?

 

"בבקשה אל תפגע בי"

 

בכותר הבאטמן החדש מבית Electronic Arts, המבוסס על הסרט "באטמן מתחיל" שיצא במקביל לאקרנים, בהחלט ניכר כי המפתחים ניסו להתרחק מהגזירה הגורלית והידועה של משחקים מבוססי-סרטים.

לפני יציאתו, סיקרנו אותנו המפתחים בהבטחות לחופש פעולה, שיאפשר לנו לזרוע מורא ופחד בלב אויבינו תוך שימוש בסביבה דינמית.

 

דובר, למשל, על כך שבאטמן יוכל להפיל עצמים מסביב לאויביו, כדי להבהיל ולערער אותם. באופן טבעי, אני ציפיתי למערכת ייעודית של "הפחדה", שביחד עם דגש על התגנבות, תעמיק מאוד את משחקיות הפעולה מגוף-שלישי.

 

לצערי, מהר מאוד גיליתי כי המפתחים בחרו בדרך הקלה. מערכת ההפחדה, בעיקרה, אמורה לתת לשחקן את האפשרות לממש את מעמדו של באטמן כאגדה בקרב פושעים, ספק-אמיתית ספק-בדיונית.

 

בהתנסויות הראשונות במערכת, חוויה זו אכן חודרת היטב. הסרטונים הקצרים שבין כל שלב מעבירים בצורה טובה את האימה ההולכת וגוברת בקרב מעגלי הפשע של העיר גות`האם. כאשר הפושעים כמעט ומקבלים התקף-לב לאחר שפוצץ בסמוך אליהם צינור (ואגב-כך, למרבה הנוחות, מפילים את נשקם), השחקן חש כי אכן יש בידיו הרבה כוח. השלכות האימה על האויבים בולטות: הם יזעקו בפחד (מתחיל עם "הבוס אומר שאתה רק בן-אנוש" ונגמר ב"בבקשה אל תפגע בי!"), ייזמו פחות מתקפות וינסו להתרחק מכם.

 

משחק ללא מחשבה

 

עם זאת, במהרה מוצאים כי ההשפעה של טקטיקות הפחדה על המשחקיות, היא מזערית ביותר. בכל עת שתצטרכו להפחיד את אויביכם, תעמוד לרשותכם אפשרות אחת בלבד, ואפילו קמצוץ מחשבה לא יידרש כדי להוציאה לפועל. המשחק ידגיש עבורכם מיידית את כל העצמים האינטראקטיביים שבאזור באמצעות ריבועים אפורים ובולטים - כאמור, ממש תרגילים מתקדמים בהנדסה.

 

גם דרכי ההפחדה עצמן אינן מגוונות במיוחד, והן חוזרות על עצמן: כמה פעמים אפשר להפיל עצמים ליד אויבים? ולמה, בעצם, זה כל-כך מפחיד אותם? אפקט הפחד אמנם תורם לאווירה של Batman Begins ומזהה אותו מאוד עם הסרט, אך אינו מעמיק תוך כך את המשחקיות כמעט בכלל.

 

היעדר חופש פעולה

 

גם בהמשך, Batman Begins מתהדר בהיעדר משווע של חופש פעולה. אין מטלה במשחק

שתוכלו לבצע בשתי דרכים, ואם לא די בכך, כיתוב על-גבי המרקע ידריך אתכם בכל צעד ושעל. כתוצאה מכך, התקדמות ליניארית לחלוטין ונוצרת שגרה מעייפת: הגעה לחדר, ניצול כל עצם אינטראקטיבי הקיים בו, ביצוע פעולת התגנבות אחת, ולבסוף, כמובן, אחרי שכבר גילו אתכם - קצת אקשן ומכות.

 

לא ש-BB הוא המשחק הליניארי הראשון שנתקלתי בו, אך הוא אפילו לא מסתיר זאת: דלתות נעולות, אינסוף כפתורי פתיחת מעברים, ואפילו מחסום תנועה בלתי נראה - אלה רק חלק מהאמצעים לדיכוי חופש הפעולה של השחקן.

 

אין חוויה ייחודית

 

באופן מפתיע, רובו של המשחק מבוסס התגנבות. מכיוון שבאטמן, חזק ככל שיהיה, הוא עדיין בן-אדם, אין באפשרותו לספוג תחמושת מנשק חם. לכן, ברוב השלבים באטמן יהיה צריך לשמור על פרופיל נמוך עד שימצא פתרון (ע"ע: ריבוע) לאויבים המחזיקים כלי-נשק, או עד שימצא דרך מילוט.

 

לצורך העניין, אפשר לעבור למצב התגנבות בכדי ללכת מבלי להרעיש כלל, וכך אפילו לקפוץ מגובה של שלוש קומות מבלי לעורר את חשדם של הסובבים. יש לו אפילו גאדג`ט שמאפשר לו להציץ דרך דלתות, ויכולת התקפה חשאית.

 

אך גם כאן Batman Begins נכשל בניסיון ליצור כל חוויה מיוחדת. בסופו של דבר, כל האפשרויות הללו מתנקזות לצורה האחת והיחידה בה המפתחים רצו שנשתמש ביכולות ההתגנבות. במרבית השלבים, יהיה עלינו לפגוע באויב המזויין שבחבורה, או בזה ששומר על נקודה אסטרטגית.

 

המשחק אפילו לא מנסה להתיימר ליצור חוויית התגנבות אמיתית: רדאר בפינת המסך מציג באופן תמידי כל אויב באזור, גם אם הוא רחוק. אין פה משתנה של תאורה ונראות, ולרוב, ברגע שתתקיפו את האויב שהייתם "אמורים" להתקיף, תעברו מיד למצב הקרב, כך ששוב אין בידיכם שום אפשרות בחירה בין קרב להתגנבות חשאית, למשל. לעיתים קרובות, האויבים אף יישארו באותה תנוחה בדיוק לאורך כל הזמן, כך שההתגנבות כאן רחוקה מאוד מלהיות מאתגרת.

 

סוף סוף שיקול דעת

 

השלב היחיד בו ניתנת לכם, סוף-סוף, אפשרות כלשהי להפגין בחירה או שיקול דעת, הוא בקרבות המגע. מערכת הקרב אינה מתוחכמת במיוחד, אך היא מעניקה לשחקן אפשרות להשתמש בשלל סוגי מכות, וביניהן מיני בעיטות ואגרופים רגילים בשילוב קפיצות, סלטות ופעלולים דומים. הארסנל מצומצם, בסופו של דבר, וחבל, בדיוק מהסיבה שהקרב הוא אולי החלק היחיד ב-Batman Begins שנטול לשיקולו של השחקן.

 

במה שנראה כמו ניסיון נואש להעשיר את המשחקיות, הוסיפו המפתחים גם "מיני-משחקים" לפריצת מנעולים או חדירה למכשירים אלקטרוניים מאובטחים. אלו הם כנראה המשחקונים המיותרים ביותר מעולם (אם כי יש תחרות ישראלית). הם כוללים נתונים או תמונות אשר רצות במהירות מעגלית וקבועה, ודורשים מכם לתזמן לחיצות על כפתור ה-X. לא תפגשו יותר מדי מהפעילויות האלו במהלך הדרך, אך כמו שאר האלמנטים ב-Batman Begins, גם פה ניכרת הטמעה מחופפת, שאף אחד לא התעכב כדי ללטשה.

 

לשם הגיוון, שניים משלבי המשחק מוקדשים לנהיגה בבאטמוביל - רכבו המשכולל דמוי-הטנק של גיבורנו. בקטעים אלו נצטרך לפלס דרכינו בין מכוניות אזרחיות ותמימות, ו"להפיל" את מכוניות האויבים. חשבתם Burnout? אתם בכיוון הנכון, ונראה שלשם פזלו המפתחים. ברגע שתצליחו להוריד מכונית פושעים מהכביש, תוכלו לצפות בהילוך איטי כיצד הרכב מתעופף ונחבט, בעוד ההכרזה "Takedown" מתנוססת על המסך. כן, ממש כמו ב-Burnout. הנהיגה בבאטמוביל היא מרעננת ומהנה, אך במקביל היא גם קלה מאוד ואין לה נוכחות של ממש במהלך המשחק.

 

ההצלחה המורגשת של Batman Begins היא בכל מה שקשור לאווירה. העלילה מתקדמת דרך קטעי מעבר וסרטונים, דיאלוגים וחקירת פושעים. במעבר בין השלבים משולבות גם כמה סצנות מהסרט עצמו, וכך נותר השחקן מעורב במתרחש. עובדה זאת בודאי תקרוץ יותר לחובבי איש-העטלף, שיהיו מוכנים לסבול את הליניאריות של Batman Begins בתמורה לעלילה קוהרנטית בכיכובו של הגיבור.

 

פסקול עשיר

 

הסיפור מלווה לאורכו בדיבוב איכותי של הדמויות הראשיות, שנעשה על-ידי שחקני הסרט. גם הפסקול עשיר מאוד, ורק האפקטים הקוליים נופלים מעט ברמתם - הם סטנדרטיים, לא יותר. הדבר נכון גם לגבי הגרפיקה, שאינה מחדשת דבר וכמעט ואינה מפתיעה עם אפקטים מיוחדים, אך התחושה לאורך כל המשחק אמינה למדי ורוב מהשלבים מעוצבים היטב. מודל הדמות של באטמן מפורט מאוד, והאנימציות של הדמויות - למעט מספר יוצאות-דופן - אנושיות למדי.

 

עם משחקיות שמנסה לפגוע בכל הכיוונים, אך מתגלה כשטחית למדי בכל נישה, Batman Begins איננו מתאים לשחקן המחפש לפחות מעט תחכום, מרחב פעולה ואתגר. עם זאת, הוא ראוי להיות כותר להשכרה או צ`ופר לחובבי הסרט ובאטמן בכלל, שייהנו בודאי מהמשחקיות הזורמת והפשוטה של האביר האפל, בדרך לגלות את מקורותיו של הגיבור הקלאסי.