אל תשרפו את הבית

אם תדברו בדרך השקטה, תקבלו יד מושטת ומחבקת. אך אם ברצונכם להיות הסיקריקים של הדור הזה, דעו כי נילחם בכם עד חרמה. מכתב פתוח למתנחלים

ימים קשים עוברים עלינו. ימים של מחלוקת פנימית ופילוג, של מאבק המאיים להביא לשסע עמוק בתוכנו. ימים אשר יתוו את מראה ואופייה של ישראל היהודית והדמוקרטית בשנים הקרובות. ההחלטה לאיזו דרך נלך מוטלת כולה על כתפיכם. הברירה שבפניה אתם עומדים היום ברורה ואכזרית - האם לנו או לצרינו. לא תוכלו לפסוח יותר על שתי הסעיפים.

 

אם ברצונכם לשרוף את הבית ואת המועדון, דעו כי אתם אלה שתישאו באחריות. אם ברצונכם להיות הסיקריקים של הדור הזה, דעו כי נילחם בכם עד חרמה. אם תבחרו להוציא עצמכם מהקהל והעדה, ותפגעו בחייל או בשוטר, דמכם בראשכם. אל לכם להטיף על אהבת ישראל ושבת אחים. אתם, בהחלטה כזו, תהפכו למצורעי הכפר ומפוררי המדינה.

 

כמובן, יכולים אתם גם לבחור בדרך האחרת. זו של מאבק חריף ומכובד, בו תשמרו על כללי המשחק ועל המסגרת. במאבק הזה לא תחסמו כבישים ורשתות סלולריות, לא תחבלו בדחפורים ולא תעצרו יולדות בדרכן לחדרי הלידה. אם תדברו בדרך הזאת השקטה, תקבלו מאתנו יד מושטת ומחבקת. ביום שאחרי ההתנתקות, וזה שלפני ההתנתקות הבאה או הסדר הקבע, נוכל לשבת ביחד ולגבש את ההסכמות ואי ההסכמות של כולנו - כיצד תהיה ותיראה מדינת היהודים.

 

כדי להיות חלק מהשיח שיתווה את פניה של מדינת ישראל בשנים הקרובות, אתם חייבים לבחור בדרך הזו, שכן הבחירה בדרך האחרת תביאכם להיות מוקצים. אני יכול להניח עד כמה מושך ללכת עד הסוף, אל עבר ההתנגדות ההירואית, שתוכיח לכל מנהיג לאומי עתידי כי המחיר של המשך ויתור על חבלי ארץ נוספים כבד מדי. דעו שההליכה הזאת על הסף תיגמר בהליכה שלכם לקנוסה. אתם תכרתו את הענף עליו אתם יושבים, אך גזע הזית העתיק שלנו ימשיך ויכה שורשים, יוציא ענפים חדשים. שם, כבר לא יהיה לכם מקום. אתם תהיו בו אורחים לא רצויים. מי שלא יפנים את משמעות היציאה המטורפת כנגד המלכות בשם אמונות על וחזיונות משיחיים, סופו שימצא עצמו מגורש מהעיר ומסוקל באבנים על ידי כלל ישראל. אנחנו איננו תינוק שנשבה ואתם אינכם משיחים בני יוסף.

 

הדמוקרטיה הישראלית היא גם שלכם. זהו פרויקט משותף. בשם הסולידריות והאחריות המשותפת נלחמנו במשותף על עצם הקיום, גם כאשר המאבקים על טעם הקיום היו חריפים מאוד. אם תחליטו להרסו, זיכרו כי גם לנו קווים אדומים. אש האמונה בשלטון החוק ובאחדות הגורל היהודי שלנו לא חלשה יותר מן האש שלכם. הניצוצות שאתם מתכננים להצית בהתנגשות שבין הקדושה שלכם להחלטות הריבוניות של כולנו עלולים להדליק מדורה גדולה, שתשרוף בדרכה את עצם היכולת שלנו לשתף עמכם פעולה כלשהי ביום שאחרי.

 

אמירתי כי אני מבין ללבכם אינה בגדר מס שפתיים. מעבר למחלוקת הפוליטית הקשה המפרידה בינינו, גם אנחנו מתיישבים וחקלאים. אני יודע מה המשמעות של לעזוב מפעל חיים חקלאי, קרקע, חממות ומטעים, ולהתחיל לחפש פרנסה בגיל חמישים. אני יודע מה פירוש לפרק בית ולעקור נטוע, וליבנו כולנו עמכם. גם תחושת הדה לגיטימציה הפוליטית מוכרת לנו מקרוב. שנים ארוכות, כמעט דור ומחצה, להוציא הפסקות קצרות, אנחנו, מחנה השלום הישראלי, נמצאים באופוזיציה, בעוד אתם ונציגיכם הפוליטיים בפוזיציה. שנים ארוכות ידענו מה היא הרגשתו של מיעוט שאין הכרה בזכותו הפוליטית. בוגדים, עוכרי ישראל, עגולי משקפיים - אלה מקצת מקריאות הגנאי שספגנו.

 

אנחנו מבינים היטב מה פירושה של השקפת עולם הנשברת כתוצאה מאילוצים פוליטיים. גם לנו היו חלומות על שלום במהרה בימינו, שהתנפצו אל סלעי המציאות - ונאלצנו להתאימם להוויה המתמשכת. אך בניגוד לכם, לנו אין מערכת אחרת זולת הדמוקרטיה הישראלית. אנחנו קשורים כמוכם למסורת ישראל ולערכי היהדות. אך אנו יכולים לקיימם עמכם רק במסגרת אחת - זו של ההסכמה על כללי המשחק. בלעדיה, לא נוכל אפילו להילחם ביחד על הגנתה של המדינה, שלא לדבר על בנייתה היומיומית.

 

ההחלטה האם לחצות את הקווים הכתומים מונחת כיום על כתפיכם. מעשיכם יקבעו איזה מן עתיד צפוי לילדיכם פה בקרבנו. לא תוכלו לומר לא ידענו, לא חשבנו, או ידינו קצרה מלהושיע, שהרי הוזהרתם פעמים כה רבות שלא לנטוע הרס, שלא להצית הלהבות, שלא ללחוץ על ההדק.  התעוררו כעת, בטרם יהיה מאוחר מדי, בטרם שריפת הבית השלישי תהא על ראשכם. אם תחליטו להפוך את המאבק הפוליטי למאבק בכלל אזרחי ישראל, תוציאו את עצמכם מכלל העדה לדורות. אנחנו, המחנה האחר, לא נבליג ונעביר את המאבק האזרחי אליכם ובכל החזיתות. זכרו תמיד כי החרם אינו חד כיווני. ההחלטה לגבי איך יראה עתידנו המשותף היא גורלית והיא שלכם. 

 

ח"כ אבשלום (אבו) וילן, יחד-מרצ