אבל לר', שהגישה את התביעה נגד החברה, היתה דווקא סבלנות רבה. לדבריה, היא ביקשה ממנהלי הנתבעת להפנות אליה גברים לאחר סינון קפדני "מאחר שכבר נכוותה בעבר". אמרתי להם, העידה בבית המשפט, שאני לא ממהרת ולא מבקשת זוגיות בכל מחיר.
לדבריה, הנתבעת לא עמדה בתנאי ההסכם שחתמה עימה והפנתה אליה גברים שלא עמדו בדרישות שפירטה ושלא התאימו לה. בין השאר, התלוננה, הפנו אלי שני גברים שניתן לומר שהם סוטים, הנוהגים להסתובב בחוגי הפנויים ופנויות ולהתבטא בגסות.
לאחר שהבינה, לטענתה, "שזה לא זה" ושהנתבעים אינם מצליחים להכיר לה אנשים כלבבה, ביקשה ר' לבטל את ההסכם עם הנתבעת ולהשיב לה את סכום הכסף שגבו ממנה עבור השירות.
נציגי הנתבעת טענו כנגד כי החברה לא הפרה בשום צורה שהיא את הסכם ההתקשרות שנחתם עם ר', ולפיכך אין לה זכות ביטול. בהסכם, ציין נציג הנתבעת, נאמר במפורש שעל הלקוחה להתאזר בסבלנות מאחר שמלאכת הזיווגים דורשת סבלנות רבה. הוא הוסיף וטען כי החברה הכירה לתובעת גברים איכותיים וברמה גבוהה, שהתאימו לכל דרישותיה.
השופטת מיכל ברק-נבו, ששמעה את טענות הצדדים ועיינה בחומר הראיות, קבעה כי יש לאפשר לתובעת להשתחרר מהחוזה. "אני מוצאת", כתבה בהחלטתה, "כי מותר היה לתובעת לבטל את ההסכם ולהפסיק את ההתקשרות". השופטת חייבה את יחד שירות היכרויות ואת מנהליה, מיה ששון ומנחם ששון, להשיב לר' 5,000 שקל ולשלם לה בנוסף להוצאות משפט בסך 350 שקל.