איך מאלתרים פיקניק

בפרץ של ספונטניות ולמרות החום, רפי אהרנוביץ' לוקח את המשפחה לפיקניק, ומאלתר ארוחה קלה ומהירה לכבוד המאורע

כבר שנים שמשפחתי טוענת שאני חף מכל ספונטניות: נשוי לאותה אישה, לא מחליף את הילדים, משתדל ללכת לאותם מקומות ובכלל, מפחד מהחדש. לאחרונה ניסיתי להוכיח להם אחרת. באחד מרגעי החסד המעטים, כ-50 דקות לפני השקיעה הרשמית (מודיעים כל בוקר בערוץ 10), הבחנתי בעלי העצים המתנועעים קלות בחצר, זינקתי, פתחתי חלון לרווחה, הוצאתי יד והרגשתי מעט רוח חמימה מלטפת. מייד הזעקתי את כל הבית. הקץ למזגן. היום – פיקניק.

 

הקטנה אמרה בסדר, בתנאי שלא נוסעים יותר מחצי שעה, בתנאי שזה רק בצל ובתנאי שחוזרים עד 'פלורסיינטה'. מרוב תנאים השמש כבר שקעה, אבל האבא המשקיען לא התייאש. הוא ארז חצי מטבח, דחף את המשפחה בשארית המקום באוטו, עצר בדרך בתחנת דלק לקנות קרח (השקיות האלה פטנט אדיר, גם כשמארחים), עצר ליד איזה גזלן לקנות קרטיבים ולאחר תלאות קצרות של כ-20 דקות נחתנו על אחת מגדות הירקון. פתחנו שולחן שממנו גם ראו את המים, גם את הירח, היה גם פח ואפילו נדנדה. התחלנו להניח על השולחן מפה ומוצרים, מה שזיכה אותנו במבטים מלאי תדהמה מסבתות שניסו להאכיל תינוקות בבמבה, ומרוכבי אופניים מזיעים.

 

חזרה למקורות 

 

אולי כדאי להקדים ולומר שאחד הדברים הכי חשובים כשרוצים לבשל או לאלתר במטבח זה לחזור למקור. כל הקולינריה מסתכמת בשילובים. שילוב של צבעים, טעמים ומרקמים. לפעמים אפשר להכין דברים לא רעים בכלל ממה שיש בבית.

 

סלט פלפלים קלויים

 

לסלט: 

2 פלפלים אדומים

2 פלפלים צהובים

2 פלפלים ירוקים

בצל ירוק בשפע

מעט טימין

לרוטב:

1 כפית רוטב סויה

1/2 כוס שמן זית

1/3 כוס חומץ בלסמי

1 כפית שום כתוש

1 כפית רוטב צ'ילי מתוק

מעט מלח ופלפל

להגשה:

לחם כפרי איכותי

1 שן שום קלופה וחצויה

גבינת עיזים רכה

 

אופן ההכנה:

1. קולים את הפלפלים, קולפים, נפטרים מהגרעינים וחותכים לרצועות דקות. קוצצים את הבצל הירוק ומוסיפים אותו ואת הטימין לפלפלים.
2. מערבבים היטב את חומרי הרוטב בצנצנת (שומרים את הרוטב, גם אם זה הרבה מדי לסלט הזה אנחנו נמצא לו שימוש אחר).
3. יוצקים את הרוטב על הפלפלים, ומחכים כמה דקות. בינתיים משפשפים את פרוסות הלחם בשום, מורחים אותו בגבינת עיזים רכה, ומגישים עם הסלט. 

 

המנה הראשונה עברה בהצלחה, ואז עברנו למנה הראשונה השנייה:

 

על אותו לחם משופשף בשמן שום ומרוח בגבינה, הנחנו כמה פרוסות סלמון מעושן והגשנו עם סלט ארוגולה – שזה פשוט:

1 חבילת ארוגולה מהסופר

1 בצל סגול פרוס דק

1 פלפל קטן חריף

אותו רוטב מהסלט הקודם בתוספת מעט גרידת לימון (פשוט כי היה). השילוב בין הגבינת עיזים לסלמון לסלט החמצמץ מתקתק היה מפתיע. שתי הראשונות הרגיעו אותנו לחצי שעה. מאחר ושכחתי להביא יין מצאנו בקבוק וודקה שהתחבא בצידנית. לתוכו שברנו ארטיק לימון וארטיק משמש ויצא לנו מעין אפיריטיף.

 

בבקשה, מי אמר שאי אפשר להסתדר עם מה שיש בבית ועם קצת אלתור, אמרתי לחבר'ה, תוך שאני מגיש סמטוחה של טחינה.

 

סמטוחה של טחינה

 

1/2 1 כוסות טחינה מוכנה (אני בהחלט ממליץ להכין לבד)

3 ביצים חומות, כאלה שנשארו מהג'חנון או סתם ביצים קשות

1 גביע יוגורט כבשים

1/2 כפית סחוג או יותר

1 בצל סגול קצוץ לקוביות גסות

הרבה פטרוזיליה.

 

מועכים את הביצים במזלג, מערבבים את הכל ומגישים. אפשר לצקת מעט מיץ לימון ושמן זית מלמעלה.

 

בין לבין אכלנו חציל קלוי בשילוב קוביות גבינת פטה קשה וחתיכות פלפלים קלויים מהמתכון הראשון. צנצנת עם פלפלים קלויים במקרר (קולים פלפלים בצבעים שונים, קולפים אותם, מכניסים לצנצנת, מכסים בשמן זית וקצת מלח ים גס. נשמר במקרר כשבועיים שלושה) יכולה להציל כמעט כל סלט או ארוחה.

 

קינוח

 

הקינוח היה שוס אמיתי. בקערת פלסטיק הכנסתי חצי משקית הקרח ועליה תאנים בשלות (חורצים צלב קטן למעלה, לוחצים על הלחיים והתאנה נפתחת), סברס אדומים מקולפים (יש בסופר) וענבים שחורים שקיבלתי מאחת הסבתות תמורת שני סברסים. הקינוח הזה היווה סיום מצוין לפיקניק.

 

אני חייבלציין שמכל האוכל שאלתרנו ה"טחינה סמטוחה" חדרה חזק לתפריט ביתנו והבת שלי כבר הכינה אותה איזה 4 פעמים. פירות על קרח, בקערה קצת יותר אלגנטית, בתוספת עלי בזיליקום, כדורי מוצרלה ופרוסות פרושוטו, יחד עם קרקרים ויין לבן צונן, הפכו ללהיט רציני אצלנו.

 

מול ים – סיבה למסיבה

 

כשכבר נמאס לנו מאילתורים המצאנו סיבה והלכנו לאכול במול ים. נכון, רבות כתבו על מוסד זה, ולמרות זאת, כרגיל, חייב אני להוסיף את דעתי.

 

נתחיל מהסוף – 700 שקלים לזוג עלתה הארוחה. אבל התחושה שהיא השאירה הייתה שווה מיליון. האוכל מוקפד, מדויק ומושקע ביותר. למנה ראשונה אכלתי תערובת של שרימפסים מצופים בפנקו (פירורי לחם יפנים גסים). חברים, גם אני קונה שרימפסים, גם אני מטגן אותם בפנקו, אבל שם כאילו מכרו לנו אותם אחד-אחד. זה הגיע עם טונה צרובה קלות, על מצע חם של קוביות מלפפונים ופטריות טריות. השילוב עבד מצוין. לעיקרית – חצי לובסטר עם כבד אווז ברוטב שהכיל גם סברס, עם פירה. היה שווה כל גרוש.

 

הקינוחים נראים כיצירות מופת, טעימים ביותר ויצירתיים. מתוכם הייתי מציין את הקדאיף נקטרינות. עם זה שתינו יין רוזה יבש מקברנה פרנק, עם תווית של "מול ים" עליו. הוא היה מעולה. גם, אם כבר שכחתי לציין, לפתיחה שתיתי כהרגלי ג'ין אנד טוניק. לא רבים המקומות שהג'ין שהם משתמשים הוא ג'ין גורדון ולא איזה חיקוי שעולה עשירית המחיר.

 

ושוב, הערה לגבי המחיר, בחו"ל שילמתי הרבה יותר (ביורו) על הרבה פחות וגם הזמנתי שולחן חודשיים מראש. בקיצור, כשיש סיבה למסיבה. מיצאו סיבה (יומולדת מלפני 4 חודשים, יום נישואין של עוד חודשיים, אמצע הקיץ, לא חשוב מה) ולכו לאכול.