אם בשנות השמונים התלבטנו האם לקנות טלוויזיה צבעונית ומכשיר וידאו, ובשנות התשעים התחבטנו האם להתחבר לכבלים, לרכוש DVD וכמה אינץ' יכיל מסך הטלוויזיה שלנו, הרי שהיום נגזר עלינו להחליט בין מסכי הפלזמה וה-LCD.
המסך הדקיק, מסתבר, הפך להיות הבון-טון בגזרת האלקטרוניקה הביתית שלנו ולכן ההתלבטות האם להצטייד כעת במסך שטוח או להמתין עם הרכישה, הפכה קשה שבעתיים לאור הצניחה החדה במחירים והיתרונות והחסרונות שטמונים בשתי הטכנולוגיות.
בעבר הלא רחוק נתפסו המסכים הדקים כמוצר מותרות שצריך לשבור עבורו תוכנית חסכון. אלא שהורדת מיסי הקנייה אשתקד והנטייה הטבעית של ירידת מחירים בכל טכנולוגיה ככל שהזמן חולף (ראו דוגמת קומפקט דיסקים, טלפונים סלולריים ומחשבים), הפכו את המסכים השטוחים למוצר נפוץ יותר אם כי עדיין לא שווה לכל כיס.
הבום הגדול עוד לפנינו
עם זאת, ההערכה בענף האלקטרוניקה הבידורית היא שהבום הגדול עוד לפנינו, כיוון שמתוך 400 אלף טלוויזיות שנמכרות בישראל בשנה בממוצע, רק 20 אלף היו שטוחות מסך כשהחלוקה ביניהן היא כדלקמן: 70% מסכי פלזמה ו-30% מסכי LCD. ההערכות הן כי ב-2005 יימכרו 50-40 אלף טלוויזיות שטוחות ובשנה הקרובה צפויה ירידת מחירים כללית של כ-25%.
הטכנולוגיה של מסכי הפלזמה וה- LCD שונה לחלוטין. מסך הפלזמה פועל בטכנולוגיית רשת על משטח זכוכית שבה מעין נוזל שהופך לגז. התמונה המתקבלת היא תוצר של מיליוני חלקיקים המתאחדים לתמונה אחת. מסכי LCD, לעומת זאת, פועלים בטכנולוגיית גבישים נוזליים, המווסתים את כמות האור שעוברת דרך מסנני הצבעים: אדום, ירוק וכחול.
שתי הטכנולוגיות נבדלות זו מזו בזמן התגובה ולכן חשוב שבמסכי LCD זמן התגובה יהיה קצר ככל האפשר: פחות מ16- אלפיות השנייה ולא יותר מאשר 25 אלפיות השנייה, ואילו בפלזמה יש לבחון את קצב הריענון ולהקפיד שלא יירד מ60-30- תמונות לשנייה.

המסך דק, המחיר לא
ההבדל החיצוני הבולט בין שתי הטכנולוגיות הוא הגודל ולכן מבחינת ארמן גורלי, מנהל מותג LG בחברת ח.י. אלקטרוניקה, הדילמה בין שתי הטלוויזיות שטוחות המסך כלל לא קיימת. בעוד שטכנולוגיית הפלזמה ביססה את עצמה על מסכים בני 42 אינץ' ומעלה: סמסונג הוציאה לאחרונה מסך בן 80 אינץ', הרי שה-LCD מתאפיין בצגים יותר קטנים ובאופן טבעי מתאים לחללים קטנים יחסית. "מי שרוצה את הגודל יבחר בפלזמה. לעומת זאת, מי שמוכן להסתפק בגדלים של עד 40 אינץ': 32 ו37- אינץ', הולך על ה-LCD".
למרות שיש כבר היום בשוק מסכים של 42 אינץ' ובקרוב נוכל לראות גם את הדור הבא של מסכי LCD: 55 ו-61 אינץ', הרי שלדברי גורלי ה- LCD מתגלה במערומיו בקבוצת המסכים שעולה על 37 אינץ'. מה גם שמבחינה טכנולוגית, הפלזמה מותירה את המתחרה שלה הרחק מאחור.
"אפשר לבחון אותן כשהן יושבות זו לצד זו בחדר התצוגה שלנו", אומ גורלי, "ולראות שהפלזמה 42 אינץ' של LG עולה על ה-LCD באותו גודל ומאותו יצרן, מבחינת איכות תמונה, זווית הצפייה (150 מעלות ומעלה), זמן התגובה והריענון". יתרה מזאת, גם אורך החיים של הפלזמה השתפר לאין ערוך ועומד היום על 60 אלף שעות, אורך חיים זהה לגמרי לזה של ה-LCD.
גם בנושא המחיר, לפלזמה 42 אינץ' יתרון ברור על LCD באותה קטגוריה: 15-14 אלף שקל לעומת 28 אלף שקל ל-LCD.
אלי ברייק, סמנכ"ל קבוצת מיניליין, יבואנית סמסונג, סבור שההבדלים בין מסכי הפלזמה ל-LCD באים לידי ביטוי מבחינה פונקציונלית בהפרשי המחיר, ובעובדה שהפלזמות מתחילות מ-37 אינץ' ומאוד פופולריות בגודל של 42 אינץ', ואילו ה-LCD פחות מוגבלת טכנולוגית ומתחילה מ-15 אינץ'.
בנוסף לצרכים של הלקוח ולהבדלים הפונקציונליים, גם לגודל הכיס שלו יש השפעה מכרעת על ההחלטה הסופית וכאמור הפלזמה הרבה יותר אטרקטיבית מבחינה זו. פרמטר נוסף שיש להביא בחשבון הוא הברנדינג או המיתוג.
לאו דווקא מותגים
בעוד שבפלזמה בה דומיננטיות חברות כמו סמסונג, LG, טושיבה, פנסוניק והיטאצ'י, השוק הלא מותגי כמעט ולא קיים בשל סף הכניסה הטכנולוגי הגבוה, הרי שב-LCD המצב הפוך והיצרנים העיקריים לייצור הפנלים: סמסונג, LG ושארפ, מייצרים עבור כל דורש. התחרות הקשה מצד הנון-ברנדס' שנוכחותם מורגשת היטב בשוק המקומי, היא הסיבה המרכזית לירידה החדה שחלה במחירי הטלוויזיות והצפי הוא שהמחירים ימשיכו לרדת בעתיד הקרוב.
"70% ממסכי LCD שנמכרו בארץ הם נון-ברנדס'. הצרכן בשוק הישראלי הוכיח שהמחיר הוא הדבר הכי חשוב מבחינתו ולא איכות והמיתוג של המוצר. יחד עם זה, חשוב שהצרכן יזכור שהוא קונה חבילה. הוא לא רק קונה מוצר אלא מערך תמיכה ושירות של המוצר, ולכן חשוב שלמוצר כל כך יקר יהיה אבא ואימא במקרה של תיקון", מדגיש ברייק.
בחירה לא פשוטה
הבחירה בין פלזמה ל- LCD אינה כל כך פשוטה לדעת קובי בש, מנהל מכירות ושיווק טושיבה בחברת ניופאן, המציע למי שמתלבט בין השתיים, לעשות שיעורי בית ולעשות סקר שווקים נרחב לפני שניגשים לקנייה. על הצרכן לבדוק בין השאר את גודל המסך הרצוי, התקציב ומרחק הצפייה מהמכשיר. כשמדובר, למשל, במרחק צפייה העולה על 4-4.5 מ', מומלץ לרכוש טלוויזיית פלזמה בגדלים של 50-42 אינץ', ו-LCD בגודל 20-37 אינץ' למרחק הקטן מ-4-4.5 מ'.
"החישוב האופטימלי לקביעת גודל המסך הוא שקו האלכסון של המסך צריך להיות גדול פי 6 ממרחק הצפייה. אם לקוח למשל קונה טלוויזיה 20 אינץ' והאלכסון שלה הוא 51 ס"מ, מרחק הצפייה המקסימלי למכשיר כזה הוא 3 מטר".
השלב הבא אחרי בחירת גודל המסך, הוא לברר את אורך החיים של המכשיר. בש מציין שאורך החיים של מסכי LCD הוא בסביבות 80-60 אלף שעות שמסתכמים בסביבות 20 שנה. כמובן שככל שתוחלת החיים גדולה יותר, הדבר מעיד על האיכות שלו. בנוסף ממליץ בש לבדוק את הרזולוציה של המכשיר. עם זאת, ל-LCD יש חסרון אחד בולט: מהירות תגובה נמוכה יחסית למסכים רגילים ולמסכי פלזמה - כך שעלול להיווצר מצב בו תמונה מהירה נמרחת. במהלך משחק כדורגל למשל, הכדור עשוי להימרח לאורך המגרש. במכשירים הטובים אגב, מהירות התגובה מגיעה ל-8 מיל'-שניות ולכן לא כדאי לרכוש מסך שזמן התגובה שלו הוא 24-22 מיל'-שניות.
נושא נוסף שיש לבחון היטב הוא מגוון הצבעים. כל מכשירי ה-LCD היום מגיעים עם 16.7 מיליון צבעים וחשוב לוודא את הנושא במיוחד כשמדובר במכשירים מיבוא מקביל או בכל מיני חברות לא ידועות. נתון אחר שיש לקחת בחשבון הוא כמות הכניסות ויציאות לצורך התחברות עם מערכות אחרות, וכל המרבה הרי זה משובח.
"כיוון שהטלוויזיה הופכת להיות מרכז הבידור בסלון, הרי שאם אתה רוצה לחבר אותה למערכת קולנוע ביתית, מצלמה דיגיטלית, מחשב וכו', ואין מספיק כניסות ויציאות, אתה בבעיה".
בעידן השידורים הדיגיטלי, חשוב לוודא שיש למכשיר כניסת HDMI המעניקה למשתמש את היכולת להעביר גם סאונד דיגיטלי וגם תמונה דיגיטלית באמצעות כבל אחד, במקום שישה כבלים נפרדים. יש לבחון גם את אלמנט הסאונד ובש מסביר שעוצמת רוב המכשירים נעה בין 5 ל-10 ואט RMS, ואילו המכשירים הטובים מגיעים לעוצמה של עד 26 ואט RMSכשבמכשיר שתולים 6 רמקולים.
הגורם האחרון שצריך לשקול הוא נושא השירות והאחריות. בש מציע לא להסתפק בשנה אחת בלבד של אחריות ולרכוש את המוצר מיבואן רשמי בלבד. למרות שהוא חסיד של ה-LCD, בש אינו שולל את הפלזמה בכל הנוגע למסכים גדולים והן מבחינה טכנולוגית, אולם מבקש לציין שהבעיה הקשה עם טכנולוגיה זו נעוצה בתוחלת החיים הנמוכה יחסית 60-20 אלף שעות בהתאם לאיכות המכשיר.
תהיה החלטתכם אשר תהיה ומאחר שמדובר בהשקעה לא מבוטלת לטווח הארוך, גורלי ממליץ לרכוש אך ורק טלוויזיה שטוחת מסך הכוללת את טכנולוגיית HDTV, הדור הבא של שידורי הטלוויזיה הדיגיטליים וזירת ההתגוששות הבאה בין הכבלים שכבר מפעילים ערוץ ניסיוני, והלוויין.
על הצגים המתאימים ל-HDTV לכלול את הפרמטרים הבאים: 720 קווים אופקיים ומעלה, חיבור DVIבפרוטוקול HDCP או מחבר HDMI. "המסך לא צריך להיות תומך או מוכן ל-HDTV, אלא צריך להיקרא HDTV פלזמה או LCD HDTV, כי אחרת המוצר לא יענה על הציפיות שלנו. שאר הפרמטרים שצריך לקחת בחשבון הם: גודל המסך והחלל, איכות הקונטרסט והבהירות. ככל שהפרמטרים של שני המשתנים האחרונים יהיו גבוהים יותר, זה מעיד על איכות הצג ועומק הצבעים שנקבל".