רדיקלים חופשיים עלולים לגרום לנזקים בלב

נחירות אינן רק מתכון לצרות בחיי הנישואין, אלא הן יכולות גם לסכן חיים כשהן מתלוות לדום נשימה בשינה. הפתרון? שימוש בתרופות המכילות חומרים נוגדי חמצון

נחירות אינן רק מתכון לצרות בחיי הנישואין, אלא הן יכולות גם לסכן חיים כשהן מתלוות לדום נשימה בשינה (sleep apnea). תופעה זו כרוכה בהפסקת הנשימה פעמים רבות במהלך הלילה והיא יכולה לגרום לעקה מסוכנת של הלב וכלי הדם. זה זמן רב תהו מדענים מדוע אנו מגיבים באופן חריף כל כך לתנודות באספקת החמצן. כעת, מחקר חדש זיהה את הרקמה ואת השינויים הכימיים שמעוררים את הבעיה, ממצא שעשוי להוביל לפיתוחן של תרופות חדשות.

 

בצפון אמריקה לפחות 24% מן המבוגרים סובלים מהפרעות נשימה בשינה, בעיה שחומרתה מחריפה בעקבות השמנת יתר. אנשים הסובלים מדום נשימה חסימתי בשינה מפסיקים לנשום למשך כ-15 שניות, מדי כמה דקות, מאות פעמים בלילה. לבד מזה שהם חשים ישנוניים ותשושים ביום שלמחרת, הם גם לוקים ביתר לחץ דם ומסתכנים בהתקפי לב ובשבץ. ואמנם, על פי מחקר שהתפרסם ב-24 במארס 2005 בכתב העת לרפואה של ניו אינגלנד, הסיכון שלהם למות מהתקף לב באמצע הלילה גבוה פי שלושה משאר האוכלוסייה. "השלכותיה של (מניעת החמצן) המקוטעת הזאת, אם היא נמשכת לאורך שנים, יכולות להיות חמורות ביותר," אומר הפיזיולוג ננדורי פראבאקאר מאוניברסיטת קייס ווסטרן רזרב.

 

זה זמן רב שיש לפראבאקאר תהיות לגבי דום נשימה: מדוע הפסקה קצרה באספקת החמצן גורמת לתגובה כה חמורה של הלב וכלי הדם? ככלות הכול, אנשים החיים באזורים גבוהים, כדוגמת הרי האנדים, מסתגלים היטב לאוויר הדל בחמצן בלי לפתח יתר לחץ דם.

 

כדי לבחון את השאלה ברמה המולקולרית, הוא חיקה את השפעותיו של דום נשימה בשינה בחולדות על ידי ניתוק אספקת החמצן לכלוביהן בתדירות הדומה לזו שחווים בני אדם הסובלים מן התופעה. במקביל, חולדות אחרות נשמו ברציפות אוויר דל בחמצן בדומה לאזורים הרריים. בתוך 10 ימים פיתחו יתר לחץ דם רק החולדות שנחשפו לחמצן במקוטע. ההבדל הדרמתי ביותר בין שתי הקבוצות, הכריז פראבאקאר בכנס של קרן נוברטיס בלונדון בינואר 2005, הופיע בגופיף עורק הראש (carotid body), רקמה בעלת יכולת לחישת חמצן הממוקמת בעורק הראשי בצוואר.

 

באופן רגיל כשרמות החמצן צונחות, גופיף עורק הראש מאותת למערכת העצבים שיש להעלות את לחץ הדם כדי לספק יותר חמצן לכיסוי הגירעון. אותות בהולים אלו מתעוררים על ידי רדיקלים חופשיים של חמצן הפועלים כשליחים. אך כשרמות החמצן צונחות שוב ושוב, כפי שקורה בעת דום נשימה בשינה, רדיקלים חופשיים מציפים את גופיף עורק הראש. עודף האותות "תוקע" את הגופיף במצב פעיל, כך שגם כשרמות החמצן חוזרות לרמה הרגילה, לחץ הדם מוסיף לעלות.

 

פראבאקאר משער שחומרים נוגדי רדיקלים חופשיים יכולים להקל על ההשפעות ההרסניות של דום נשימה. הוא בחן תרכובת אחת כזאת, המחקה את פעילות האנזים סופראוקסיד דיסמוטאז, על החולדות ומצא שהחומר אכן מנע יתר לחץ דם. האם ויטמין צנוע נוגד חמצון יכול לעבוד באופן דומה גם בבני אדם? כדור המכיל נוגדי חמצון יהיה פתרון אידאלי, שכן הטיפול היחיד המשמש כיום מסורבל ביותר. הוא כרוך בחבישת מסיכה המחוברת למכונה המייצרת לחץ אוויר חיובי במהלך הלילה כדי לשמור על רמות חמצן קבועות.

 

"דום נשימה בשינה הוא בעיה שהוזנחה מאוד," אומר פראבאקאר, שממצאיו העשירו את הידע שלנו לגבי הסכנות האורבות בלילות מקוטעים אלו. הוא מקווה שבקרוב יחלו ניסויים בבני אדם לבחון את יעילות הטיפול בעזרת נוגדי חמצון.