יש משהו בקומדיה החדשה של דיוויד דובקין ("צוות שנגחאי"), "לדפוק חתונה", שמרגיש יותר מכל כמו ציורי מערות קדומים המאפשרים הצצה לטקסים ולמנהגים של תרבויות שונות ומשונות. הסרט, בכיכובם של אוון וילסון ווינס ווהן, שעלה בסוף השבוע לאקרנים, הוא נצר נוסף למסורת קומית שהולכת ומתגברת בשנים האחרונות המאוגדת תחת
הכותרת "פראט פאק קומדי". וב"פראט פאק" הכוונה לכנופיית הקומיקאים הפוחזים (בן סטילר, וינס ווהן, לוק ואוון ווילסון, וויל פארל וג'ק בלאק) שאמונה בין היתר על הסרטים "זולנדר", "מועדון החברים", "דודג'בול" ועוד.
השם הקיבוצי הוצמד לחבורה העליזה לראשונה בכתבה של ה-usa today ביוני 2004, כאשר הביקורת האמריקנית החלה לזהות מגמה קולנועית שמחד מתכתבת עם ההתנהלות של פרנק סינטרה וה"ראט פאק" (סמי דיוויס ג'וניור, דין מרטין וכו'), כלומר, קבוצה של חברים נפגשת לככב בסרטים נהנתניים המסתמכים לא מעט על יכולת אלתור גבוהה; ומאידך מאזכרת את המסורת הקומית והוולגרית, אותה ניתן להמשיל להתנהגות של אחווה גברית בקולג' (פראטרניטי ומכאן ה"פראט"), של בוגרי תכנית הטלוויזיה "סטרדיי נייט לייב" לדורותיהם (ג'ון בלושי ו"בית החיות", ביל מוריי ב"שים פס על הפס" ועוד).
מי שהיטיב לנסח את הדפוס העלילתי השגור בסרטים הללו הוא ג'וזף בוסקין, פרופ' להיסטוריה תרבותית באוניברסיטת בוסטון: "מדובר בעבודות מאוד פשוטות. במרכזן לעולם תמצאו גברים לוזרים/מרובעים/אינפנטילים בעלי כוונות טובות, שעוברים מסכת ייסורים, הכוללת לא מעט רגעי השפלה, בדרכם אל הניצחון, המתבטא בדרך-כלל בנשיקה".
ממשיך את המסורת
ואכן גם ב"לדפוק חתונה" המסורת הסיפורית הזו נשמרת. ג'ון בקוויט (אוון ווילסון) וג'רמי קליין (וינס ווהן) הם זוג רודפי שמלות בעלי פטנט מבריק: השניים נוהגים להתגנב לחתונות, הידועות ברוח הרומנטית שהן משרות על הסובבים (ובעיקר על הסובבות) ולנצל את האווירה לטובת תועלתם האישית - המיטה! אך אבוי, באחת מהרפתקאות הכיבוש שלהם מוצא עצמו ג'ון מתאהב בקלייר קלירי (רייצ'ל מקאדמס), שהיא במקרה גם בתו של שר האוצר (כריסטופר ווקן). ונשאלת השאלה: כיצד יגיב הצמד להתרחשויות המשונות הכוללות לפתע רגשות שמקורם איננו באיזור החלציים?
קל יהיה לפטור את סרטו של דובקין במשפט, "אם ראיתם ואהבתם/שנאתם את 'מועדון החברים' ודאי תאהבו/תשנאו גם את...", אך יש בכל זאת משהו ב"לדפוק חתונה", שמבקש להציע שינויים לנוסחה הישנה ובכך להרחיב את קהל היעד שלו. למעשה ניתן לומר שהסרט מתכתב בחלקיו השונים עם ציבור מגוון של צופים, מה שעשוי להסביר גם את הצלחתה הקופתית האדירה - לאחר שלושה שבועות הקומדיה ניצבת לראשונה במקום הראשון כשהיא משלשלת לכיסה 116 מיליון דולר, בארה''ב וקנדה בלבד.
חצי לי, חצי לך
המערכה הראשונה מפגישה אותנו עם מאפייניהם של סרטי ה"פראט פאק", בייחוד עם אלו של "מועדון החברים". בשלבים הללו הרומנטיקה רחוקה מגיבוריה והקומדיה ניזונה בעיקר ממערכת היחסים של גיבוריה הזכריים שמבקשים לעשות רק דבר אחד - להיות גברים! ומה עושים גברים? כובשים וכובשים. וכך במשך 40 דקות ווילסון ווהן משתמשים בקסמם ובכל טריק ידוע להשכיב בחורות. הצופה אף זוכה לוידיאו-קליפ ארוך במיוחד, שבמהלכו הוא נחשף לתערוכת בלוטות סיליקון שלא הייתה מביישת אפילו את יו הפנר ושפנפנותיו.
התפנית מתחוללת במערכה השנייה שבמהלכה ג'ון (ווילסון) מתאהב בבתו של שר האוצר. כעת, הקומדיה רוכשת לעצמה את מאפייניו של סרט הבורקס האמריקני שתכסיסיו רשומים על שם "פגוש את ההורים" והמשכו. ברגעים הללו ג'ון וחברו חודרים למעוז המשפחה של הבת הנאה ומגלים שיש יצורים מוזרים מהם: אח שהוא אמן הומוסקסואל זועם ופסיכוטי, אם ואחות
המתחרות על תואר "נימפומנית השנה", חבר סדיסט, וכמובן, את כריסטופר ווקן כאבא. זהו השלב שבו הקהל הנשי עשוי להתחיל למצוא עניין. לוורידיו של הסרט מוחדרת זריקה רומנטית, בעיקר באמצעות עבודת המשחק החיננית של רייצ'ל מקאדאמס ("ילדות רעות"), ריכוז הטסטוסטרון יורד, ו"לדפוק חתונה" הופך לסרט הדייטים האולטימטיבי.
לבסוף מגיעה המערכה השלישית, עקב האכילס של מרבית סרטי הקיץ, ולמרבה הצער גם של "לדפוק חתונה". לאחר כ-80 דקות אנרכיסטיות שבהן ווילסון ווהן מובילים את ההתנהלות הגברית לכדי אבסורד, הסרט מבצע תנועה חדה ולפתע הופך לקומדיה רומנטית דביקה, סנטימנטלית ונטולת ברק.
ברגעים הללו סביר להניח שמעריצי סרטי ה"פראט פאק" ירגישו צריבה קלה ויתקשו להבין כיצד זה זה קרה להם. אבל למען האמת יש לזה רק הסבר אחד. ככה זה כשמתאהבים. אין בזה הגיון. לא ניתן לזהות שיטה או תוואי. זה פשוט קורה. ולסיכום, גברים ייהנו מהחצי הראשון. הנשים מן החצי השני. בשבילם זה דני, בשבילכן חלב.