הפרק השני של סבב הגמר הצליח לעמעם לי את עולם המושגים ולטמטם לי המובן מאליו. אני לא יודע אם אי פעם אוכל עוד לבטוח בחוקים, אפילו לא בחוקי הפיזיקה. זה לא רק זה שלא הדיחו את אמילי ורותי למרות שהגיעו אחרונות, הפרק הזה שפע בדברים שפשוט סתרו את כל מה שחשבתי שאני יודע.
הנה לדוגמה, אני עדיין לא מאמין שראיתי את ז'ניה רצה עם תיקנים ביד, ועם נחשים, וערימת תולעים. אני עוד יותר לא מאמין שראיתי את אוהד עושה את אותו הדבר. אבל זה עוד לא השיא. משבר האמון הגדול שלי בחוקי הטבע התפרץ כשראיתי, ולא האמנתי, את אמילי דואגת למישהו אחר. היה זה כאשר הבנות קבעו עם מישהו בחדרה שיביא להן את המטבע האתיופי (אחלה משימה) ואז הן גילו שיש מישהו קרוב יותר שיכול לתת להן את אותו מטבע. אמילי התעקשה, למרות מחאותיה של רותי, לדאוג שיתקשרו לאותו אדם ויודיעו לו שהן לא באות. חבל שיחכה סתם. זה היה מעשה נכון ויפה, וכל כך לא מתאים לאמילי. אני אפילו לא בטוח שאני הייתי טורח להתקשר אליו במצב הזה, אבל אמילי הוכיחה, מבעד לערפילי הקשיחות, האגואיזם והרוע (או לחלופין, לטובת הקוראים האוהדים: הדבקות במטרה, המיקוד והשאפתנות), שגם היא יודעת לעצור, לחשוב ולדאוג למישהו אחר. בסוף היא עוד תהיה ז'ניה.
האמת, היא ממש התקרבה לזה, כי חוץ מלדאוג למישהו אחר, תכונה בולטת אחרת של ז'ניה היא הבכי, והנה, גם אמילי, הקשוחה, פרצה בדמעות בפרק הזה. אז יש לנו דאגה לזולת, יש לנו בכי – אבל משהו אחד בכל זאת חסר לאמילי בשביל להפוך לז'ניה מושלמת: ביצוע משימות. ז'ניה, הקטנה והשברירית, תחבה ידיה לתוך מיכלי הזוועה והגועל וביצעה את משימת "תיבת ההפתעות" בצורה מושלמת ובמחצית מהזמן שהוקצב לה, בעוד אמילי מזמזה לה קלות את הגב של איזה ג'וק מסכן ופשוט לא הצליחה לבצע את המשימה הזאת. גם את המשימה הזאת. בשלב מסוים שאלה אמילי, בצורה רטורית כנראה, "ז'ניה עשתה את זה ואני לא יכולה?", אז למקרה שהשאלה לא הייתה רטורית, חשוב לי לענות עליה: "כן!"
לחץ גדול
שיטות ההתעללות של ההפקה במתמודדים הולכות ומשתפרות עם הזמן. הבלבול שהם זורעים בקרב המתמודדים הוא גורם לחץ שמתווסף על הלחץ הגדול ממילא שהמתמודדים שרויים בו. במשימת "תיבת ההפתעות" הפעילה ההפקה טריק פשוט שהייתה לו הצלחה של 100 אחוזים. בכל הזוגות, הפחדן נידב את האמיץ לכסות את עיניו ולהיכנס לתיבה, וזה בדיוק הרי מה שהפקת התוכנית קיוותה שיקרה. לראות את עובד מחזיק ג'וקים ונחשים ביד זה לא משהו שהיה מרגש אותנו (ואותו), אבל לראות, ובעיקר לשמוע, את ז'ניה מתרוצצת עם הזוחלים והרמשים בידה תוך השמעת צווחות אימה – קטע טלוויזיוני מהמם! גם ההתפתלויות של אוהד עם הג'וקים, השלכת התולעים, והעובדה שהוא היה משוכנע שהנחש "חם" עליו אישית – קטע גדול.
אותי אישית הכי הצחיק שאוהד, למרות חששותיו, הצליח לבצע את המשימה ופתאום אנחנו מגלים שדווקא ישאל כמעט והכשיל אותם כי הוא לא הצליח לאכול את כל העוגה. 4 השניות שבהן הוא דחף רבע עוגה לפיו היו קטע לא פחות גדול. אגב, אני לא בטוח שאם עובד וז'ניה היו מתחלפים בתפקידים הם היו מצליחים יותר – קשה לי לדמיין את ז'ניה מצליחה לדחוק את כל העוגה הזאת לפיה. מצד שני – ז'ניה כנראה מסוגלת לעשות הכול.
הבלבול הגדול ביותר שההפקה זרעה אצל המתמודדים היה בסוף. פתאום, הזוג שהגיע אחרון אינו מודח. בשבילו זה לא סוף הדרך. עכשיו באמת שום דבר כבר לא ברור, ובוודאי לא בטוח. המתמודדים כל כך התבלבלו שהם ממש נראו שמחים שהבנות נשארות ליום נוסף. הם מגיעים ליום האחרון של "סוף הדרך" עייפים, לחוצים ומאוד מבולבלים. עכשיו נראה מי הכי טוב.
הערות השבוע:
• הבנים כל כך התרגלו שז'ניה זועקת כל הזמן, שהם אפילו לא חשדו שמשהו מוזר בזה שז'ניה צורחת למרות שעובד הוא זה שנמצא בתוך תיבת ההפתעות. אם היו חושבים קצת – היו יכולים להחליף תפקידים לפני שנכנסו למשימה. "זאב, זאב".
• עובד, על מי בדיוק כעסת כשחשבת שאמילי ורותי רוכבות על הסוסים שיועדו לכם? זאת הרי אימא שלך שארגנה לך אותם, לא?
• זהו. נותר עוד פרק אחד, וזה אומר שנותר רק עוד טור אחד שלי כאן ב-ynet. יש למישהו עבודה בשבילי?