לדבריה, "אם אתם חושבים שקוד אתי זה מוצר נדרש, ויש לו ביקוש כתוצאה מכשל השוק שקיים בעולם העסקים, תפעלו להטמעת קודים אתים בעסקים".
לחמן-מסר מתחה ביקורת על היוזמה להצעת חוק לאימוץ קוד אתי לעסקים, בייחוד על הכוונה להעניק פרס לחברות שיעמדו בתנאי "חוק האתי" ולשפר את מצבן בבית המשפט אם ייקלעו לסיטואציה משפטית בעייתית. לדברי לחמן-מסר, "יש חוק ויש אתיקה. אתיקה מטפלת באותם נושאים שהחוק לא עוסק בהם. אתיקה מטפלת באותו תחום אפור, שלעיתים רבות הוא לא שחור, ולעיתים קרובות הוא התחום שרבים מכם חושבים שמניב רווחים בעת פעילות עסקית מסוימת".
לדבריה, "השאלה המכרעת שאתם צריכים לשאול את עצמכם, האם אתם מוכנים לומר שבתחום האפור אתם לא תפעלו? האם אתם רוצים שהאתיקה תסביר את הנושאים שמחוץ להגדרה המשפטית?"
"תקבעו חוקים אתיים, תתנהגו לפיהם, אבל אל תבואו למחוקק ותבקשו ממנו את הפטור לארגון שפעול כראוי שלא בתחום האפור", אמרה לחמן-מסר.
לא כל מי שעושה הגרלה בקיץ צריך רישיון
לחמן-מסר התייחסה בדבריה לדרישות להסדיר בחוק הפקה של תווי שי, כדוגמת אלו שהנפיקה קלאבמרקט ערב קריסתה בהיקפים גדולים. לדבריה, "אני נגד רגולציה. אני לא חושבת שכל מי מנפיק תווי שי צריך רגולציה, ולא כל מי שעושה הגרלה לציבור בקיץ גם הוא צריך רישיון. זאת למרות שהוא עוסק בכספם של אחרים".
"ההתעסקות בכספם של אחרים יכולה להימתח עד אין סוף. רגולציה או התערבות המדינה או המשטרה צריכה להיכנס במקום שיש כשל שוק מובהק", אמרה לחמן-מסר.
לגבי ההקשר האתי של החלטת היועמ"ש שלא להגיש כתב אישום נגד רוה"מ, אריאל שרון, אמרה לחמן-מסר: "לא הייתי מתייחסת לנושא חוות הדעת של היועץ המשפטי על העניין של רה"מ, לבין הנושא בו אנו מתעסקים. אלו דברים במחוזות מאד שונים זה מזה".
לדבריה, "היועץ המשפטי לממשלה אינו ממונה על האתיקה הציבורית, היועץ המשפטי לממשלה ממונה על העמדה לדין, ובתוקף תפקידו שכזה הוא לא מצא לנכון להמליץ על העמדה לדין".