כמעט שנה עברה מאז יצא לתחנות הרדיו "יום אחד", החידוש של אסף אמדורסקי ל"חלב ודבש". בימים אלה אלה הוא משחרר סינגל שני מתוך "קדימה אחורה", אלבומו הבא שמורכב מעיבודים חדשים ללהיטים ישראלים מהאייטיז שעתיד לצאת בראש השנה, "איציק", גירסה לשירה של להקת "פופלקס" (קוראים לי איציק ואני חושב שהעולם יפה).
"אני לא ממהר לשום מקום וזו הסיבה שעברה כמעט שנה בין הסינגל הראשון לסינגל השני", אומר אמדורסקי, "אחרי ש 'יום אחד' יצא התברר לי שיש עוד הרבה עבודה על האלבום וחזרתי לאולפן. בדרך היו הופעות, חזרות לפרוייקטים אחרים שעשיתי, הזמן עבר. זו לא הייתה תוכנית חומש מתוכננת היטב, אלא שקיעה מהנה אחורה בזמן, רציתי לקחת את הזמן".
לדברי אמדורסקי, הוא חוזר באלבום לתקופה שעיצבה את טעמו המוזיקלי. "בין 'חלב ודבש' ל'פופלקס' יש מרחב גדול של דברים שנעשו באייטיז ונגעו בי בצורה כזו או אחרת", הוא אומר, "חלק, בגלל שהם באמת מקורות השראה וחלק, בגלל שהם פשוט היו שם בתקופה הזו שבה הפכתי מסתם חובב מוזיקה למאזין פעיל, כזה שקונה תקליטים מהכסף שלו. זו תקופה שנחרטה בזיכרון. אני מאמין שבגלל שהרסיברים היו פתוחים, דברים נספגו והם היום חלק ממני ומהמוזיקה שלי".
אמדורסקי אומר כי הצורך לגעת בחומרים מהעבר אינו נובע מהתרפקות. "זה לא הגעגוע, אלא רצון להוציא משירים שהיו חלק מתקופה מסוימת דברים משלי", הוא מסביר, "יש בזה לא פחות יצירתיות מבכתיבת שיר חדש. אני חושב שלרימייקים יש ערך אמנותי חשוב בתהליך היצירה. הם אמנות בפני עצמה, אם הם נעשים כמו שצריך". אמדורסקי מוסיף כי הוא לא חוזר לאייטיז בגלל האכזבה ממצב המוזיקה דהיום. "בסבנטיז אמרו שהמוסיקה של הסיקטיז הייתה הדבר האמיתי. באייטיז אמרו ששום דבר מעניין לא קרה במוזיקה וגם עכשיו אנחנו מקטרים. זה נורמלי אבל בסך הכול המוזיקה חיה, דברים כן קורים, אין באמת סטגנציה ואני משוכנע שכשנסתכל על עצמנו בעוד עשר שנים מהיום, נבין את זה".