אחי הקורבן בשילה: "הוא אמר שכולם מתנחלים מפחידים"

אחיו של חליל ולאויל, שנהרג בפיגוע בשילה, סיפר כי אחיו ידע על הסכנות, "אבל לא האמין שזה יהיה דווקא אשר"

"חליל לא רצה להגיע בימים האחרונים לעבודה במפעל בשילה. עשרה ימים הוא לקח לעצמו חופש, עד שירגעו כל העניינים מסביב להתנחלות. הוא פחד ואמר לנו 'כולם שמה מתנחלים דתיים ומפחידים', אבל שלושה ימים לפני הרצח התקשר בעל המפעל, הפציר בחליל להגיע ואמר לו כי אין לו ממה לחשוש". כך סיפרו הבוקר (יום ה') בני משפחתו של חליל ולאויל, אחד מארבעת הפלסטינים שנהרגו אמש בפיגוע טרור, כאשר מתנחל פתח בירי בשילה.

 

בני המשפחה, תושבי קלקיליה, הגיעו למכון לזיהוי פלילי באבו-כביר על-מנת לזהות את גופתו של חליל. אחיו, נעים, יצא מהמקום כשהוא ממרר בבכי ומלווה בקרוב משפחה נוסף. לדברי השניים, סימני הירי שנראו היטב בראש, באוזן ובחזה לא השאירו ספק בנוגע לכך שמדובר בירי שתוכן היטב.

 

מהמכון יצא נעים כשבידו שקית ניילון ועליה המספר 31089, בה חפציו האישיים של חליל. מצת, טלפון סלולרי, שעון ושני מטבעות, החפצים המגואלים בדם הם כל מה שנותר מהאח המת. "זה מה שנשאר מאח שלי", זעק נעים. "הכלב הזה ירה מתוך טירוף והדם של אחי התעופף לכל עבר. אני רק מאחל לו שאלוהים יקבל אותו שאהיד ויכניס אותו לגן עדן".

 

"חליל לא היה סתם פועל, הוא היה בעל מקצוע", סיפר. "22 שנה הוא במקצוע הזה ואני מצטער שהוא לא הלך עם תחושות הבטן שלו ונשאר בבית עד שיירגעו העניינים ולא היה חוזר למפעל ואל מותו. אבל כנראה שהיה זה קול אלוהים שקרא לו ללכת לעבודה וקרא לו להגיע לגורלו ואנו מאמינים באלוהים ומאמינים שהכל בידי אללה".

 

את המכה הקשה ביותר, הוא מספר, ספגו לא רק ילדיו ואשתו של חליל, אלא אמם של השניים. לדבריו, "לפני תשעה חודשים נפטר האח הגדול שלנו בגלל טעות בבית חולים בקלקיליה ואמא בת ה-80 לקחה את זה קשה. עכשיו גם הקטן ביותר, חליל בן ה-40, גם הוא הולך ואנחנו נשארים שלושה אחים ושתי אחיות בלי האח הגדול ובלי האח הקטן".

 

"הוא ידע על הסכנה, אבל דווקא אשר?"

 

עם הרוצח, אשר וייזגן, היה חליל ביחסים טובים. "הוא אכל איתם כל יום, היה עושה איתם כל יום את הדרך לעבודה וממנה", סיפר נעים. "אחי חשב על הסכנה שבמגע היומי עם המתנחלים, אבל לא חשב שזה יבוא לו דווקא מאשר".

 

לגרסה לפיה הרוצח תקף את המאבטח ובכוח לקח את נשקו נעים לא מאמין. "זה לא סביר", הסביר. אף אחד לא יכול לעשות דבר כזה, וגם אם לוקחים את הנשק, צריכים להיות מאוד מיומנים כדי לירות במקום שהוא ירה באחי וביתר ההרוגים".

 

כשהוא נשנק מדמעות סיפר נעים על הרגעים בהם הבין שאחיו איננו: "בשעה 17:10 התקשרתי לטלפון של חליל וכשהוא לא ענה הבנתי שנפגע. קצת אחרי זה קיבלתי טלפון מקרוב משפחה שלנו שעובד בתיאום, שסיפר לי שאחי בין ההרוגים. חבל שברגע אחד הכל נהרס, משפחה שלמה נהרסת. חבל לי כי חליל הרגיש את זה, פחד מזה, אבל בחר בסוף לקטוע את החופש שכפה על עצמו רק כדי ללכת אל מותו".