איך "לבלבל" את השרירים ולגרום להם לגדול

השרירים היפים, החטובים והנפוחים שלנו לא כל-כך חכמים, בסך הכל... וכל מה שעלינו לעשות הוא פשוט לבלבל אותם לפעמים. ויש לזה כל מיני יתרונות, והם מפורטים כאן (שימו לב: השיטות המתוארות בכתבה זו אינן מתאימות למתאמנים מתחילים!)

אריק שרון, "20 פלוס" פורסם: 21.08.05, 13:49

לבלבל את השרירים? מה הכוונה? כן לבלבל! הכוונה "לגרות" את השרירים מכיוונים שונים.

 

לאחר תקופה מסויימת של אימון (כארבעה עד שישה שבועות), השרירים השונים מסתגלים לאימון ולעומס. לכן שינוי תוכנית האימונים חשוב ומשמעותי להשגת תוצאות טובות יותר. עד כדי כך השרירים מסתגלים לקושי, שלעתים - למרות שממשיכים להתאמן - מורגשת נסיגה וירידה מסוימת במסה ובחוזק השריר.

 

איך משנים את תוכנית האימונים?

 

קודם כל, אפשר לשנות את התרגילים לקבוצות השריר השונות, או את סדר הופעתם באימון. לכל קבוצת שרירים יש מגוון רחב של תרגילים והשינוי המבוקש יכול להתבטא בסוג ההתנגדות (משקל גוף, משקולות, מכשירים, גומיות), או במנח הגוף (אפשר לנסות בעמידה, בישיבה, בשכיבה, בכריעה, או בתנועה. בקיצור – לא חסר).

 

איך זה עובד בעצם?

 

שרירי השלד שלנו, אלה שבעצם מניעים את גופנו, מסודרים בזוויות שונות, לאורך, לרוחב ובאלכסון. שרירי הבטן, לדוגמה, מחולקים לשרירים אנכיים (כן, הקוביות המפורסמות) הנמצאות במרכז הבטן, ולשרירים אלכסוניים היוצרים מעין מעטפת המקיפה את הבטן. ברור שאם רוצים לפתח את שרירי הבטן, כפיפות בטן לפנים בלבד לא יספיקו וצריך לבצע גם כפיפות אלכסוניות, הרמת רגליים ממצב שכיבה וכדומה. כל תרגיל נבדל ממשנהו בכך שהוא מתמקד בשרירים אחרים. שיניתם את התרגיל – שיניתם את כיוון העבודה של השריר.

 

שיטות בלבול שונות

 

(ואנא, לא לבצע את כולן בבת-אחת)

 

 

 

משנים את מספר החזרות וההתנגדות בכל סט. לדוגמה: מתחילים ממספר חזרות גבוה בסט הראשון, ויורדים בהדרגה בסטים הבאים. את אותו דבר ניתן לעשות בכיוון ההפוך. בסט הראשון 12 חזרות, אחריו 10, שמונה, שש - או להיפך. ולא שוכחים לשנות את ההתנגדויות ואת המשקל בהתאם למספר החזרות, וזאת על מנת להגיע למצב של "כשל חיובי".

 

"כשל חיובי" הוא מצב שבו מגיעים לסף שבירה, כשאין יותר כוח לבצע את התרגיל בעומס מסוים. למה זה חיובי? מכיוון שזה המצב הרצוי על-מנת למצות בצורה מרבית את העבודה על השריר.

 

 

מבצעים סט תרגילים בקבוצת שרירים מסוימת, וישר אחר כך מבצעים סט נוסף (א) לקבוצת שרירים מנוגדת, או (ב) לאותה קבוצת שרירים אך בתרגיל אחר, או (ג) לקבוצת שרירים שונה. אבל מקפידים על או, או, או – לא עושים את הכל!

 

 

מבצעים סט מלא של תרגילים, וממשיכים לבצע חזרות חלקיות במשקל נמוך יותר או בהתנגדות מופחתת, עד שמגיעים ל"כשל חיובי". כשמגיעים ל"כשל חיובי" שוב מורידים משקל או התנגדות וממשיכים שוב עד לסף השבירה. (שימו לב: כל השיטות המתוארות בכתבה זו אינן למתאמנים מתחילים, ועל אחת כמה וכמה הדברים אמורים לגבי תרגיל ה"בערה"!)

 

 

מכווצים את השריר בתרגיל בצורה הרגילה, אך את שלב המתיחה (שלב השחרור מהמאמץ) מבצעים בצורה א-י-ט-י-ת ביותר, וכך חוזר חלילה. לרוב, השלב הקשה באימון הוא שלב כיווץ השריר. העברת הדגש לשלב המתיחה (שהוא בדרך כלל שלב השחרור) גורמת לשריר לעבוד חזק הרבה יותר ממה שהוא רגיל. המתיחה האיטית (מאוד איטית) שלו מאפשרת לפתח כוח רב ביותר בשלב זה.

 

 

אם אתם רגילים לעשר חזרות בכל סט, זה הזמן לשנות ולעבוד על טווחי חזרות שונים. טווח החזרות המומלץ לפיתוח שריר (היפרטרופיה)הוא בין שש ל-20, ולכן ניתן לשנות את מספר החזרות "ולשחק" איתן.

 

 

במהלך שגרת האימונים יש חלוקה ברורה למדי של השרירים בכל יחידת אימון. כלומר: באימון א' עובדים על שרירים אלה, ובאימון ב' - על שרירים אחרים.

 

למעשה, ניתן "לחלק" את הגוף עד לרמת שריר בודד לכל אימון, אך זה כבר תלוי ברמת הכושר האישית שלכם ובמספר האימונים השבועי. ככל שרמת הכושר של המתאמן או המתאמנת גבוהה יותר, וככל שמספר האימונים גבוה יותר, כך ניתן "להפריד" שרירים בצורה פרטנית יותר ולעבוד הרבה יותר - וקשה יותר - על כל שריר.

 

לדוגמה: אם בדרך כלל ביום ראשון אתם מתאמנים על חזה, יד קדמית ורגליים, זה הזמן לשנות לחזה, יד קדמית וכתפיים. מה עשינו? שינינו בשגרת האימון רק את התרגילים לקבוצת שרירים אחת, אבל יחסי הגומלין בין התרגילים השתנו ללא הכר ויוצרים כעת את ה"בלבול" המבוקש.

 

 

רגילים להתאמן בראשון, שני ושלישי? זה הזמן לשנות ו"להתקיל" את הגוף ביום חדש. לא תאמינו, מחקרים שנערכו בתחום הזה העלו שהגוף כבר יודע מתי אתם מתאמנים ונערך בהתאם. "בלבלו" אותו, ותשיגו תוצאות טובות יותר.

 

 

"עצימות האימון" היא רמת הקושי והאינטנסיביות של האימון. אם הייתם רגילים "לשחק" עם משקולת של שני קילוגרם, זה הזמן להגביר את העומס. נסו להעלות ולהוסיף משקלים מדי פעם (אבל רק בהדרגה, בהדרכה אישית של מדריך או מדריכת כושר מוסמכים ובהשגחה!)

 

ניתן להעלות את עצימות האימון גם על-ידי קיצור זמן המנוחה בין סט לסט. הפלירטוט עם הבלונדינית בצד והשיחה הטלפונית עם האקס יחכו גם לאחר האימון. הארכת המנוחה בין הסטים מורידה את יעילות האימון.

 

וטיפ אריק לסיום:

 

אימון כוח או התנגדות צריך להיות קצר ולעניין. כלומר: לא מורחים אותו שעה ובטח לא יותר משעה. צריך לתקתק עבודה - ולסיים! למה? כי במהלך אימון כוח ואחריו מתרחשים בשרירים המתאמצים תהליכי פירוק של רקמת שריר.

 

אם אנחנו מאריכים את משך אימון הכוח מעל שעה – אנחנו לא נעשים יותר שריריים יותר מהר, אלא להיפך. אנחנו עלולים אפילו לגרום לעצמנו נזק לא קטן ובכלל זה גם פירוק אינטנסיבי של רקמת השריר, כפי שתוכלו לקרוא בכתבות המצוינות של יעל דרור בערוץ תזונת כושר. אחרי הכל, אם תבצעו אימון כוח ארוך מדי, אתם גם עלולים לפספס את חלון ההזדמנויות של השריר.

 

הכתבה התפרסמה לראשונה במגזין האינטרנט "20 פלוס", של שירותי בריאות כללית. אריק שרון הוא מאמן כושר מוסמך בוגר "וינגייט" בקבוצת שירותי בריאות כללית. ייעוץ מקצועי: דני טל