כ-85% מהציבור העירוני מודעים למצב החמור של משק המים בישראל ופועלים בהתאם. מודעות הציבור ופעולותיו מביאות לחיסכון של כ-140 מיליון מטרים מעוקבים מידי שנה. כך עולה ממחר שנערך בטכניון.
על פי המחקר שערכה הסטודנטית לתואר שני שלומית בארי, והמנחים פרופ' נעמי כרמון (ראש המרכז לחקר העיר והאיזור) ופרופ' אורי שמיר (מכון גרנד למחקר המים), עולה כי 80% משתמשים במיכלי הדחה דו-כמותיים ומצהירים על פעולות חיסכון נוספות, כמו השקיית הגינה שלא בשעות הצהריים ותיקון דליפות. עם זאת, העולים החדשים פחות מודעים למצב משק המים.
החוקרים ממליצים בעקבות הממצאים להקטין את תחזית הצריכה לנפש לשנת 2020 מ-130 מטרים מעוקבים ל-115 מטרים מעוקבים בשנה. בהנחה שהאוכלוסייה הישראלית תגיע באותה שנה ל-9 מיליון נפש, משמעות הקטנה זו היא חיסכון של כ-130 מיליון מטרים מעוקבים בשנה, אומרים חוקרי הטכניון.
חישוב כלכלי העלה גם, כי עלות מטר מעוקב של מי שתיה מותפלים גבוהה פי 3.5 מעלות מטר מעוקב מעלות חיסכון של אותה כמות מים. משק בית ממוצע מחזיר לעצמו בתוך שנה וחצי את ההשקעה באביזרי חיסכון וצריכת המים ירדה בחדות בעשור האחרון, למרות העלייה הנמשכת בתמ"ג לנפש וברמת החיים.
"החיסכון במים הוא מרכיב קבוע בצריכה הישראלית", קובעים החוקרים, הממליצים להגביר את יציבותו ואמינותו של החיסכון במים על ידי חינוך והסברה, עם דגש על המים כמרכיב חיוני לקיומה של המדינה, ועל החיסכון במים כמועיל לתקציב המשפחתי ולשימור ערכי טבע ונוף.
החוקרים לא ממליצים להעלות את מחיר המים מטעמי חיסכון. להערכתם, העלאת המחיר תשפיע אך מעט על צריכת המים ועלולה לפגוע באוכלוסיות חלשות.