הפינוי המוצלח הוכיח כי אם יש נחישות, דריכות ויכולת תמרון של הדרג הפוליטי - אפשר לפנות יישובים יהודיים. על אף הספקות, התברר כי אם הדרג הפוליטי מקבל החלטה מדינית שמשמעותה סיום הכיבוש של השטחים הפלסטיניים, והוא דבק במשימה ומוכן להסתכן פוליטית על מנת להשלימה ולעמוד בהתחייבויותיו בפני הציבור הישראלי והקהילייה הבינלאומית - אזי הממשלה לא רק שורדת, אלא מכתיבה סדר יום ויוצאת מחוזקת.
הפינוי המוצלח הוכיח עוד כי אם כוחות הביטחון על כל יחידותיהם מתכוננים כיאות ומונחים נכון - הם מסוגלים לבצע משימה קשה ולהפגין תעצומות נפש שלא הכרנו עד כה. בהקשר הזה נותר רק להצטער על כך שכוחות הביטחון לא עוברים אותו תהליך של הכנה מנטלית ופיזית בהתמודדותם עם האוכלוסייה הפלסטינית וכן עם אזרחי ישראל, הנופלים לא פעם קורבנות לתוקפנות המשטרה. בייחוד נכון הדבר לגבי ערביי ישראל וציבור העולים.
הפינוי המוצלח הוכיח כי מעבר לגבול ישנו פרטנר פלסטיני שעמו ניתן להידבר ולהגיע להסכם קבע. אבו-מאזן הפגין שליטה על המתרחש בשטחים, שיתק את ארגוני הסירוב, וההתנתקות עברה בשקט ביטחוני, כמעט מופתי. נראה כי פניה של ההנהגה הפלסטינית הנוכחית לבניית האומה ולא להמשך מאבק מזוין בישראל. הדבר עשוי להשתנות, אם ישראל לא תשכיל להציע לאבו-מאזן אופק מדיני ברור, שחייב לכלול כבר בתקופה הקרובה ביותר פינוי של המאחזים הבלתי חוקיים וחזרה למפת הדרכים.
הפינוי המוצלח הוכיח כי החברה הישראלית על מרבית גווניה בשלה לסיום היסטורי של הכיבוש ולהליכה לשלום כולל, הוגן ובר-קיימא עם הפלסטינים ועם העולם הערבי בכללותו. גם החלק הימני המתון של החברה הישראלית, שלא הסכים עם החלטת הממשלה להתנתק מעזה ומצפון שומרון, או לחילופין התנגד לדרך קבלתה של ההחלטה - הבין והפנים כי מהותה של הדמוקרטיה הישראלית היא לקיחת אחריות משותפת על מעשינו.
לעומת כל אלה, הפינוי הוכיח כי בחברה הישראלית קיים גרעין דתי-לאומני-משיחי, שלא קיבל וכנראה גם לעולם לא יקבל את מרותו של המשטר הדמוקרטי. הגרעין הזה ינסה בכל אמצעיו לערער את בסיסה הלא איתן דיו של הדמוקרטיה הישראלית, וזאת בכוונה מפורשת לחסלה. הוא לא יהסס להשתמש בשום אמצעי, עד כדי רצח פוליטי של יהודים וערבים כאחד, של אזרחים מן השורה ושל ההנהגה הפוליטית. אנשים אלה הם סכנה קיומית לדמוקרטיה, ועל מערכת המשפט ומערכת אכיפת החוק להוציאם אל מחוץ לחוק לא רק במובן ההצהרתי, כפי שהדבר מתקיים עתה, אלא במובן המעשי, כלומר: פירוק הארגונים המיליטנטיים ומאסר פעיליהם.
לאור כל אלה, על ממשלת ישראל הנוכחית ועל הממשלה שתבוא אחריה להמשיך את התהליך שהחל בפינוי עזה וצפון השומרון ולמנף את הצלחתו לכדי השגת שלום אמיתי עם שכנינו. כי זוהי ערובה יחידה לשימור ישראל כבית לאומי ליהודים, ולא עוד חלקת אדמה זו או אחרת.
ח"כ רומן ברונפמן, מרצ-יחד