הכתובת המכובדת עוררה ציפיות: מתחם פיתוח מחזיק את קובץ המסעדות המשובחות ביותר בישראל. חשבנו ובירכנו על כך - שקמה איכותית כשרה נוספת במתחם. אז שמנו פעמינו ל"בצלע העגל", ולמעשה הגענו לשיפודיה. התאמנו מיד את רף ציפיותינו הקולינריות, לא לפני שרשמנו לעצמנו - כי בהשתדלות ובחביבות המארחים שם מקבלים ציון 10 רבתי. משם כבר התחלנו לגלוש מטה.
התפריט, כדרכן של שיפודיות, הוא של בשרים מחלקים שונים - עם דגש מיוחד על החלקים הפנימיים. לשולחן הגיעו כמובן סלטי הבית. החומוס (תוצרת עצמית) היה משובח. הטחינה נוזלית מדי, ובסלט החצילים הקלויים שלט המיונז ללא עוררין (10 שקלים לסועד לכל סלטי הבית). הפיתות מהטאבון שנאפות במקום, מפזרות ריח עליז במתחם המסעדה, מה שמאפשר לך לעבור בזריזות לבחירת המנות העיקריות.
פתחנו במנת כנפיים מתובלות (35), שהיו טעימות מאוד וקריספיות כל כך, עד שקול נפצוצי העצמות נשמע למרחוק. הקבב (בשר בקר מעורב בכבש) היה יבשושי משהו, אך לדעת היונה טעים. לא נזהרנו והזמנו נתח אנטרקוט (56) ושכחנו שבשיפודיה אתה לא מזמין משהו שהוא לא בקו העיסוק המרכזי של המקום. כמובן שהנתח, שהובטח שהוא מיושן ומבשר טרי - היה רחוק מכך מרחק רב וחזר הביתה.
השניצל במנת הילדים היה מנתח טרי ומאוד טעים. שיפוד אשכי ההודו (21), שאותו אכלתי לראשונה, הביא אותי למחשבה שממש חבל שקצצו לו את האשכים, המסכן. תועלת קולינרית בצלחת הוא לא הביא לנו.
חתמנו במוס משובח יחסית ורשמנו לעצמנו כי לפחות המחירים סבירים ביותר. אז למשפחה הממוצעת - שרוצה לחסוך בהוצאה הכללית - היא תמצא מענה. שבוע טוב.